הפרקליטה שהדליפה מסמך שרון תועמד לדין
עורכת הדין ליאורה גלאט-ברקוביץ' תואשם בעבירות מרמה והפרת אמונים - כך החליט היועץ המשפטי לממשלה בתום התייעצות עם פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. עו"ד רזניק: היא עשתה את המוטל עליה
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט אתמול (יום א') להגיש כתב אישום נגד עורכת הדין ליאורה גלאט-ברקוביץ'. גלאט-ברקוביץ' חשודה שהדליפה מסמך לעיתונאי "הארץ" ברוך קרא שפירסם את התחקיר אודות ההלוואה שקיבלה לכאורה משפחת שרון מהמיליונר הדרום-אפריקני סיריל קרן.
גלאט-ברקוביץ' תואשם ככל הנראה בעבירות מרמה והפרת אמונים ובעבירה של גילוי והפרת חובה - עבירה שעוסקת בחובה המוטלת על עובדי מדינה לשמור על סודיות של מסמכים ולהימנע מהדלפות. את כתב האישום נגדה הכינה פרקליטת מחוז הצפון, עו"ד סילביה פריימן וההחלטה להגישו התקבלה על דעת פרקליטת המדינה עדנה ארבל.
עו"ד רזניק: "היא עשתה את המוטל עליה"
עו"ד יהושע רזניק, המייצג את גלאט-ברקוביץ', אמר בתגובה כי "לפי הודעת רובינשטיין יוגש נגדה כתב אישום בכפוך לשימוע. בימים הקרובים ייערך שימוע בו נסביר למה אין מקום להגיש נגדה כתב אישום. אני חושש שהסיכוי שנצליח לשכנע הוא לא גדול, אבל הוא קיים".
לדבריו, "היועץ החליט להאשים אותה בסעיף אישום 117 - גילוי בהפרת חובה - שכוונתו: עובד ציבור שמסר בלי סמכות ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לאדם שלא היה אמור לקבלה. אני רוצה לציין שהיועץ עצמו, במקרה אחר, כשהוגש נגדו ונגד בנימין נתניהו בג"ץ (בפרשת יעקב קדמי) אמר שיש להשתמש בסעיף זה 'במשורה'. ואכן, כמעט ולא נעשה בסעיף זה שימוש. אז אני שואל מה קרה פה? למה פה כן מגישים כתב אישום?".
עו"ד רזניק הוסיף: "סעיף אישום נוסף הוא סעיף 284, שכוונתו הפרת אמונים שפוגעת בציבור. ולעניין זה אני אומר, שלא רק שליאורה לא פגעה בציבור, אלא היא עשתה את המוטל עליה וחשפה בפני הציבור את מה שהוא אמור היה לדעת וכדאי שהיה יודע טרם הבחירות....".
"הלוואה בתנאים נוחים מדי"
התחקיר טען שכספים שקיבלו בניו של ראש הממשלה, עמרי וגלעד, מהמיליונר הדרום אפריקני סיריל קרן, שימשו בעקיפין לכיסוי תרומה לא חוקית שקיבל שרון במהלך הפריימריס לראשות הליכוד ב-2001.
על פי החשד, סיריל קרן העביר את הכסף בינואר 2002 לחשבון הבנק של עמרי וגלעד שרון בסניף בנק דיסקונט ברחוב רוטשילד בתל אביב. הסכום ניתן כהלוואה בריבית שנתית של 3% בלבד, ריבית נמוכה מהריבית שהיתה נהוגה במשק באותה עת. במשטרה סברו כי מאחר שאין הסבר לתנאים הנוחים שבהם ניתנה הלוואה, יש חשד שהיא ניתנה כטובת הנאה לבניו של שרון או לשרון עצמו.
מתוך מסמך רשמי של משרד המשפטים, שהועבר לרשויות החקירה בדרום אפריקה, עולה חשד כי הכסף שקיבלו האחים שרון מהמיליונר קרן, בסך 1.49 מיליון דולר, שימש כביטחון להחזרת הלוואה שלקחו השניים מבנק לאומי בשדרות. הלוואה זו נועדה להחזיר כספים שקיבל שרון, לפי החשד, בניגוד לחוק, מחברת "אננקס מחקרים" לשם מימון הפריימריס שלו לראשות הליכוד ב-2001, שבוטלו לבסוף בעקבות פרישתו של נתניהו מהמירוץ.
מניע מצפוני
עו"ד גלאט-ברקוביץ' ליוותה את "פרשת סיריל קרן", ומתוקף תפקידה קיבלה את המסמך של הבקשה לחיקור דין של סיריל קרן, שבו מפורטים החשדות נגד ראש הממשלה ובניו. היא הדליפה אותו לעיתונאי ברוך קרא מעיתון "הארץ". לאחר פירסום התחקיר של "הארץ" שהתבסס על המסמך, החליט היועץ המשפטי לממשלה למנות ועדת חקירה לבדיקת ההדלפה. ועדת החקירה גילתה שגלאט-ברקוביץ' והמליצה להשעותה. על פי החשד עברה הפרקליטה על סעיף 117 לחוק העונשין, לפיו "עובד ציבור שמסר ללא סמכות כדין ידיעה שהגיעה אליו מתוקף תפקידו לאדם שלא היה מוסמך לקבלו - עונשו עד שלוש שנות מאסר".
במהלך חקירתה אמרה, בין היתר, שהחליטה להדליף את המסמך כדי להפיל את שרון, משום שבנה עומד להתגייס לצבא ועל כן חששה ששרון יישאר בשלטון. לאחר-מכן טענו פרקליטיה שהמניעים העיקריים להדלפה היו ציבוריים - זכותו של הציבור לדעת על החקירה נגד שרון - ולא פוליטיים. עו"ד רזניק אמר בשמה: "היא סברה שהמערכת המשפטית החליטה להקפיא את החקירה או לקבור אותה, אבל היא חשה שהחקירה מתמסמסת ונעה בעצלתיים... ולאחר התלבטות קשה מאוד, וייסורי נפש קשים, החליטה לעשות מעשה ולחשוף את דבר החקירה כי היא חשבה שזו זכות הציבור לדעת על קיומה של החקירה". לאחר שהודתה הושעתה גלאט-ברקוביץ' מתפקידה.