רפואת שיניים הוליסטית: תשכחו מטיפולי שורש

שנים רבות סבלה חנה ממחלת חניכיים קשה. היא עברה ניתוח, אבל מצבה המשיך להחמיר. "כל השיניים התנדנדו לי, והרופאים שהלכתי אליהם אמרו שאין מה לעשות וצריך לעקור את כולן", היא מספרת. רגע לפני העקירה שמעה על ד"ר ולרי יסקין-אלימי, רופאת שיניים העובדת בשיטה הוליסטית. "ד"ר יסקין החליפה לי את כל הסתימות ושני כתרים, עשתה לי טיפול חניכיים עמוק והזליפה שמנים טבעיים לכיסים שנוצרו", היא מספרת. "היום, שנה אחרי שהתחלתי בטיפול, השיניים שלי כבר לא מתנדנדות והמצב של החניכיים השתפר מאוד".
ד"ר יסקין (30), שאחותה, אמה וכמה מדודיה הם רופאי שיניים, נולדה וגדלה בצרפת, שם גם סיימה את לימודי רפואת השיניים. לפני שמונה שנים, כאשר גמרה ללמוד, שמעה על רופא שעובד בשיטה הוליסטית והחליטה לבדוק במה מדובר. הרופא הפנה אותה לד"ר מישל מורו, מי שפיתח את השיטה בשנות ה-70, והיא הצטרפה לקורס לרפואת שיניים הוליסטית בהדרכתו. מאז היא עובדת בשיטה הזאת.
לפני כחמש שנים עלתה לישראל. בארץ השתלמה ד"ר יסקין בהיפנוזה רפואית ודיקור סיני, והיום היא משלבת גם את הטכניקות האלה בעבודתה. כיום היא עובדת פעם בשבוע במרפאה ברמת גן, ובשאר הימים במרפאה משלה בראשון לציון.
"רוב האנשים שמגיעים אלי מחפשים פתרון שונה לבעיות השיניים", היא אומרת, "אבל יש גם אנשים שמגיעים אלי כי הם סובלים מאלרגיות שייתכן שמקורן באמלגם, חומר שמשמש לסתימות".

כספית ואלצהיימר

כאלפיים רופאי שיניים בכל העולם עובדים היום בשיטה הוליסטית, אבל רק שניים מהם עובדים בישראל: ד"ר יסקין וד"ר קלוד חייט. רופא נוסף, ד"ר ירדן גולדשטיין, עובד בשיטה דומה - רפואת שיניים ביולוגית, שאותה למד בארצות הברית. השמועה על הרופאים הללו עוברת מפה לאוזן, ובמקרים רבים, באמצעות מרפאים אלטרנטיביים. אבל חלק מהמטופלים הם אנשים שבאו לקבל טיפול קונבציונלי, גילו את השיטה ההוליסטית והפכו לחסידיה.
שיטת הטיפול ההוליסטית יוצאת בהנחה שהשיניים הן ביטוי חיצוני לבריאות הכוללת, וכי כל בעיה בחלל הפה מעידה על חוסר איזון בגוף. זאת משום שכל שן מייצגת איבר אחר, וכל בעיה בשן מעידה על בעיה באיבר המקביל. התוצאה היא שלפעמים טיפול נכון בשן פותר את הבעיה הפיזית, ולהפך.
הרופאים ההוליסטיים אף מאמינים שהיות וכל אדם בנוי אחרת, חומרים המשמשים לטיפול בשיניו של אדם אחד לא בהכרח יתאימו לאחר. אם מטפלים באדם בחומר שאיננו מתאים לו, הדבר אף עלול לגרום לו נזק. כדי לדעת אילו חומרים מתאימים לכל אחד משתמשים הרופאים ההוליסטיים בשיטות אבחון כמו קינסיולוגיה, מטוטלת ומכשירי ביקום. שיטות האבחון הללו אופייניות רק לרפואה ההוליסטית, בעוד שרפואת השיניים הביולוגית מעדיפה אבחון רגישויות באמצעות בדיקות קונבנציונליות או באמצעות מכשירים ממוחשבים לאבחון.
למעט נושא בדיקת הרגישויות, מדובר בשתי תורות כמעט זהות. בשתיהן מתנגדים הרופאים לשימוש באמלגם, ומעדיפים להימנע משימוש במתכות בגשרים ותותבות. האמלגם, המשמש רופאי שיניים כבר יותר מ-150 שנה ועדיין מקובל ברוב מרפאות השיניים, הוא תערובת של כספית (50 אחוז), כסף (35 אחוז), וכן בדיל, אבץ ונחושת. המתכות, טוענים הרופאים ההוליסטים, אינן מתאימות לכל אחד, ואילו המרכיב העיקרי - הכספית - מזיק לכולם, משום שהוא משחרר אדים רעילים במהלך הלעיסה וצחצוח שיניים. כאשר הרעלים הללו נספגים בגוף הם עלולים לגרום לשורה של תופעות מזיקות, כמו אלרגיות, הצטננויות חוזרות, דלקות מפרקים, כאבי גב, עייפות כרונית ועוד, שבדרך כלל אינן מיוחסות לאמלגם.
לאחרונה, בעקבות שורה של ניתוחים לאחר המוות בחולי אלצהיימר, הועלה אף חשד שאדי הכספית מזרזים התפתחות של המחלה. זאת לאחר שבתאי מוחם של חולי אלצהיימר נמצא ריכוז גבוה של כספית, הרבה מעבר למקובל אצל אנשים בריאים.

בלי אמלגם

במקום אמלגם, ממליצים רופאי השיניים ההוליסטיים לעבור לסתימות לבנות, שעשויות מחלקיקי חרסינה ואינן מכילות מתכות. "שורה ארוכה של מחקרים מוכיחה כי האמלגם גורם לנזקים רבים", אומר ד"ר גולדשטיין (34), בוגר החוג למיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שלמד רפואת שיניים בניו יורק והשתלם שם ברפואת שיניים ביולוגית. "השימוש באמלגם נאסר כבר בשבדיה, שווייץ וגרמניה", מוסיפה ד"ר יסקי, "ובבתי הספר לרפואת שיניים באותן מדינות לא מלמדים לעבוד עם החומר הזה".
ד"ר גולדשטיין ממליץ למטופלים שלו להחליף סתימות המכילות אמלגם בסתימות לבנות. "אני עצמי מעדיף לוותר לגמרי על השימוש במתכות, גם בגשרים, אבל אם אני חייב, אני משתמש במתכות אצילות, כמו זהב וטיטניום, שגורמות לפחות רגישויות".
כדי לדעת אם המטופלים רגישים למתכות השונות, מאפשר להם ד"ר גולדשטיין לעבור בדיקות דם, שאותן הוא שולח לארצות הברית או שבדיה. עוד בדיקה שהוא נעזר בה היא בדיקת שיער, שגם אותה הוא שולח לחו"ל, שבודקת את רמת הכספית בגוף. כן הוא נעזר בבדיקות ביקום. "אם אני מוצא הצטברות גבוהה של רעלים, אני ממליץ על טיפול לשחרור מרעלים, באמצעות תוספי מזון או חומצות אמינו הנקשרות למולקולות הכספית ומוציאות אותן מהגוף", הוא אומר.
עם זאת, רוב המטופלים לא עושים את הבדיקות. "אלו בדיקות יקרות מאוד, לכן אני בודק רק מטופלים שהמערכת החיסונית שלהם ירודה. אנשים בריאים אני בודק רק אם הם מבקשים".
ד"ר יסקין בודקת את הרגישויות אצל כל המטופלים, באמצעות קינסיולוגיה וגם במכשירים ממוחשבים. "רק לאחר שמתברר לי שהמטופל לא סובל מרגישות לחומר שבסתימות, אני מאשרת את השימוש בו. לפעמים אני מגלה רגישות גם לסתימות הלבנות, לכן אני מחזיקה אצלי כמה סוגים של חומרים, מתוכם אני בוחרת מה שהכי מתאים לכל מטופל".
ד"ר חייט משתמש באמלגם לעתים נדירות בלבד. "עקרונית, אני סבור שאמלגם הוא חומר מזיק, שיש להמעיט בשימוש בו", הוא אומר. גם על מתכות אחרות הוא מעדיף לוותר. לא מכבר הגיעה אליו מטופלת שעברה שיקום שיניים בצרפת, שבמהלכו הותקן בפיה גשר חרסינה על בסיס מתכת. מאז, בכל פעם שנגעה בחפץ מתכתי הופיעו על ידיה כתמים אדומים. לאחר שלושה חודשים עברה בדיקה, שבסופה נאמר לה שהסיבה לפריחה היא הגשר בשיניה. "היא הגיעה אלי עם תוצאות הבדיקה ודרשה להוריד את הגשר", הוא מספר. "בהתחלה היה לי ספק שהגשר הוא הסיבה לבעיה, אבל אחרי שהורדתי אותו הבעיה שלה נפתרה".
ד"ר חייט (48), בעל קליניקה בירושלים, היה רופא קונבנציונלי במשך 15 שנים. לשיטה ההוליסטית נחשף רק לפני חמש שנים, בעקבות מחלת הפסוריאזיס שממנה סבל. "לקח לי 15 שנים להבין שהרפואה המערבית לא יכולה לרפא את המחלה שלי", הוא אומר. "כשהבנתי את זה התחלתי להתעניין ברפואה הוליסטית, שמאוד עזרה לי. בעקבות זאת עלה בדעתי שחייב להיות גם קשר בין טיפולי שיניים לרפואה הוליסטית. השתתפתי בסמינרים של רפואה הוליסטית בשווייץ וצרפת, ולמדתי בארץ היפנוזה, קינסיולוגיה וקרניו סקרל".
סילביה, היום סייעת שיניים במרפאה שלו, היא אחד מסיפורי ההצלחה הראשונים שלו. במשך שלוש שנים סבלה מכאב כרוני בכתף, ומדי פעם נזקקה לכדורים לשיכוך כאבים. לפני שנתיים הציע לה ד"ר חייט, לאחר שחזר מהשתלמות בצרפת, לבדוק אם יש לה בעיה בשן המקושרת לכתף הכואבת. "הוא מצא שם חור קטן וטיפל בו", היא מספרת. "כשבוע לאחר הטיפול הרגשתי תחושת חום בכתף ולאחר מכן הכאב חלף. מאז עברו שנתיים והכאב לא חזר".

לא חייבים לעקור

לא רק ההתנגדות לשימוש באמלגם ובמתכות מאפיינת את רפואת השיניים ההוליסטית והביולוגית. המטפלים ההוליסטים אף נמנעים ככל האפשר מעקירת שיניים, מטיפולי שורש ומניתוחי חניכיים.

- למה רצוי להימנע מטיפולי שורש?

ד"ר חייט: "הגוף שלנו מזהה שן שעברה טיפול שורש כאיבר מת, והנטייה הטבעית שלו היא לפלוט אותו החוצה. היום, בגלל התקדמות רפואת השיניים, מצליחים לשמר בפה גם שיניים שעברו טיפול שורש, אבל עדיין לא ברור איזה מאמץ דורשת העובדה הזאת מהמערכת החיסונית. לכן אני משתדל למנוע את הטיפולים האלה עד כמה שאפשר".

- מה בכל זאת עושים כשיש צורך בטיפול שורש?

ד"ר יסקין: "אני מניחה על השן שמן ציפורן, שמגן, מרגיע ומנקה את החלק הרגיש של השן, בעיקר בסתימה עמוקה, ועל זה אני מניחה סתימה לבנה. השיטה הזו טובה לסתימות עמוקות, אפילו כשהעצב כבר נפגע".
כאשר יש צורך בכתרים, גשרים או תותבות, מעדיפים לבנות אותם משילוב של חומרים מתועשים וחרסינה, שאותו מתאימים לכל מטופל. כאשר נוצרת נסיגת חניכיים אפשר לשנות את הגשר ואין צורך להחליף אותו, כפי שקורה בשיטה הקונבנציונלית. במקרים שבהם אין ברירה משתמשים במתכות אצילות, תוך התאמה אישית למטופל.
כאשר המטופל סובל ממחלת חניכיים, הרפואה ההוליסטית מעדיפה לא להשתמש באנטיביוטיקה, אלא באנטיביוטיקה טבעית ובשמנים וחומרי חיטוי טבעיים. לפעמים ממליצים להוסיף לטיפול תוספי מזון וויטמינים. גם כאשר המטופל עומד לעבור השתלת שן, ממליצים לו לקחת ויטמינים ותוספי מזון, שיחזקו את הגוף לקראת התהליך. לאחר הניתוח, וגם לאחר עקירות או כל פגיעה ברקמת החניכיים, מטפלים במקום בנורלתרפיה - טיפול אנרגטי בצלקת, שמזרז את הריפוי.
כשד"ר יסקין מטפלת במחלות חניכיים, היא עושה קודם ניקוי עמוק ומזליפה שמנים טבעיים לכיסי החניכיים. הטיפול נעשה בהרדמה מקומית, ובכל פעם היא מטפלת ברבע פה. ברוב המקרים די בטיפול אחד כדי לפתור את הבעיה. אחר כך מומלץ לעשות ניקוי אבן אחת לשלושה חודשים.
"הטיפול הזה די יקר - הוא עולה 900 שקל לכל רבע פה - אבל במקרים רבים זהו מוצא אחרון", היא אומרת. "בכל מקרה, הניסיון מראה שלאחר שנה הכיסים מצטמצמים בצורה משמעותית, וכך אנחנו מצילים שיניים שהרפואה הקונבנציונלית מתייחסת אליהן כאל אבודות. כאשר מדובר במחלת חניכיים התחלתית, ההצלחה אף מהירה ושלמה יותר".
תחום נוסף ברפואת השיניים ההוליסטית הוא התייחסות לרגיעתו ורווחתו של המטופל. לשם כך נעזרים הרופאים בתרופות הומיאופתיות, בתמציות פרחי באך ובהרפיה. לעתים משתמשים בדיקור סיני במקום בזריקת הרדמה, ויש שמשתמשים בהיפנוזה, בתנאי שהמטופל מעוניין בכך.
"במקרים מסוימים אני מרדימה את מקום הטיפול באלקטרו-אקופונקטורה (טיפול במחטים שמחוברות לסוללה) במקום בזריקה", אומרת ד"ר יסקין. "אני נותנת למטופל להחזיק במתג השליטה של המכשיר, וכאשר הכאב גובר הוא יכול להגביר את עוצמת ההרדמה.
"במקרים המחייבים זריקה, אני מחדירה את חומר ההרדמה בצורה מבוקרת, בעזרת מחשב ולא עם מזרק מסורתי. כך אני מחדירה לגוף מינימום של חומר הרדמה, ולכן זמן ההרדמה הרבה יותר קצר".
שושנה סביון, מטפלת בהומיאופתיה וברפואה סינית מירושלים, סבלה שנים מכאבי ראש לאחר כל טיפול שיניים. באחרונה נזקקה לטיפול שורש מסובך בשן שאי אפשר היה להרדים. הרופאה שלה סירבה לטפל בה, וכך גם רופאים אחרים. לבסוף שאלה את המטפל ההומיאופתי שלה אם הוא מכיר מישהו שיוכל לעזור לה. "הוא המליץ על ד"ר חייט. כאשר הגעתי אליו הוא טיפל קודם כל במנשך שלי, שלטענתו, לא היה מאוזן. הוא שייף בעדינות כמה מקומות בעייתיים, וכאבי הראש נעלמו. לאחר מכן הוא החל לטפל בשן. הטיפול נעשה לאט לאט, ללא הרדמה, כשהוא משתמש בחומרים הומיאופתיים להרגעת המקום, והבעיה נפתרה".

כולם מחפשים פרנסה

פרופ' מרק ליטנר, יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, מטיל ספק ביעילותה של רפואת השיניים ההוליסטית. "האמלגם מלווה את האנושות יותר מ-150 שנה", הוא טוען. "מיליוני אנשים טופלו בו ומעולם לא נטען שהם סובלים מהרעלות, למעט מקרים בודדים של אלרגיות. החומר נבדק על ידי גופים מוכרים בעולם, ועל ידי ארגון הבריאות העולמי. כל הבדיקות מצאו שהוא בטוח לשימוש, לכן אין שום סיבה להפסיק את השימוש בו. ביוני 2001 אף הגיש מטופל תביעה נגד רופאי שיניים בקנדה, בטענה שסתימות האמלגם בשיניו גרמו לו לנזקים גופניים, אבל הוא לא הצליח להוכיח את הטענות האלו והתביעה נדחתה".

- ומה באשר לטענה שיש קשר בין שימוש בכספית לאלצהיימר?

"הנושא הזה נבדק, ועד היום לא נמצא שום קשר".
פרופ' ליטנר גם לא מבין איך אפשר לוותר על השימוש במתכות. "אי אפשר לעשות את זה", הוא פוסק. "נכון שרצוי להשתמש במתכות אצילות, אבל עדיין, רק המתכות יכולות באמת לתת פתרון כשמדובר בגשרים ותותבות. החומרים הפלסטיים למיניהם עוד לא הוכחו כתחליף ראוי. בכל מקרה, אם יש חשש לאלרגיה, יש לבדוק זאת על ידי מומחים לנושא, ולא על ידי רופא שיניים, שאיננו מוסמך לכך".

- הרופאים ההוליסטים משלבים חומרים הומיאופתיים ולעתים משתמשים בדיקור סיני והיפנוזה במקום הרדמה. מה דעתך על כך?

"דיקור סיני לא יכול להחליף הרדמה. באשר לחומרים ההומיאופתיים, עד היום לא שוכנעתי שהם יעילים בטיפולי שיניים. יש צמחי מרפא שמכילים חומרים שמסייעים לבעיות שיניים, אבל אנחנו משתמשים בחומרים דומים או זהים גם בתרופות קונבנציונליות".

- ובכל זאת, יש היום כאלפיים רופאים בעולם שעובדים בשיטה הזאת. אז אתה פוסל אותם?

"בכל העולם, ובכלל זה בארץ, יש עודף רופאי שיניים, וחלק מהם מחפשים נישה ייחודית כדי להגדיל את ההכנסה שלהם. אבל אין לכך שום הצדקה רפואית. רוב החומרים הדנטליים בטוחים ואינם מזיקים".

איפה לומדים?

כל רופאי השיניים ההוליסטים הם קודם כל רופאי שיניים קונבנציונלים מוסמכים, שהתמחו בשיטה ההוליסטית רק לאחר סיום לימודיהם בבתי ספר מוכרים. היות שאין היום בית ספר לרפואת שיניים שמשלב בלימודים את השיטה ההוליסטית, מי שמבקש ללמוד זאת חייב להמשיך בכך לאחר שסיים את הלימודים הרגילים, בקורסים שנערכים במקומות שונים בעולם.
גם רופאי שיניים שמבקשים להשתלם ברפואת שיניים ביולוגית יצטרכו להשתתף בקורסים מיוחדים, מטעם האיגוד הבינלאומי לרפואת הפה והטוקסיקולוגיה, שהוא ארגון של רופאי שיניים ששם לו למטרה לחקור את איכותם ובטיחותם של החומרים בהם משתמשים ברפואת הפה והשיניים. לארגון שלוחות בארצות הברית, קנדה, דרום אמריקה, אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד ויפן.
בימים אלו שוקד ד"ר ירדן גולדשטיין על הקמת שלוחה ישראלית של הארגון ואתר אינטרנט. עוזרת לו במשימה שרה גולד, ירושלמית חרדית ממוצא אמריקאי, שצברה ידע רב בנושא ונמצאת בקשר עם כל הסניפים והמרכזים בעולם.