המצאות ישראליות ששיגעו את העולם

כן, כן, עגבניות השרי הן פרי (תרתי משמע) פיתוח ישראלי. למעשה הן פותחו לפני כ-15 שנה בכמה מכוני מחקר בארץ. הקבוצה הבולטת ביותר הונהגה על-ידי פרופ' נחום קידר מהפקולטה לחקלאות ברחובות בשיתוף פעולה עם חברת "הזרע". בהתחלה קראו להן tv tomatoes, כי חשבו עליהן בתור חטיף בריא מול הטלוויזיה.
עגבניות השרי הראשונות נוצרו על-ידי הכלאה של זנים שונים של עגבניות עם עגבניות הבר הקטנטנות. כך הגיעו לשילוב המדויק של מתיקות, חמיצות וננסיות, עם חיי מדף ארוכים. בנוסף דאגו שכל זה יתאים לגידול בחממה, תוך שימוש בכמה שפחות כימיקלים. נשמע מסובך? כנראה שלא למדענים שהביא אלינו את סיפור ההצלחה הזה.
הזנים הראשונים של הקטנות המתוקות האלה יצאו לשוק לפני למעלה מ-10 שנים, והיו קצת יקרים, אבל לאחר מספר שנים הם תפסו נתח שוק יפה. מישראל עברו עגבניות השרי לאיטליה ואנגליה, ולפני כ-5 שנים הן התחבבו מאד גם על הצרכנים במרכז אירופה וארה"ב.
דרך אגב, לא רק העגבניה היא פיתוח ישראלי, אלא גם השם שלה בארץ, "עגבניית שרי", הוא ייחודי לישראל. בעולם הן ידועות בכלל כעגבניות צ'רי, על שום דמיונן לדובדבן, שזה כמובן "צ'רי" באנגלית.

ICQ

אחד הגידולים הבולטים שהצמיחה ישראל בשנים האחרונות, הוא… תעשיית ההייטק. כאן רבות ההמצאות כחול אשר על שפת הים, וסטארט אפ רענן קם תחת כל עץ, אבל יש המצאה אחת מיוחדת שכבשה את העולם והמשקיעים.
ארבעת המופלאים ממירביליס: יאיר גולדפינגר, אז בן 26, אריק ורדי, בן 27, ספי ויגיזר, בן 25 ואמנון אמיר, בן 24 הפגינו ראש גדול ורעיון מקורי. כידוע, הם אחראים למהפכת האינטרנט הקרויה ICQ. אותיות השם יוצרות באנגלית את המשפט I seek you - "אני מחפש אותך". למי שעדיין לא חווה את זה, האייסיקיו מאפשר לאנשים שנמצאים במקומות שונים לגמרי, נניח ישראל ואוסטרליה, לדבר ביניהם באמצעות המחשב, בזמן אמת. המהפכה שה-ICQ הביא איתו, היא שהוא מאפשר ליצור קהילה פרטית, של חברים, on line, והתוכנה פשטה כמו אש בשדה גולשים. מאז הופעתו, הורים וילדים שהאוקיינוס מפריד ביניהם יכולים לשוחח, קולגות לעבודה ביבשות שונות יכולים להחליף מידע, והמפתחים הישראליים המוכשרים יכולים לרצף את הוילות שלהם בשיש משובח.

אפיליידי

לא כל המצאה ופיתוח צריכים להציל את כל העולם מרעב וממחלות, או, לחלופין, להגיע מחוקרים ותיקים. הפחות צעירים שבין צופינו עוד זוכרים בוודאי את שיגעון ה"סופט אנד איזי", שלימים הפך ל"אפיליידי", שיגעון שפרח באמצע שנות ה-80. שני צעירים מקיבוץ הגושרים בגליל העליון, יאיר דר ושמעון יהב, עבדו על ההמצאה שלהם שנים. הרעיון: לתלוש במקום לגלח. השיטה: קפיץ מעגלי שמסתובב במהירות. התוצאה: תולש השיער האלקטרוני הראשון.
הממציאים רשמו פטנט על המצאתם במדינות רבות עם רגליים שעירות, למרות הספקנות שהפגינו מומחי שיווק. המציאות הוכיחה שהם צדקו, כשתוך שלושה שבועות מרגע הופעת הדגם הראשון על המדפים – כל המכשירים נחטפו.
קיבוץ הגושרים, שבמפעל שלו יוּצר האפיליידי, עבר מפשיטת רגל להצלחה כלכלית אדירה. מכשיר האפיליידי כבש במהרה גם את הרגליים באירופה, ואחר-כך בניו-זילנד, בארצות-הברית ובדרום אפריקה. בתקופת השיא, 1989, נמכרו מיליון יחידות בחודש אחד! בהמשך הוגשו 100 תביעות נגד חברות שניסו לגנוב את ההמצאה.

טיל החץ

עוד פרויקט ישראלי שהיה אקטואלי מאוד השנה, ושבגללו יַשַנוּ טוב יותר בלילות, הוא פרויקט החץ. החץ הוא הטיל הראשון בעולם, והיחיד בינתיים, שיכול ליירט טילים בליסטיים שמסלולם יוצא מחוץ לאטמוספירה. הצורך בטיל כזה הוכח מעל לכל ספק בזמן מלחמת המפרץ, כשהסקאדים התעופפו מעל רמת-גן. פיתוח החץ התחיל כבר בשנת 1988, כחלק מיוזמה אסטרטגית אמריקנית. הפיתוח הופקד בידי מפעל מל"מ של התעשייה האווירית הישראלית. הניסוי הראשון נערך לאחר שנתיים של פיתוח – ונכשל. למעשה, לא מעט ניסיונות שיגור נכשלו, אבל ביוני 94' שוגר שוב החץ – והפעם הוא גם פגע במטרה. מאז החץ שופר ושוכלל, הוקטן ויועל, ומאוגוסט 2001 – החץ הוא טיל מבצעי לכל דבר.
לבדיקת יכולותיו של החץ משגרים ממרחק רב טיל מסוג אנקור, המדמה סקאד. המכ"מ של מערכת החץ מגלה את המטרה. הנתונים מועברים למרכז ניהול הירי, המעבד את הנתונים ומשקלל אותם. המערכת מחשבת את מסלול הטיל התוקף ואת נקודת הפגיעה המשוערת, ומייצרת תוכנית יירוט. החץ משוגר ברגע הנכון, מתקרב למטרה, ומתביית עליה באמצעות חיישן אלקטרו-אופטי. החץ מתמרן במדויק, ומשמיד את הטיל התוקף.
מרשים ככל שיהיה, נקווה שלא נצטרך להשתמש בו.

טפטפות

הטפטפת הומצאה על-ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס לפני כמעט 40 שנה. מפעל נטפים שבקבוץ חצרים, ליד באר-שבע, היה המפעל הראשון בעולם לייצור טפטפות, מסוג ההמצאות הגאוניות של "איך לא חשבו על זה קודם???". הרעיון מאחורי הפטנט פשוט: אביזר בצינור ההשקיה מונח בסמוך לשורשי הצמח, וממנו מטפטפים המים ישר לצמח. כך משיגים מינון מדויק של כמות המים והדשן לצמח, וגם חיסכון במים. ההמצאה גרמה למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות ובַנוֹי, והפכה ללהיט היסטרי בארץ ובעולם.
כיום נטפים הוא תאגיד, המשווק טפטפות ל-109(!) מדינות בעולם, ומחזיק, בנוסף לארבעת המפעלים בארץ, גם מפעלים בארה"ב, באוסטרליה, בהודו, בדרום אפריקה, בברזיל ובסין. היקף המכירות העולמי של "נטפים" בשנת 2002 היה כ-232 מיליון דולר בשנה, הרוב מייצוא. כיום פועלות כ-40 מיליארד טפטפות נטפים, ביותר מ-20 מיליון דונם שטח ברחבי העולם.
ביום העצמאות ה-50 למדינה הוענק לטפטפת נטפים התואר "המצאת היובל", ועל זה אנחנו אומרים: "מברוק".