דו"ח הסניגוריה: התנאים בבתי-הסוהר לא אנושיים

מאות עצירים נאלצים ללון במתקני המעצר של המשטרה ללא מיטה, וזכויותיהם הבסיסיות של אסירים בכמה מבתי-הסוהר מופרות באופן שיטתי. כך עולה מדו"ח תנאי המעצר והמאסר בישראל לשנת 2002, שהגישה היום (ב') הסניגוריה הציבורית ליועץ המשפטי לממשלה ולשר לביטחון פנים.
הדו"ח מצביע על צפיפות חמורה והעדר אוורור מספיק במתקני המעצר ובבתי-הסוהר, שלילת הזכות להליכה יומית, שלילת הזכות לביקורי משפחות ואי שמירה על כללי הפרדה בין סוגי האסירים, כנדרש בחוק.
הדו"ח נערך בעקבות ביקורים שנערכו ב-21 מתקני מעצר ובתשעה בתי-סוהר במהלך שנת 2002. מהדו"ח עולה כי אין מדובר בבעיות או בכשלים נקודתיים ומקומיים, כי אם בבעיה כלל-ארצית, המביאה לפגיעה יומיומית בזכויותיהם הבסיסיות של עצירים ואסירים, ולפגיעה בכבודם כבני אדם. בעיה זו, לטענת הסניגוריה הציבורית, מחייבת פיתרון "מערכתי, כולל ומהיר".
בדו"ח מצויין עוד, כי על-אף שחלק ניכר ממתקני המעצר עברו שיפוץ בשנים האחרונות, עדיין מופרות זכויות בסיסיות של עצורים. במכתב ששלח עוזר סגן מפכ"ל המשטרה ליועץ המשפטי לממשלה ביוני 2002 צויין, כי נכון לאותו חודש, הוחזקו במעצר בידי המשטרה 2,163 עצורים ואסירים, כאשר ל-409 מתוכם לא היו מיטות.

ליקויים במתקני המעצר

ב-10 מתוך 21 מתקני המעצר שנבדקו על-ידי אנשי הסנגוריה הציבורית קיימת תופעה של הלנת עצורים ללא מיטה על מזרנים שהונחו על הרצפה. ב-14 מתוך 21 מתקני המעצר שנבדקו קיימת בעיית צפיפות בתאי המעצר והשטח הממוצע לעציר קטן מאוד.
לשם דוגמה, בבית המעצר בפתח תקווה שהו בלילה שקדם לביקור אנשי הסנגוריה הציבורית 78 עצורים, כאשר המתקן ערוך לקליטתם של 48 עצורים בלבד. בבית המעצר נגב הוחזקו ביום הביקור 149 עצורים, כאשר במקום 102 מיטות בלבד.
עוד עולה מהדו"ח, כי ב-15 מתוך 21 מתקני המעצר שנבדקו לא ניתנת לעצורים אפשרות לצאת להליכה יומית באוויר הפתוח. כמעט בכל המתקנים הללו נשללת הזכות להליכה יומית גם מהעצורים המוחזקים מעל לשבעה ימים, הזכאים לכך לפי החוק. בחלק מן המקרים מדובר בעצורים המוחזקים במעצר מספר שבועות ואף חודשים.
בחמישה מתוך 21 מתקני המעצר נמצא כי תנאי האיוורור בתאים הם בלתי סבירים, והופכים את השהייה בהם לקשה מנשוא. בבית המעצר אבו כביר, למשל, לא קיימת מערכת איוורור באף אחד מן התאים.
בארבעה מתקני מעצר אין לעצורים שולחנות, מושבים ומדפים לשם החזקת חפצים אישיים. בשני מתקני מעצר אין אפשרות להשתמש בטלפון לעצורים, הזכאים לכך לפי חוק. העצורים גם לא תמיד זוכים לממש את זכותם לקבל מבקרים. ב-17 ממתקני המעצר שנבדקו לא בוצעה הפרדה ראוייה בין העצירים והאסירים השונים.

ישנים על הריצפה

התמונה המצטיירת מדו"ח הסניגוריה מצביע על תנאים קשים ביותר גם בבתי-הסוהר: רובם בנויים ממתקנים ישנים בני עשרות שנים, ויש לשפצם באופן מיידי. בתי הסוהר מתקשים לספק תנאים סניטריים הולמים לשוהים בהם, וברובם שוררת צפיפות קשה, כאשר מספר האסירים המשוכנים בהם גבוהה בהרבה מהתקן שקבע שירות בתי-הסוהר בעצמו.
בכמה מבתי הסוהר שבהם ביקרו נציגי הסניגוריה נמצא כי בנוסף לתנאי הצפיפות הקשים, לנים האסירים על הרצפה ללא מיטה. בכלא מעשיהו, לדוגמה, נמצא ביום הביקור כי 104 אסירים נאלצו לישון על הרצפה. במקום שוררים תנאים היגיניים ותברואתיים ירודים ותנאי איוורור בלתי נאותים, ואין יכולת לספק תעסוקה לאסירים.

תגובת המשרד לביטחון פנים

מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה לדו"ח הקשה, כי "מרבית הליקויים שנמצאו תוקנו לאלתר, ועל-כך תעיד ההתכתבות המסודרת והמסמכים שהועברו למשרד המשפטים על-ידי מבקר המשרד לביטחון פנים, גורמי שירות בתי הסוהר והמשטרה".
עוד נאמר כי "בעיית הצפיפות במתקני הכליאה ידועה ומוכרת, וראשי המשרד לביטחון פנים, שירות בתי הסוהר והמשטרה מתריעים בפני כל גורם רלוונטי על מצוקה גוברת והולכת בתחום זה. הדבר נכון במיוחד בשנתיים האחרונות, עקב הגידול החד במספר האסירים הביטחוניים שהועברו לשירות בתי הסוהר".