"מפת הדרכים" אושרה: ישראל תומכת במדינה פלסטינית

ממשלת ישראל אישרה היום (א') את תוכנית השלום המכונה "מפת הדרכים", הקובעת את הצעדים שאמורים להוביל להקמת מדינה פלסטינית בשנת 2005 (לחצו על הקישור כדי לקרוא את הנוסח המלא של התוכנית). בכך הביעה ישראל לראשונה תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית. בעקבות אישור התוכנית צפויים ראש הממשלה שרון וראש הממשלה הפלסטיני אבו מאזן להיפגש בימים הקרובים.
בנוסח ההחלטה שאושר נאמר: "ממשלת ישראל מודיעה כי היא מאשרת את הצהרת רה"מ בדבר אימוץ הצעדים הכלולים ב'מפת הדרכים', וקובעת כי יישום התוכנית יתבצע בכפוף ל-14 ההערות שהגישה ישראל לאמריקנים".
בלחץ השרים הוסיף שרון סעיף להחלטה שבו נאמר: "המדינה הפלסטינית אמורה להוות את הפתרון הבלעדי לבעיית הפליטים ולקליטתם". מסעיף זה משתמע שישראל שוללת את זכות השיבה. מדובר למעשה בוויתור משמעותי לעומת הדרישה המקורית של שרון - שהפלסטינים יודיעו כי הם מוותרים על זכות השיבה כתנאי למשא ומתן.
בעד ההצעה הצביעו 12 שרים. שבעה שרים התנגדו לה - בהם עוזי לנדאו, ישראל כץ ונתן שרנסקי מהליכוד, וכן שרי המפד"ל והאיחוד הלאומי. ארבעה שרים נמנעו, לאחר התלבטויות רבות: בנימין נתניהו, לימור לבנת, צחי הנגבי ודני נווה.

שש שעות מתוחות

הישיבה נמשכה למעלה משש שעות, מאז 9 בבוקר, ולוותה בחילופי דברים סוערים. כמעט כל השרים רצו להביע את דעתם, וראש הממשלה שרון נאלץ לבטל את פגישתו המיועדת עם נשיא המדינה בשל התארכות הדיון.
שרון ביקש משריו שוב ושוב לאשר את המסמך, שגם הוא הודה כי אינו מספק אותו - ונתקל שוב ושוב בבקשות לצרף הסתייגויות להחלטה. במוקד הוויכוח עמדה דרישת השרים לשלילה מוחלטת, כבר בשלב הזה, של "זכות השיבה" הפלסטינית (שמשמעותה הזכות לחזרת הפליטים הפלסטינים לשטח ישראל - או קבלת פיצוי הולם).
שר החוץ סילבן שלום זימן לישיבה את היועץ המשפטי של משרדו, אלן בייקר, כדי שיסביר לשרים על הסכנות הכרוכות בסוגיית זכות השיבה. השרה ציפי ליבני העבירה בין השרים נייר עמדה, הקורא לשלילה מוחלטת של עיקרון השיבה.
מאמצי השרים בעניין נשאו פרי: במהלך הישיבה הנחה שרון את מנהל לשכתו, דב וייסגלס, להוסיף את הסעיף להצעת ההחלטה, שבו נאמר כי "המדינה הפלסטינית אמורה להוות את הפתרון הבלעדי לבעיית הפליטים ולקליטתם". על סעיף זה הצביעו השרים בנפרד - 16 תמכו, ורק אחד, השר אביגדור ליברמן, התנגד. בניסיון נוסף להדוף את התנגדות השרים, הבהיר שרון כי "בכל מקרה, ישראל לא תוותר על 14 ההסתייגויות שהעבירה, והן בבחינת קווים אדומים".

המתנגדים: "המסמך המסוכן ביותר"

את מחנה המתנגדים לתוכנית בתוך שרי הליכוד מוביל השר עוזי לנדאו. הוא אמר לשרים ש"מפת הדרכים היא המסמך המדיני והביטחוני המסוכן ביותר לישראל ב-50 השנים האחרונות". לדבריו, "אסור לתלות תקוות גדולות מדי במחויבות האמריקנית ובידידות עם הנשיא בוש, מכיוון שנשיאים מתחלפים". גם השר נתן שרנסקי הזהיר מ"התקדים המסוכן של חציית הקווים האדומים", ומכך ש"נותנים לפלסטינים מדינה כמקדמה, מבלי לחכות עד סוף הרפורמה".
בפתח ישיבת הממשלה התייחס שרון למחיר שתיאלץ ישראל לשלם במסגרת התוכנית. "מי שמכיר את ההתיישבות היטב", אמר, "יודע שכל מה שהגענו אליו כאן, מקביעת גבולות המדינה ועד הקמת כוח המגן העברי, תחילתם במפעל התיישבות".
כרמז לכיוונו של שר האוצר בנימין נתניהו, שהבהיר תחילה כי יצביע נגד המסמך, אמר שרון כי "יש קשר ישיר בין המצב המדיני לכלכלי. התקווה להסדר צריכה להיות בראש מעיינינו, ומי שרוצה לצאת מן המצב הכלכלי הקשה, חייב להסכים עם מפת הדרכים". בסופו של דבר הודיע נתניהו על הימנעות, בטענה ש"הוא זה ששיכנע בדבר הצורך להוסיף את 14 ההסתייגויות".
במהלך הישיבה פרץ עימות קולני בין השרים בני אלון מהאיחוד הלאומי ויוסף פריצקי משינוי. אלון זעם על-כך שפריצקי כינה אותו ואת עמיתו למפלגה, השר אביגדור ליברמן, "ההזוי והטרנספריסט, שלא יקרה דבר אם יהיו מחוץ לממשלה". הוא הטיח בפריצקי: "אתם לא שפויים, יש בכם שנאה תהומית לדתיים ולחרדים". פריצקי לא נשאר חייב, והשיב כי אמירתו "מתגמדת מול הקללות והנאצות שאלון וחבריו משמיעים השכם והערב בכלי התקשורת הדתיים החרדיים".

"גם עבורי זהו יום קשה"

בבוקר, לפני ישיבת הממשלה, התכנסו שרי הליכוד כדי לדון במפת הדרכים. שרים דיווחו על אווירה קשה מאוד בישיבה, בה ביקש ראש הממשלה את תמיכתם בתוכנית השלום. "כולנו - גם אלה שנחשבים לתומכים במפה - שאלנו שאלות קשות, ולחצו לקבל תשובות", אמר שר בליכוד ל-ynet.
"גם עבורי זה יום קשה", אמר שרון בישיבת השרים. עם זאת, הוא הוסיף כי "אין מה לחשוש, בשל ההבנות עם האמריקנים". ראש הממשלה הוסיף כי הוא מודע לכך שישנם "שיקולים זרים" (כלומר פוליטיים) בשיקולי ההצבעה של עמיתיו לממשלה.
במהלך הישיבה הציעה שרת החינוך לימור לבנת להתנות את אישור "מפת הדרכים" בהודעה ממשלתית, לפיה "ישראל מסכימה לקבל את הצעדים המוגדרים במפה, אך קובעת כי לא תהיה פשרה בנושא זכות השיבה, לא תהיה חזרה לגבולות 67', לא יהיה ויתור על ירושלים ולא תהיה הסכמה למדינה פלסטינית, לפני שבסיסי הטרור ייעקרו מן היסוד". ההצעה עלתה לדיון גם בישיבת הממשלה - אבל נדחתה.