וזהו סוף הזיכרון
שכחת משהו? התחברות למחשב תרענן ישירות את תאי זכרונך. רוצה ללמוד נושא חדש? הקובץ עם המידע הרלוונטי יוזרם למוח בלחיצת כפתור. פרופ' ידין דודאי, מנהל מעבדה לחקר המוח במכון ויצמן, בטוח שלא רחוק היום בו יקראו מחשבים גם את מחשבותינו. המחסום האחרון בדרך לשם הוא פענוח הצופן של שפת המוח. זה יקרה מהר יותר ממה שאתם חושבים, ויש סיכוי טוב שזה יקרה דווקא בישראל
פרופ' ידין דודאי מאמין שהמהפכה קרובה. הוא יודע שהיא תהיה אחת המשמעותיות בתולדות האנושות ושאחריה יהיו חיינו אחרים. בעקבות המהפכה הזו נוכל, כנראה, להעביר מחשבות וזכרונות שלנו לתוך זיכרון של מחשב וגם נוכל לשאוב משם מידע, זכרונות ואולי גם חוויות, ישירות לתוך המוח שלנו.
נרצה לדעת את תולדות המהפכה הצרפתית? אין בעיה. נחבוש קסדה מיוחדת ש"תקרין" למוח שלנו את המידע המבוקש. הסוף לקריאת ספרי היסטוריה. הסוף, אולי, גם לבתי-הספר. "היכולת להעביר מידע בין המוח לבין מערכות זיכרון אלקטרוניות תהיה בידינו תוך 50 שנה", אומר פרופ' דודאי בקול בוטח ונלהב, "אני זהיר, אבל עמיתיי לחקר המוח בעולם חושבים שאני פסימי בהערכות הזמנים שלי. לדעתם זה יקרה מהר יותר. בדבר אחד אני בטוח: העתיד יהיה בהיר. זה יהיה נהדר".
מהפכת המוח, הוא משוכנע, תהפוך את הכתיבה והקריאה לבלתי נחוצים. למה להפעיל את שרירי היד ולכתוב – בעט או במקלדת – אם אפשר להעביר את המחשבות ישירות לזיכרון של המחשב? למה לקרוא ספרים אם אפשר להקרין את המידע ישירות למוח? קריאה, באמצעות העיניים, היא איטית ומורכבת. מדוע לא לזרז ולייעל את התהליך על ידי השתלת המידע הנחוץ כ"חבילות אינפורמציה" במוח? למה לשמור ולתחזק ספריות ענק, כשאפשר לאחסן את כל המידע בזיכרונם של מחשבים ולחבר אליהם כל מוח אנושי, לצורך איחסון מידע מתוך המוח או לצורך "הורדת קבצים" לתוך המוח?
"הכתב הוא אפיזודה קצרה וחולפת בתולדות המין האנושי", קובע דודאי, "הוא נוצר לפני כשבעת-אלפים שנה, בעוד המין האנושי נוצר לפני כ-100 אלף שנה. השתמשנו בכתב כל עוד נזקקנו לו. ייתכן שתוך כמה עשרות שנים לא יהיה בו צורך. ייתכן שרק משוררים ימשיכו לכתוב על נייר או באמצעות מקלדת. ייתכן שספרים יישמרו רק במוזיאון הארכיאולוגי או ההיסטורי".
אדם ביולוגי ורובוט אלקטרוני
רק לשם המחשה, נותן דודאי סקירה מהירה של אבולוציית השימוש במחשב בחיינו: "לפני 30 שנה התקשרנו למחשב באמצעות כרטיסים מנוקבים. בדור האחרון התקשרנו אליו באמצעות מקלדת ומסך. היום יש מחשבים שמבינים פקודות שנאמרות בקול. בדור הבא, מחשבים יבינו את המחשבות שלנו ויבצעו פקודות שנחשוב עליהן.
"יתרה מזו, כשם שהיום איברים מושתלים ומלאכותיים מחליפים כמה מאיברי גופנו, נוכל לשתול גם חלקי-מוח שיבצעו פעולות חשיבה במקומנו, כמו גם איברים מכניים שיקבלו הוראות ישירות מהמוח. רבים מאתנו מתפקדים עם איברים מלאכותיים – קוצבי-לב, פרוטזות – אבל איברים אלה עדיין אינם יודעים לקבל פקודות מהמוח.
"כשנבין את שפת-המוח נוכל לחבר אותו עם האיברים המלאכותיים וניצור שילוב של אדם ביולוגי ורובוט אלקטרוני. המוח ייתן פקודה ליד מלאכותית להתרומם – והיא תתרומם. תוך כמה שנים יהיה מקובל שחלקים מגופם של אנשים אינם ביולוגיים. כמו שיש לנו לעיתים שיניים שלמות מחומרים שאינם ביולוגיים – כתרים או שתלים – כך יהיו איברים חשובים יותר שיתפקדו בשיתוף עם איברי הגוף הביולוגיים. זוהי המהפכה הביונית".
"רבים מאתנו זוכרים את סידרת הטלוויזיה "האיש השווה מיליונים", עם סטיב אוסטין הביוני. זה היה מדע בדיוני. אבל דודאי כבר רואה בעיני רוחו אנשים ביוניים בעוד שנים לא רבות. "כולנו בני-תמותה ונישאר בני-תמותה", הוא אומר, "אבל נוכל להתגבר על אויבינו היום – החיידקים והווירוסים. אם הם יפגעו בחומר ביולוגי של גופנו, ניצור לו תחליפים מחומרים שהם לא יוכלו לתקוף. נוכל להחליף כמעט כל איבר ביולוגי. הבעיה תהיה באינטראקציה של איבר כזה עם המוח. בעוד שנים לא רבות נוכל ליצור אינטראקציה אינטימית של גוף האדם עם מערכת לא-ביולוגית. מהפכת-המוח תהיה חלק מזה. המין האנושי יהיה תלוי פחות ופחות בביולוגיה שלו, ויותר בידע על הביולוגיה הזאת".
חזון האנושות הביונית
בשלושת החודשים האחרונים נפגש דודאי בארצות-הברית עם עמיתיו, חוקרי המוח האמריקניים. "ביקרתי במעבדת הרובוטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס", הוא מספר, "מייצרים שם איברים שישרדו הרבה יותר שנים מהאיברים הביולוגיים שלנו. הם ממתינים שם לצופן שיאפשר למוח להפעיל את האיברים האלה. במעבדות אחרות כבר עובדים על ייצור חלקי מוח מלאכותיים לריפוי מחלת הפרקינסון, בה סובלים החולים מאי הפרשה של חומר מסוים ממקום מסוים במוח. כפי שיש רבבות אנשים עם קוצבי-לב מלאכותיים, אין סיבה שלא יהיה בקרוב חלק מלאכותי בתוך המוח שיפריש את החומר הזה וירפא את חולי הפרקינסון.
"כך נוכל להחליף כמעט כל איבר ביולוגי שייפגם או יפסיק לעבוד. נחליף לב במשאבה מכנית. נחליף כליות, נחליף גפיים ובסוף נקבל יצור אנושי מסוג חדש. עוד התפתחות באבולוציה האנושית". בהקשר זה נזכר דודאי בסיפור מהמיתולוגיה היוונית: תזאוס, מלך אתונה, שב ממסעותיו אחרי שהרג את כל המפלצות הנוראיות. תושבי אתונה החליטו להפוך את ספינתו למוזיאון שיזכיר את גבורתו. חלפו שנים וספינת העץ החלה להירקב. כדי לשמר אותה, החליפו כל חלק שנרקב בחלק חדש. כעבור שנים לא נותר בספינה אף חלק מקורי. שאלו בני אתונה: האם זוהי ספינתו של תזאוס או שזו ספינה חדשה? מכאן מעלה דודאי גם את השאלה שלו: האם האיש הביוני יהיה בן-אדם, או שייווצר כאן יצור חדש?
הצופן הגנטי ושפת המוח
דודאי: "היום אנחנו מסוגלים להאזין לתשדירים מהמוח ו'להוריד' מידע מהמוח. אנחנו מסוגלים, בטכנולוגיה הקיימת, להקרין ולשדר למוח תשדירים. אבל איננו מבינים את שפת המוח. זהו המכשול העיקרי שטרם חצינו: אנחנו לא מבינים את הקוד שבו מדבר המוח.
"זה דומה לתחנת האזנה גדולה בארצות-הברית, הקולטת מיליוני שיחות טלפון ואלחוט מכל העולם – עיראק, איראן, אפגניסטן, סוריה, קוריאה ועוד. המיכשור המשוכלל מאפשר להאזין לשיחות, להקליט אותן וגם לאחסן אותן. אבל קשה לפענח את הנאמר. אין די אנשים שמבינים ערבית, פרסית וקוריאנית.
"חוקרי המוח מצויים במצב קשה יותר. כשאנחנו מאזינים למוח איננו יודעים אפילו להבחין בין התשדורת עצמה לבין רעשי-הרקע. איננו יודעים על פי אילו עקרונות מתבצעת התשדורת. יש לנו כבר רזולוציה מרחבית טובה. אנחנו יודעים מה עושה כל חלק במוח ויש לנו כלים להאזין לתשדורת מכל פינה במוח. יש לנו גם רזולוציה טובה מבחינת זמן. המוח משדר אותות במהירות של אלפיות שנייה ואנחנו יודעים לקלוט אותם. אבל אנחנו עדיין ממתינים לאדם שיפענח את השפה. שמפוליון כזה, האיש שפענח את כתב החרטומים המצרי.
"עם כל אנשי ההצפנה שישראל מכשירה ביחידות המודיעין של צה"ל, יש סיכוי טוב שדווקא כאן יקום צוות המחקר שיפענח את שפת המוח. זה יכול לקרות בעוד 50 שנה אבל גם בעוד חמש. גם פענוח הצופן הגנטי נמשך 50 שנה. מדענים גילו את מבנה ה-די.אנ.איי באביב של 1953 ורק לא מזמן הושלם פענוח הצופן הגנטי הזה. המשימה הבאה של האנושות היא פענוח הצופן של שפת המוח".
דודאי מאמין שהצופן של שפת המוח הוא פשוט וקל כמו הצופן הגנטי, המורכב מארבע אותיות בלבד, החוזרות על עצמן בסדר שונה. "הטבע מוצא פתרונות פשוטים", הוא מסביר. לדעתו, יתברר כי מוחם של כל היצורים החושבים – עכבר, ציפור, חתול או אדם – מדבר באותה שפה, כפי שהתאים של כולם בנויים מאותן אותיות די.אנ.איי. ייתכן שמוח של חיות שונות מדבר בדיאלקטים שונים – אבל אני מאמין שבסיסית כולם מדברים באותה שפה".
ברגע שנפענח את הצופן הזה, את השפה הפנימית של המוח, נוכל להעביר מידע מהמוח לאמצעי איכסון אלקטרוניים ובחזרה. נוכל לפענח ולעבד מידע שנלקח ישירות ממוחו של אדם או להעביר מידע ממוח של אדם אחד למוחו של אחר. עדיין לא ברור איך תיעשה קריאת המידע מהמוח. האם, למשל, התהליך יהיה רצוני וכל אחד מאתנו יחליט במוחו איזה מידע הוא "משחרר" להורדה אל המחשב? האם ניתן יהיה לקרוא מתוך מוח גם מידע שהאדם רוצה לשמור בסוד?
להמשך הכתבה בחלק ב'.