להם יש ארץ אחרת

"הסרבנים עברו לסן פרנסיסקו" אמרה כותרת בעיתון זה שלשום. בגוף הכתבה סופר על 9 קציני מילואים שהתפרסמו כסרבני שירות בשטחים והעתיקו את פעילותם לחוף המערבי של ארה"ב. שם הם מסבירים במלוא המרץ כי מדינת ישראל פושעת. להבדיל אלף אלפי הבדלות פורסמו בתקשורת בשבועות האחרונים קריאות לחיילי צה"ל לסרב פקודה אם יידרשו לפנות מאחזים יהודיים ביש"ע. האם יש הבדל בין סרבנות לסרבנות?
לכאורה, כל קריאה לסירוב פקודה היא המרדה וחומרתה רבה. צה"ל יתפורר, ואיתו מדינת ישראל כולה, אם כל מי שמחזיק בעמדה מסוימת יסית חיילים לסרב פקודה חוקית. חייל חייב לסרב לפקודה רק כאשר היא בלתי-חוקית בעליל. הפקודה לפנות מאחזים היא חוקית לחלוטין, והיא גם בלתי-ציונית בעליל ובלתי-מוסרית בעליל. ולענייני מוסר וציונות כל אדם הוא השופט של עצמו. אם סרבן מצפון פציפיסט מסרב להתגייס לצבא יתכבד וייכלא כי הוא עובר על החוק ויזכה לכל הכבוד או לכל הבוז – ע"פ סולם ערכיו של המתבונן. וכך לגבי כל חייל שיסרב לקרוע את אחיו מביתו ביש"ע. לא כך לגבי מי שקורא אחרים לסרב לפקודות חוקיות. הללו עלולים לפורר את ביתנו, גם את הכותל הימני שלו וגם את הכותל השמאלי.
ובמחנה הלאומי צריכה להיות חרדה רבה יותר מפני תהליך כזה, כי לנו אין ארץ אחרת. לאותם שמעשיהם הם בגדר בגידה במדינה בשעת מלחמתה יש הרבה ארצות אחרות. שם הם מקבלים שכר רב על מעשיהם. מי שאינו מחובר לארץ בקשר בל יינתק, מי שלגביו יש אפשרות מעשית, גופנית, רוחנית, פוליטית, חברתית לקום וללכת מכאן כאשר מה שמתרחש בארץ, לטוב ולרע, אינו נושא חן בעיניו, מי שיכול לעזוב את הארץ וללכת לקטוף פירות תהילה שאנטישמים ואויבי ישראל משלמים בעין יפה למי שמשרת אותם בהתלהבות – מעיד על עצמו שיש לו ארץ אחרת.
הוא יכול בוודאי להתאזרח בבלגיה שתשכור את שירותיו כנשק הסברה חשוב במלחמתה בישראל. גם צרפת תשמח להעניק לו אזרחות, ומשרד החוץ של פאוול ימליץ אולי לאזרח בארה"ב ישראלים כאלו. אחרי ככלות הכל, הם משרתים כרגע את קו המדיניות שלו. ואם תתממש תוכניתו של אריאל שרון, אולי גם המדינה הפלסטינית תעניק לכאלו אזרחות כבוד. אלא שנדמה לי שקומץ זה של עוכרי ישראל לא ימהר להתאזרח במדינת אויב; יש גבול של נהנתנות שהם לא יחצו אותה על נקלה. אולי בשוודיה, לא בעזה. לא לחינם אמר רון גרליץ, אחד מהסרבנים הנזכרים לעיל: העובדה שהיתי קצין היא פריבילגיה ואני חייב לנצל אותה.
קו ישר אחד עובר בין המרדה בבית לירידה מהארץ ופגיעה מכוונת במדינה בחו"ל, קו התלישות מעם ישראל ומארץ ישראל. הם חיים כאן על תנאי. הם משרתים את המדינה כל עוד היא מתאימה להשקפת עולמם. הם ינטשו אותה, יוותרו עליה, ויתבעו פירות פרסום ותהילה מחוץ לגבולות המדינה ברגע שבבית יזהו את פרצופם האמיתי. ההבדל המהותי והערכי בין המתנחלים לסרבני השמאל המטיפים להשמדתה של המדינה הוא חוסר הברירה. לנו אין ארץ אחרת.