מובילי התרבות הישראלית

הם לא סתם כאן. בטח לא רק בגלל יפי הבלורית ואגן הירכיים המחוטב שלהם, או בגלל יכולתם לשיר, להצחיק, לכתוב, למלא אולמות, לקבל החלטות, להכניס כסף-כסף-כסף. הם כאן בגלל שהם בעליהם הגאים של כמה תכונות, הרכב מאפיינים שמגדיר את המושג 'מוביל תרבות'.
בדרכם, כולם מנסחים או מייצגים תופעות תרבות, הרבה מעבר למימדים הפרטיים שלהם; העשייה שלהם משפיעה ומהדהדת בתרבות ובחברה הישראלית; יש להם כוח. הם מ פ ו ר ס מ י ם, ידועים בציבור; אין להם תחליף של ממש. יש הרבה דומים להם, או שנראים דומים להם, אבל איכותם האישית הופכת אותם לחד פעמיים, לקשים לשחזור; הם חולשים על מוקדי כוח והשפעה.
לפעמים הם אלה שדופקים עם הפטיש בישיבות הנהלה; די בכוח שמם, בנוכחותם או בנכונותם כדי להרים פרויקט, כדי להפוך נייר הצעה ליצירה שיוצאת לפועל; די בשמם או בקשר שלהם לפרויקט או לעשייה כדי לעשות כל קופה רושמת שמחה; הם מסוגלים לגרום לאנשי העסקים הכי נרגנים וספקנים להגיד: "אז כמה כסף אמרת שאתה צריך בשביל הפיילוט?"; הם מודלים לחיקוי, עבור מעריצים, עבור אחרים בתעשייה ועבור כמעט כל מי שמתעניין בתחום; והכי חשוב (כמעט): הם עשו משהו השנה. לא בשנות ה-50, לא במוצאי מלחמת ששת הימים, לא בתקופת המעגל של דן שילון. בשנה האחרונה אלה היו האנשים שהובילו את התעשייה לנקודה שבה היא נמצאת היום.
הם באו ונקבצו מכל רחבי עולם התרבות והבידור הישראלי: מהטלוויזיה, שהיא המדיום הנצפה והמשפיע ביותר, דרך המוזיקה, התיאטרון, הקולנוע, הבידור, האמנות והמחול, ועד האינטרנט - מייצגה של התרבות החדשה (כדי לשמור על טוהר הפרויקט התעלמנו לגמרי מהעיתונות הכתובה). האנשים שבחרנו הם לא בהכרח השמות הכי גדולים, המנהלים הכי בכירים או הכוכבים הכי מזוהים. הם ראש החץ של התעשייה, של העולם המופשט והקשה לניסוח הזה, של הסצינה המטלטלת והמרתקת הזאת.
עם חלק מהבחירות שלנו תסכימו, חלק יוציאו אתכם מדעתכם. זה בסדר. הפרויקט הזה עורר אותנו להרבה מאוד מחשבה והתלבטויות. הוא בוודאי יגרום גם לכם לסדר רשימות משלכם. כולנו צודקים. כולנו טועים. כאן לא הפקולטה למדעים מדויקים. ובכלל, ממילא בשנה הבאה ניפגש באותו מקום ובאותו זמן כדי להציג בוודאי רשימה שונה לחלוטין. אבל בינתיים מוכרחים להתחיל איפשהו. אנחנו בוחרים להתחיל עם המאה האלה. בסדר יורד: מהמוביל, חזק, משפיע ביותר על התרבות שלנו, לטוב או לרע, ועד למי שהיה אך עדיין בסביבה או מי שיהיה אך עדיין בחזקת סימן שאלה. חג שמח לכולכם.

1. ארז טל

הג'וקר בחפיסת הקלפים של כל ערוץ טלוויזיה בישראל. שילוב מהמם של כישרון, יצירתיות, עממיות, תחכום והתכונה החמקמקה הזאת שגורמת לאנשים להתיישב בשעה היעודה, בכורסה הנכונה, מול המסך הנכון, כדי לצפות בתוכנית הנכונה. האיש בעל מגע הזהב, הכוכב שמיוסי מימן דרומה אין אדם שלא מוכן לפתוח את פנקס הצ'קים ולרשום לפקודתו ולטובת רעיונותיו כמעט כל סכום מתבקש. טל, נכון להיום, הוא המניה הכי בטוחה בתעשיית הבידור הישראלית והדמות המשמעותית ביותר במדיום המשמעותי ביותר בתרבות הישראלית - הטלוויזיה. תשאלו את עובדיה מעובדה ואת רוחמה מנאות אפקה, הם יספרו לכם את מה שמסעודה יודעת כבר מזמן - ארז טל הוא האיש מספר 1 היום בעולם הבידור והתרבות הישראלי.
תגובת ארז טל: "אני שמח ונבוך מהבחירה. שמח כי הבחירה בי מחמיאה, כמובן, ונבוך כי אני לא בטוח מה זה אומר ואם זה נכון. נבוך, כי אם אתה ברשימת מובילי תרבות אתה הופך ליעד, כתובת, חשוד עיקרי ואשם ללא משפט במצבה של התרבות הישראלית, ונקלע מיד לוויכוח הבלתי נמנע והבלתי פתיר על מהי תרבות ומה תרבותי. אז אני מודה על הבחירה וליתר ביטחון מסתייג ממנה בו זמנית. אני משתדל לעשות רק דברים שאני בוחר, אוהב ונהנה לעשות, כל השאר זה תוצר לוואי. יותר מכך, כמי שמכיר את הסיסטם מבפנים, אני חושש שלכל מנהל תוכניות, מנכ"ל ואפילו מנהל מכירות של זכיין שמחזיק רבע ערוץ, יש השפעה גדולה ממני על התרבות הישראלית. מצד שני, תמיד יש סיכוי ש'7 לילות' צודקים וזו סתם הפגנה מוגזמת של צניעות מתבקשת. אז תודה וחג שמח ותרבותי לנו".

2. צביקה הדר

מילון מעודכן היה מציב פורטרט זעיר של צביקה הדר ליד הערך 'ישראלי'. קולני, פרוע, רהוט, שמן, רזה, לפלף, פטיש, מבין עניין, סוגר עניין, לא עושה עניין, אוהב לשיר, חולם, נוקם - ובקיצור, מלך מטעם עצמו ובזכות עצמו. התגלמותה המזוקקת של הישראליות העכשווית. עם 'לא נפסיק לשיר' ו'שמש' על חגורתו, הדר הוא, נכון לכרגע, גם אחד הבודדים שמסוגלים לסובב תעשייה שלמה על אצבעם. העונה השנייה של שעשועון הזיופים בציבור הטבילה אותו לעולם תוכניות המציאות וגילוי הכשרונות, והוא שוב התברר - כאילו אפשר היה אחרת - ככישרון טבעי. כשיהיה גדול, כלומר יתחיל להפיק ולפתח תוכניות בעצמו, יהיה ארז טל. אה, כן: והדיאטה נרשמה כהצלחה גדולה.

3. שלמה ארצי

המנהיג הבלתי מעורער של הפופ הישראלי, לפחות מאז פסטיבל ערד 95', כשהוביל את הפסקת ההופעות בעקבות אסון משינה. האיש שהכל מעוניינים בדעתו ובעצתו. רץ למרחקים ארוכים, באולפן ההקלטות, על הבמה וברדיו. האיש שפיצח את הנוסחה, הקוד והגנום להצלחה. יורדים על הטקסטים האניגמטיים של שיריו, על החלטות אמנותיות באלבומיו האחרונים, על שלטונו הכלכלי ללא מיצרים בשוק התקליטים, אבל מצדיעים לכושר העבודה שלו, לשקדנות, להשקעה, לנכונותו להישרף על הבמה. לקח את אהבת הקהל הכי רחוק שאפשר. קונים אותו בעיניים עצומות. ובכל זאת, עבורו, שום דבר לא מובן מאליו. עדיין מתלבט, מהסס, מסתגף. חוות דעתו מתווה מדיניות וחורצת גורלות בחברות תקליטים. אחד האמנים הבודדים שדרכו הפוליטית, אם יבחר באופציה, סלולה עבורו.

4. שרית חדד

ברבי גירל הישראלית. מותג השיווק הלוהט והמשגשג ביותר בתעשיית הבידור הישראלית מאז ומעולם. דיסקים, הופעות, להיטים ברדיו, מוצרי צריכה - מיומן שנה ועד כרית שינה. אנרג'ייזר אנושי, כושר עבודה מדהים בהספקיו. חרוצה, משקיענית וממושמעת. מוציאה לפועל את מפת הדרכים שהתווה מנהלה האישי, אבי גואטה, סוחר ממולח וגאון שיווק. מזמרת מזרחית בפרוטה הפך אותה לנסיכת אמצע הדרך, למלכת הילדים, לאהובת כל המשפחה, והגדיר מחדש את הקשר בין הצליל המזרחי למוזיקת אמצע הדרך, כזהות שמחה ועולצת, מפרקת מוסכמות, מתחנפת, לא מזיקה ואינטגרטיבית כתדמיתה חסרת האישיות של חדד. אבל מי צריך כשרבבות ילדים ולקוחות מרוצים נותנים בכפיים ורוקעים ברגליים?

5. יונית לוי

היא צעירה, היא יפה, היא אינטליגנטית, היא חפה מכל פוזה והיא יודעת לשאול. כל מה שלא ידענו שמגישת חדשות צריכה שיהיה לה והיום אי אפשר בלי. מעמדה זניחה של מבזקנית אדמונית היא השתחלה בטבעיות לנעליים הענקיות שהותירה מיקי חיימוביץ' ובאלגנטיות ממזרית הפכה את הבלונד לפאסה. מאז שאיחדה כוחות עם גדי סוקניק, רייטינג חדשות 2 רק צומח. במדינה שבה ההתמכרות לחדשות היא תופעה תרבותית ייחודית ומספר הצופים במסך ערב ערב בשמונה עולה על מספר צופי התיאטרון, הקולנוע והמחול גם יחד, יונית לוי היא סופר כוכבת. אז מי אמר ששלום קיטל נרדם בשמירה?

6. דודו טופז

נדמה שטופז כבר נחלץ מהוויכוח על איכות התוכנית. הוא ניצח. הזמנים שבהם הציבו אותו אניני הטעם על דוכן הנאשמים התרבותי חלפו. 'הראשון בבידור' היא כבר לא העדות לטעמם הרע של הצופים. בדיוק להיפך. גם מסעודה בררנית. בעידן של ערוצים מתנדנדים ותוכניות מתרסקות, הקרקס הצבעוני שלו התברר כקוד זהב קשה לפיצוח. חבל שפה ושם הוא מקפיד לנשוך בדלי.

7. יאיר לפיד

עמישראל חי ונושם ומתקבץ בכל יום שלישי כדי לצפות במאמי הלאומי הרשמי. לפיד, הבן שכל אם עברייה תאחל לבתה, האח שכל ילד מתבגר חולם ללכת איתו לקורס איגרוף תאילנדי והגבר שכל נערה עד אישה היתה רוצה לעשות לו נעים בגב, הפך למותג-על ולנכס העיקרי של הזכיינית רשת. מלבד כמה מבקרי טלוויזיה עם רגשי נחיתות, יאיר לפיד הוא האיש שכו-לם אוהבים לאהוב. בישראל של ימינו הוא נכס ששווה את משקלו בזהב.

8. עמוס עוז

הסופר כגורו של דור שלם, עמוד האש שהולך לפני המחנה, נביא זעם. עמוס עוז הוא האיש שאליו פונים שאלות קשות, כבדות, קיומיות, של מה עכשיו ולאן הולכים מכאן. ותמיד יש לו תשובה: חדה, עיקשת, נחרצת, שנויה במחלוקת. עוז הוא המנהיג הרוחני של חצי העם שאין לו סמכות רבנית מעליו. נערות חילוניות בתלתלים רכים וגלבייה מחבקות את ספריו בערגה בלילות, ובימים יוצאות לצמתים ובידיהן השלט שאומר 'די לכיבוש!'. לא בטוח שהוא ביקש לעצמו את התפקיד הזה, אבל ברור שאף אחד לא יכול לעשות את זה טוב יותר ממנו.

9. יוסף בראל

שנוי במחלוקת - אבל הולך בדרך הנכונה. גם אם יעזוב מחר, בראל עשה את שלו כמנכ"ל המוצלח ביותר שהיה לרשות השידור מזה עשור: ערוץ 1 חווה מהפכה ממשית; התוכניות בערבית עברו למקום אחר; השידורים נמשכים 24 שעות ביממה; סדרות דרמה מחלחלות למסך; גם החדשות בפופולריות גואה. רוממה, לראשונה בתולדותיה, עושה סימנים של ערוץ טלוויזיה נורמלי. בראל יצק את היסודות, ומכאן והלאה, עם מעט כישרון ויצירתיות, עוד יהיה מדובר בבונבוניירה.

10. שרה'לה שרון

יהיו כמה אנשים, כולל אויבים בתוכנו, שיעקמו את האף על המיקום הגבוה של מלכת השירה בציבור. במיוחד לנוכח הפלופ שלה בערוץ 10. אבל איך שלא תהפכו בזה, תופעת 'שרה'לה שירון' הפכה השנה לסארס כחול-לבן. היא והשיבוטים שלה יכולים להתחרות בקלות באייג'נטס סמית מ'מטריקס'. סגרנו מסיבת שירה אחת, מיד צנחה עלינו אחרת. ככה זה, כשהמצב קשה והמדינה מזייפת, קול ישראל חברים.

וכל השאר

11. יואב גרוס
12. גילה אלמגור
13 מנהלי התוכן בערוץ 2.
14. אילנה דיין
15. אלדד קובלנץ
16. אלי יצפאן
17. יוסי מימן
18. ברי סחרוף
19. מאיר שלו
20. יורם חטב
21. יהורם גאון
22. אהוד יערי
23. יעקב אגמון
24. רזי ברקאי
25. ריטה
26. צביקה פיק
27. אדיר מילר
28. א.ב יהושע
29. מיומנה
30. אסי וגורי
31. יזהר אשדות
32. ליאור אשכנזי
33. רם לנדס
34. יהודה פוליקר
35. קובי אוז
36. חיים יבין
37. חיים הכט
38. רוני בראון
39. אלי זוהר
40. מוני מושונוב
41. אורנה ומשה דץ
42. יבגני אריה,
43. יעקב כהן
44. מוחמד בכרי
45. יורם ארבל
46. עירית לינור
47. משה גרשוני
48. דובר קוסאשווילי
49. אהוד מנור
50. הלל מיטלפונקט
51. יגאל שילון
52. עידן רייכל
53. יאיר דורי
54. דויד גרוסמן
55. אריה גולן
56. עדי סטימצקי
57. יעל בר זהר
58. דוד פישר
59. יוסי בנאי
60. רם אורן
12. יאיר גרבוז
62. מוטי שקלאר
63. אורנה בנאי
64. רמי באר
65. שמעון אדף
66. ורדה רזיאל ז'קונט
67. ליא קניג
68. דידי הררי
69. ציפי שביט
70. ששון גבאי
71. מיקי חיימוביץ'
72. עמי אמיר ואריק ברנשטיין (מטר הפקות)
73. סיגלית לנדאו
74. סופי צדקה
75. אתגר קרת
76. דליה לוין
77 עידו תדמור
78. ארז פילוסוף
79. יואב קוטנר
80. מירי בוהדנה
81. יוסי גיספן
82. יון פדר
83. עברי לידר
84. אורלי זילברשץ-בנאי
85. רנן שור
86. ענבל פינטו
87. שירזי
88. ירדן לוינסקי ואורי ברוכין,
89. דודי בלסר
90. יעקב אילון
91. אביב גפן
92. טל ברמן
93. אוהד נהרין
94. שלום חנוך
95. יהודה לוי
96. יוני בן מנחם
97. קובי אריאלי
98. בקי גריפין
99. אריק איינשטיין
100. חנוך לוין.