סרבני אוסלו

באפריל 1975, 11 חודשים לאחר הסכמי ההפרדה ברמת הגולן, הסכמים שבמסגרתם נקבעו כמויות הטנקים והתותחים שצה"ל רשאי להציב בגולן, נאלצה פלוגת השיריון של חיילי ישיבת ההסדר להישאר בליל הסדר ברמת הגולן. זאת בגלל המתיחות הגבוהה בגבול. אבל כאילו לא די במצב הביטחוני הרעוע, הגשמים והבוץ של אותו ליל קר, במועד שאמור היה לבשר שיאו של אביב, הפכו את ליל הסדר ללילה מאוד לא נעים.
בחצות הלילה, לאחר שכולם כבר היו עמוק בתוך שקי השינה, הגיעה הודעה מפיקוד צפון. ההודעה כללה פקודה חד-משמעית, שזה היה בערך לשונה:
"במסר שהעבירו הרוסים לישראל נאמר כי מחר בבוקר, עם אור ראשון, ייצאו מטוסי צילום רוסיים לגיחה מעל רמת הגולן. אם יתברר כי צה"ל הפר את הסכמי ההפרדה כפי שהסורים טוענים, יאשרו הרוסים לסורים לפתוח באש לאורך הגבול ברמת הגולן. מכיוון שממזרח לציר הנפט אכן נמצאים יותר טנקים מהמספר שנקבע בהסכם, על הפלוגה להעביר מייד את הטנקים שלה לחניון מצדו המערבי של ציר הנפט".
הסגל, שלא נמנה על חיילי ישיבת ההסדר, קם והעיר את חיילי הפלוגה, אבל הם סירבו לפקודה: עקב קדושת החג, טענו, אסור להניע את הטנקים. אם זהו מקרה של פיקוח נפש, הוסיפו החיילים, הם יהיו מוכנים להזיז את הטנקים רק מזרחה, לכיוון הרמפות הצופות אל הגבול.
לאור הסירוב המוחלט של החיילים להזיז את הטנקים, נחלצו המפקדים לפעולה והורידו את הטנקים לבדם, במספר סבבים ובלוח זמנים גבולי, מערבה, אל מעבר לציר הנפט.
ומה קרה לחיילים הסרבנים? האם נשפטו? האם נשלחו לכלא לאחר שסירבו למלא פקודה? האם נפגעו משום שכמעט סיבכו, במודע, את מדינת ישראל בתקרית בינלאומית? האם נענשו על כך שהעמידו בסיכון את הסכמי ההפרדה - הסכמים שאפשרו ומאפשרים עד היום את השקט בגבול הסורי? התשובה חד-משמעית: לא.
התשובה היא "לא", משום שיש בארץ הזו סרבנות שלה מותר הכל. כי לאורך שנים מתקיימת כאן סרבנות אחרת: סרבנות לשלום וסרבנות לפשרה. זוהי סרבנות לפנות מאחזים בלתי חוקיים. זוהי סרבנות לפעול בחברון ובשכם לפי הוראות המפקד הצבאי. זוהי סרבנות לחוק, הלוקחת את החוק לידיים ומשליטה טרור ברחבי יהודה, שומרון ועזה. זוהי סרבנות מבית מדרשם של לוינגר, איתם, ואברי רן, המנהיג את פורעי החוק בגבעות השומרון.
זוהי הסרבנות של אותם אנשים החושבים כי ההבטחה האלוהית לעם ישראל על ארץ ישראל הפכה אותם עצמם לאלוהים. אך אין זו עבודת אלוהים, זוהי עבודה זרה. אין זו סרבנות מצפונית, זוהי סרבנות של חסרי המצפון.
בשנתיים האחרונות הולכים ומתרבים השלטים והכתובות הקוראים "פושעי אוסלו לדין". ואכן, מן הראוי להעמיד לדין את הפושעים שבכוח ההתיישבות הלא-חוקית, בכוח הזרוע ובכוח הנשק פגעו בהסכמי אוסלו ומוטטו אותם. אין שום סיבה שפורעי החוק הללו, שזכו עד כה לטיפול של דין אחד להם ואחר לאחרים, לא יועמדו סוף סוף למשפט.
אני גאה להשתייך לקבוצה אחרת, קבוצה המוכנה לתת את הדין על מעשיה, גם כשתכליתם של אלה היא, בסופו של דבר, שמירה על החוק – הישראלי, הבינלאומי, והאנושי.

רס"ן (מיל) ד"ר אבנר שיפטן, חבר ב"אומץ לסרב"