גם תכנות זו אמנות

ביום ראשון הקרוב יוענקו פרסים לזוכים בשלושה המקומות הראשונים בתחרות CodeArt 2003, שנערכה השנה לראשונה במטרה מוצהרת לגשר בין עולם האמנות לבין האלגורתמיקה והתכנות.
יוזם התחרות הוא יוחאי מלוכנא, סטודנט שנה ג' בבית הספר למדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה. "בעקבות קורס באמנות מודרנית ושיחות שקיימתי, חשבתי על תחרות שתשלב בין אמנות לבין תכנות, שנחשב לתחום נוקשה וסדור", הוא מספר.
"אנשי מדעי מחשב הם מאוד יצירתיים אך החשיבה שלהם לרוב היא מתמטית ופונקציונלית. כל רעיון חייב לכלול 'קלט' ו'פלט' ואם אין לו מטרה מעשית בוודאי מדובר בתקלה. היבטים יצירתיים ולא פונקציונליים אינם זוכים לביטוי בתכנות. על פי התפישה שלי, גם תכנות יכול להפוך לאומנות, מאחר שזו שפה שניתן לעשות בה כל דבר".
מלוכנא פנה עם הרעיון לפרופ' שמעון שוקן, דיקן בי"ס אפי ארזי למדעי המחשב במרכז הבינתחומי. "לשמחתי, הרעיון הלהיב אותו והוא אישר לי לקיים את התחרות בשם המרכז הבינתחומי", מספר מלוכנא, "רתמנו נותני חסות כמו חברת אפלייד מטיריילס, שתמכה בנו בסכום נאה, פרסמנו את התחרות במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ וברשימות דיוור בדואר האלקטרוני והקמנו אתר אינטרנט".
התחרות החלה בחודש דצמבר, 2002. אמנים ואנשי מחשבים הוזמנו להגיש יצירות אמנות מקוריות שנוצרו באמצעות שפת תכנות והממד הוויזואלי בהן עוסק בבעיה מדעית או הנדסית מסוימת. גם תוכניות מחשב המציגות יצירה אמנותית חזותית התקבלו בברכה.

בגנות הפוטושופ

בעוד מגישי היצירות הורשו לבסס את העבודות שלהם על כל סביבת תכנות שעלתה בדעתם ("היתר שהעמיס קשיים טכניים לא מבוטלים על השופטים בשלב בדיקת העבודות", מציין מלוכנא), נאסר השימוש בתוכנות מסחריות כמו "פלאש" או "פוטושופ".
"תוכנות גרפיות כמו 'פוטושופ' ויישומים תלת ממדיים כמו 'מאיה' מגבילות את האמנים ליצירה באמצעות ממשק המשתמש בלבד", אומר מלוכנא, "האמנים לא נוגעים ביסודות, הקוד, ומפספסים. זה דומה ליצירה חדשה שמבוססת על קטעי יצירות שמישהו כבר כתב. ההקבלה הזו גסה אך קבילה. כאשר היוצר כותב את קוד היצירה מהיסוד הוא עשוי להגיע לתוצאות מרשימות יותר. נוסף על כך, אפשר להשתמש בקוד עצמו בצורה יצירתית".
20 העבודות שהוגשו לתחרות הוכנו על ידי סטודנטים וחוקרים מתחום האמנות ומדעי המחשב בכל הארץ, בהם "בצלאל", "שנקר", "קמרה אובסקורה" והטכניון. היצירות הוערכו על ידי אנשי אמנות ומדעי המחשב מהתעשייה ומהאקדמיה על פי קריטריונים של יצירתיות, מקוריות, חדשנות והיכולת להשתמש בשפת תיכנות ככלי להבעה אמנותית. כל עבודה הוגשה כקוד בינארי יחד עם קוד המקור ודברי הסבר של האמן על עבודתו.

גוף האדם כדף HTML

במקום הראשון בתחרות זכתה יצירתו של גלעד אדלשטיין מ"קמרה אובסקורה" בשם "סקריפט רגשי" (emotion script). ביצירה נראים אנשים על דרגנוע במרכז קניות. העברת סמן העכבר על גופם תציג תגיות HTML שחושפות את צפונות לבם. "היצירה של אדלשטיין קסמה לצוות השופטים בזכות השימוש באמנותי ב-HTML", אומר מלוכנא, "האנלוגיה בין תגיות HTML למבנה של גוף האדם מאוד יפה. הרי גם לדף HTML יש ראש וגוף".
השופטים לא בחרו בזוכה במקום השני ונימקו זאת בכך שאף יצירה לא הציגה רמת חדשנות רעיונית שמתאימה למקום זה. במקום השלישי זכו שתי יצירות, של גרשון אלבר, פרופ' עמית במחלקה לגרפיקה ממוחשבת בטכניון ו-Escher for Real של מיכל אנגר: "החיים נוצרים מתוך עצמם".
העבודה של אנגר מבוססת על רעיון אלגוריתמי פשוט ביותר, על פי העיקרון של סדרת פיבונצי, לפיו מספר שלישי בסדרה הוא הסכום של שני המספרים שלפניו, מסביר מלוכנא, "העיקרון האלגוריתמי מתאר את התכנסות השבלולים ביצירה".

שחזור תלת ממדי של ציורי אשר

היצירה של אלבר מבוססת על ציוריו של האמן ההולנדי מאוריץ קורנליס אשר, שיוצרים אשליה דו ממדית. האמן שיחזר את היצירות של אשר באמצעות דגמים פיזיים תלת ממדיים הממחישים את האשליה שיצר אשר. הדגמים הפיזיים תוכנתו למודלים ממוחשבים שהוגשו לצוות השופטים.
"על פי היצירות שהוגשו לתחרות למדתי שיצירה ממוחשבת המבוססת על תכנות מורכב עלולה להיות פספוס גדול מאוד מבחינה אמנותית", אומר מלוכנא, "עבודה המשלבת אמנות איכותית יחד עם יכולת תכנותית טובה אינה משימה פשוטה. אצל אנשי תכנות הצד התכנותי חזק והצד האמנותי חלש יחסית, בעוד אנשי אמנות יצירתיים יותר אך כישורי התכנות שלהם לא כל כך טובים".
המתכון האידיאלי ליצירת אמנות דיגיטלית טובה, לדברי מלוכנא, היא עבודה משותפת של מתכנת ואמן. למרבה הצער, זיווגים כאלה בין מתכנתים ואמנים דווקא לא נוצרו בתחרות הנוכחית, הוא מעיר.
היצירות הזוכות יוצגו ביום א' הקרוב בשעה 19:30 במרכז הבינתחומי הרצליה, במסגרתו יוענקו פרסים לזוכים בשלושת המקומות הראשונים. ניתן לצפות ביצירות הזוכות גם באתר התחרות.
מספר העבודות שהוגשו לתחרות, הקטן באופן יחסי, לא מרפה את ידיו של מלוכנא, שמתכוון לערוך את התחרות גם בשנה הבאה. "נצפה ל-100 עבודות בתחרות הבאה. קיבלתי תגובות מאוד חיוביות לאורך כל הדרך מאנשי אמנות ומדעי המחשב. אני מאמין שמדובר בתחום האמנותי עם פוטנציאל רב, אך כאשר מפתחים משהו חדש ההתחלה היא תמיד קשה".