תעלומת הכתם הצהוב באפולוניה

תופעה מוזרה בחוף אפולוניה היפה, מצפון להרצליה - כתם צהוב גדול בים. מתברר כי הכתם קיים כבר כ-15 שנה, אבל החל השנה להתפשט במקצת.
דרור עזרא, ממפלגת הירוקים של הרצליה ותושב נוף ים, אומר כי קיימות כמה סברות לתופעה: מדובר במי תהום מזהמים (ייתכן ממפעל תעש נוף-ים) שזורמים לים ומזהמים אותו. בגלל הקרקע המזהמת של תעש גשמים שיורדים בחורף מזדהמים מהקרקע ומזהמים את מי התהום שזורמים לים. אפשרות נוספת - תחמושת שהושלכה לים. ייתכן גם שמדובר בתופעה טבעית שצוקי הכורכר פולטים מין משקע צהוב.
עזרא, גיאולוג שעוסק בזיהומי מים וקרקע שביקר במקום העריך, כי מהדגימות שנלקחו מהים יהיה קשה להגיע לתוצאות, משום שהחומר נמהל במי ים. הגיאולוג הציע לערוך קידוחים יחד עם נציבות המים ולהוציא דגימות ממי התהום, ואולי אז ניתן יהיה לפתור את התעלומה.
מ"מ מנהל מחוז תל אביב במשרד לאיכות הסביבה, עמיר אשד, מסר ל-ynet כי במשרד הכינו מכרז לסקר מקיף על התופעה, אבל בינתיים לא מפרסמים אותו מחוסר תקציב. אשד הדגיש, כי לא ברור אם התופעה מסוכנת לבריאות וכי עד שהנושא לא ייחקר לעומק לא, ניתן יהיה לברר את מהות החומר והסיבות לצבע של הים.
מעיריית הרצליה נמסר כי אינם מטפלים בנושא.

קן ראשון של צב ים חום בקיסריה

בחוף אקוודוקט בגן לאומי קיסריה נתגלה השבוע לראשונה העונה קן של צב ים חום ובו 65 ביצים. הקן הועתק לאתר קיני צבים מוגן בשמורת הטבע חוף הבונים.
רשות הטבע והגנים מעתיקה מידי שנה ביצים מחופים בהם ההפרעה עלולה לסכן את בקיעת הצבים הצעירים לאתרים מוגנים ובכך מבטיחה את המשך היתרבות צבי הים בחופי ישראל.
צב הים החום הוא אחד מ-8 מיני צבי הים הקיימים בעולם. כל שמונת מיני צבי הים נמצאים בסכנת הכחדה ולכן מוגנים על פי אמנות בינלאומיים. אורך שריונו יכול להגיע ל-120 ס"מ בים התיכון, בעולם כולו יכול להגיע גם ל-160 ס"מ. משקל צב בוגר בים התיכון כ-50 ק"ג, אבל באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט נמצאו צבי ים שהגיעו למשקל העולה על 110 ק"ג.
עונת ההטלה מסתיימת בסוף אוגוסט, תקופת ההדגרה היא כ-60 יום עד בקיעת הצבונים הצעירים.
מרגע בקיעתו, צב הים עצמאי לחלוטין. הוא נמשך לאור הכוכבים והירח המשתקפים במים וכך מוצא את דרכו אל הים. אורות מלאכותיים, כגון פנסי מכוניות, מדורות ותאורות רחוב, מסיטים את הצבים ומפריעים להם למצוא את הדרך הקצרה ביותר אל המים, דבר המגדיל את סיכוייהם להיפגע על ידי טורפים, או להסתבך בשאריות פסולת המושארות על שפת הים.

תגליות חדשות בחפירות טבריה העתיקה

בחפירות רשות העתיקות הנערכות בטבריה העתיקה נתגלו שרידים מרשימים מהשער והחומה של המבצר הצלבני של טבריה. החפירות נערכות בסמוך לטיילת חוף ים כנרת ובית הכנסת העתיק ע"ש ר' חיים אבולעפיה, כחלק מפרויקט לפיתוח תיירותי של משרד התיירות, ובסיוע עיריית טבריה.
באחת ממזוזות השער המרשים שנחשף נתגלה חלק ממשקוף מפואר המעוטר בתבליטים בדגמי צמחים ומיאנדרים. מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, יוסי סטפנסקי, מסר כי "ככל הנראה פריט זה, שמקורו בבנין ציבורי מהתקופה הרומית, שולב במבצר על מנת לפאר את השער ולהרשים את כל באי העיר". בקדמת השער נחשפה מגרעת, אשר שימשה כמסילה להורדת סבכת ברזל, שנועדה להגן על הכניסה למבצר. עוד נתגלו אבן בניה עם תו סתתים - סמן הכר לבניה צלבנית - בצורת האות הלטינית V, וקטע מרשים מרצפת רחבת השער המקורית.
בשנת 1187 לסה"נ שהתה במבצר זה הנסיכה הצלבנית אישיבה, אשתו של ריימונד השלישי מטריפולי. בשני ביולי 1187 הטיל המצביא המוסלמי צאלח א-דין מצור על המבצר בטבריה. כוחות הצבא הצלבניים, שקיבלו את הידיעה על המצור, יצאו לטבריה על מנת לשחרר את הנצורים. אך ברביעי ביולי, בקרני חיטין שבדרך לטבריה, התנגש הצבא הצלבני עם כוחות צאלח א-דין בקרב גדול שהסתיים בניצחון המוסלמים, הוא 'קרב קרני חטין' המפורסם. הדעה הרווחת היא שקרב זה חרץ את גורלה של ארץ ישראל למאות בשנים. אילולא הניצחון המוסלמי, אפשר שהאזור כולו היה נשאר תחת שלטון נוצרי אירופאי.
חומת המבצר הבנויה מאבני גזית גדולות העשויות בזלת, היא החומה הרחבה ביותר (3.4 מטר) שנתגלתה עד כה בטבריה. מצבו המצוין של השער מאפשר לחשוף אותו בשלמותו, ובעתיד ניתן יהיה לשלב אותו בפיתוח התיירותי המתוכנן בסמוך לטיילת.

מפעל המים העתיק במגידו נפתח מחדש לקהל

ניקבת מפעל המים העתיק בגן לאומי מגידו נפתחה מחדש לקהל המבקרים. גשמי הברכה שירדו בחורף האחרון גרמו לשפע במעיין הניקבה, והצפת ניקבת המעיין עד כי שביל ההליכה נחסם להליכה
רשות הטבע והגנים ביצעה פעולות שאיבה על מנת למנוע הצפה והשחתת תשתית המבקרים במקום, אולם כמות המים הגדולה מנעה כניסה לניקבה.
בימים אלו החלה שפיעת המים להתמתן, וכן התאפשר לתקן את הנזקים ולפתוח את מפעל המים המדהים, מתקופת המלך אחאב, לציבור הרחב.