עיתונאי שקרן שלי

"אחת מנקודות השפל בהיסטוריה של 152 שנות העיתון" – כך הגדיר אמש (יום א') ה"ניו יורק טיימס", מהעיתונים החשובים בעולם, את הפרשיה המביכה שנאלץ לחשוף תחת הכותרת הראשית: "כתב ה'טיימס' שהתפטר הותיר אחריות נתיב ארוך של מרמה".
מעט מאוד תחקירים וחשיפות עיתונאיות זוכים לנפח ולהגשה הדרמטיים שבהם טיפל אתמול ה"ניו-יורק טיימס" דווקא בפשלה של עצמו.
"כוכב" השערורייה הוא עיתונאי נמרץ בן 27 בשם ג'ייסון בלייר. בלייר נחשב לכוכב עולה בעיתון החשוב ביותר של אמריקה. ייתכן שהיה ממשיך להתקדם, אלמלא כתבת של העיתון "סן-אנטוניו אקספרס ניוז" התקשרה ב-26 באפריל לעורכי ה"טיימס" והפנתה את תשומת לבם ל"דמיון מפתיע" בין כתבה של בלייר על אם שבנה נעדר בעיראק לכתבה שהיא עצמה פרסמה בנושא שבוע קודם לכן. "הוא לקח ממני פסקאות שלמות", אמרה לעורכים.
"ניו-יורק טיימס" הפעיל מייד שבעה עיתונאים מן הצוות שלו, והטיל עליהם לחקור ולבדוק את כל כתבותיו של ג'ייסון. החקירה הולידה אתמול כתבה והתנצלות ענקית, שאותה מיקם העיתון בראש העמוד הראשון שלו ועל פני לא פחות מארבעה עמודים שלמים.
"כתב הצוות הקבוע של עיתוננו ביצע בחודשים האחרונים מעשי מרמה עיתונאית, בעודו מכסה אירועי חדשות חשובים", נכתב. "המצע הרחב של הזיופים והגניבות הספרותיות שלו מייצגים בגידה עמוקה באמון. ג'ייסון בלייר הטעה את הקוראים ואת חבריו למערכת עם כתבות שנשלחו כביכול מטקסס, ממרילנס וממדינות אחרות, בשעה שהוא היה בניו-יורק. הוא 'פיברק' תגובות וציטוטים, המציא תיאורים, ותיאר מחזות שראה בצילומים בלבד. הוא השתמש בטכניקות האלה כדי לזייף ולכתוב על רגעים טעוני רגשות: מההתקפות הקטלניות של הצלפים בוושינגטון ופרבריה עד לכאב המשפחות האבלות על מות יקיריהם בעיראק".
העיתון ציין כי החקירה הפנימית בפרשה נמשכת, וביקש מן הקוראים לדווח על כל טעות או מרמה של בלייר.