פסיקה: הדרישה לשירות צבאי כתנאי לעבודה - אפליה

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע היום (א'), בפסק דין תקדימי, כי הדרישה לשירות צבאי או לאומי כתנאי קבלה לעבודה כאשר אופי התפקיד אינו מצריך ניסיון צבאי, מהווה אפליה ועבירה פלילית.
ההחלטה התקבלה במסגרת תביעה שהגיש משרד העבודה נגד חברה כוח האדם "תפקיד פלוס", שפירסמה מודעות דרושים. במודעות הופיעה הדרישה לשירות צבאי או לאומי כתנאי קבלה לעבודה.
השופטת הראשית של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ורדה וירט-ליבנה, קבעה כי מדובר בהפרה של חוק שיווין ההזדמנויות בעבודה. היא ציינה כי הדרישה לשירות לאומי כחלופה לשירות צבאי מעידה כי השיקול הביטחוני אינו שיקול אמיתי אלא נועד להיות רף המסמן את מי שאינו משרת בצבא, היינו ערבים וחרדים, אחרת הדרישה היתה ליוצאי צבא בלבד. היא הטילה על החברה קנס של 10,000 שקלים.
לדברי השופטת וירט-ליבנה, הצגת הדרישה לשרות צבאי או לאומי בנסיבות בהן אין הדבר מתחייב מאופיו של התפקיד מהווה אפליה מטעמי לאום ודת. "יישום התנאי פוגע בשיוויון שבין יהודים לערבים ובין יהודים חילוניים לבין יהודים חרדיים בשוק העבודה".