חרדים לכספם

מה לא עשתה הפוליטיקה החרדית כדי להילחם בתוכנית הכלכלית. הפגנות ילדים המוניות, איומים פאתטיים במרד מסים, תחינות ובקשות רחמים, ואפילו שביתת רעב. הרטוריקה החרדית דיברה על התוכנית הכלכלית במונחים אפוקליפטיים של ממש: היא תהרוס את החרדים, תסכן את הישיבות ותגזול את פת הלחם האחרונה. כך אנחנו מתנהגים, כך אנחנו מצטיירים: עדת קבצנים רעבה, המתנפלת באיומים ותחנונים על תייר מזדמן בסמטאות מאה שערים.
יותר מדי זמן רבצה החברה החרדית בכסא הגלגלים המוזהב של משרד האוצר. עכשיו, שהיא מתבקשת לקום בבקשה על הרגליים ולפנות את הכסא – מתברר שכבר אי-אפשר. אנחנו נכים. שכחנו ללכת. מה נשאר? שוב תחינות, לחץ על בלוטת הרחמים ומלאי גידופים קבצניים. רחם עלי. יש לי רבע מיליון ילדים רעבים בבית.
כעת, משהפסדנו גם בקרב הזה, הגיע הזמן שהמנהיגות החרדית תעשה את חשבון הנפש שעליה לעשות, ותפנים שהציבור החילוני והדתי בישראל אינו מוכן יותר לממן את החרדים, והגם שמנהיגות מפלגת שינוי רוויה שנאת חרדים, תומכיהם הם לאו דווקא כאלה: מה שהריץ רבבות מהם לקלפי לא היה חוק החמץ ולא חוק החזיר, אלא חוק הלפרט וקצבת הילד החמישי. חלקם מתנגדים להפעלת תחבורה ציבורית בשבת ולמכירת חמץ בפסח. מה שהפריע לבוחרי שינוי הוא הכיס המתרוקן למען המון ההנחות/נדבות/הקצבות/צדקות.
יותר מדי זמן גירתה החברה החרדית את הקיבה הכלכלית של המדינה, עד שזו הוציאה מקרבה את הזרם העכור של שינוי. אנו החרדים, הברחנו הרבה משותפינו לערכי המסורת, שהעדיפו את חיקה של מפלגת שינוי.
יתירה מזאת: התלות המוגזמת בתקציבי המדינה גורמת לחברה החרדית להיות גורם שולי וחסר יכולת מוסרית להשפיע על דמותה וערכיה של החברה הישראלית. אף אחד לא מוכן לשמוע על השקפת עולם מעדת פושטי יד. חברה העוסקת בעיקר בהשגת תקציבים ובקבצנות נאלצת לוותר על היכולת להוות דגם בעל מופת לחברה בעלת ערכים חיוביים.
היום, עם אישור התוכנית הכלכלית, הוטלה ההזדמנות לפתחה של הפוליטיקה החרדית. עליה לבחור להפסיק להתעקש לבסס את קיומה על כיסיהם של אנשים עובדים, ולהפסיק את תהליך צבירת השנאה נגדה. הבוקר הזה יקום הקבצן מקביו, יגלה שהוא אדם ויתחיל ללכת.
הבוקר הזה אפשר להכריע מה חשוב יותר: המשך התלות בתקציבי המדינה, או היכולת להוות כוח מוסרי המסוגל להשפיע על אופיה. אשראי בבנק או אשראי מוסרי. הכסף או הערכים?
ואני חושש. שאם תבחר הפוליטיקה החרדית, כפי שזה נראה, להמשיך ולהילחם על הכסף במקום להילחם על הערכים, היא תפסיד לבסוף גם את זה וגם את זה.

יצחק הורוויץ, סגן עורך העיתון החרדי "בקהילה"