האינטרנט חופשי פחות

חופש ביטוי באינטרנט מותקף לא רק בדיקטטורות אלא גם במדינות דמוקרטיות שאישרו בשנה האחרונה חוקים חדשים נגד טרור, שמטרתם להדק את שליטת הממשלה על זרימת המידע החופשית, מזהיר הארגון הצרפתי "עיתונאים ללא גבולות" במסגרת הדו"ח השנתי השני על מצב האינטרנט שפורסם השבוע.
הדו"ח "האינטרנט תחת מעקב – חסמים לזרימה החופשית של מידע ברשת" ( The Internet under Surveillance -Obstacles to the free flow of information online) בדק את מצב האינטרנט ב-60 מדינות (ישראל אינה ביניהן) בין אביב 2001 לאביב 2003.
על אף שמדינות לא דמוקרטיות מנסות לחסום את גישת אזרחיהן לרשת באמצעים טכנולוגיים וחוקתיים, הדו"ח קובע כי האיום על הזרימה החופשית של המידע תקף גם במדינות כמו ארה"ב ובריטניה.
וינטון סרף, אחד מממציאי פרוטוקול TCP IP, מתייחס לניסיונות של ממשלות להרחיב את תחום השיפוט שלהן מעבר לגבולות הלאומיים כאל איום מהותי על חופש הביטוי באינטרנט. "יותר מפעם אחת, בתי משפט במדינה מסוימת הורו לספקי אינטרנט למחוק תכנים בשרתים במדינה אחרת. המאבק חוצה הגבולות הזה מוביל לכאוס. לא בטוח שאנחנו רוצים להגיע למקום זה".
סרף מכנה את גולשי האינטרנט "אינטרנאוטים" וסבור שיש להם תפקיד מיוחד בעידן חשוב זה. "הם צריכים לעמוד על המשמר נגד צנזורה ממשלתית ממניעים פוליטיים", הוא כותב, "בו בזמן מחובתם להבחין בין מידע מועיל ואמין למידע שגוי ולכן עליהם לסגל מחשבה ביקורתית ביחס לכל מה שהם רואים או שומעים ברשת. לחופש המידע נלווה תג מחיר ואחריות ציבורית".
הדו"ח מסתיים באזהרה של קלאוד מויזי, חבר "עיתונאים ללא גבולות", שמציין כי "על אף שהדרך הכאוטית בה התפתח האינטרנט מצדיקה, לכאורה, מאמץ ממשלתי למנוע מטרוריסטים, מפירי זכויות יוצרים, חברי פשע מאורגן, מלביני כספים ופדופילים לנצל לרעה את חופש הביטוי באינטרנט, המלחמה נגדם עשויה לשמש תירוץ להטלת צנזורה עבור "משטרים פרנואידים".
עיקר הדו"ח מתייחס למדינות מתפתחות, ומסקנות החוקרים בעניינן מפורטים בפסקאות הבאות.

אפגניסטן

בעקבות קריסת שלטון הטאליבן באפגניסטן, בנובמבר, 2001, נפתח עידן חדש ביחסים בין אפגניסטן לאינטרנט, קובעים החוקרים. הנשיא החדש, חמיד קרזאי, הדגיש את חשיבות חופש הביטוי. עם זאת, למעט אינטרנט לווייני, אין למעשה תשתית אינטרנט במדינה. מערכת הטלפון באפגניסטן מיושנת מדי ואף ספק אינטרנט לא פועל בתחומה.

סין

מספר גולשי האינטרנט בסין מכפיל עצמו בכל שישה חודשים, וכך גם מספר האתרים המקומיים. יותר מ-59 מיליון סינים כבר גולשים ברשת. במקביל, מתרבים מאמצי הממשל הסיני לפקח על המידע באינטרנט כדי לצנזר ולדכא את חופש הביטוי בסין, מציינים כותבי הדו"ח, זאת, בעזרת חוקים נוקשים יותר, השלכת גולשים ובעלי אתרים לכלא, חסימת גישה לאתרים אסורים, פיקוח על פורומים מקוונים וסגירת בתי קפה אינטרנט. 42 מתנגדי משטר סינים שוהים כעת במאסר עקב פעילותם ברשת, על פי נתוני הדו"ח.
אמנם, הגידול העצום של האינטרנט אינו מאפשר לשלטונות סין לעקוב אחר מיליוני הודעות דואר אלקטרוני שמועברות ברחבי המדינה, אך הם עדיין מתעקשים למנוע מגולשים לגלוש לאתרים שהם מחשיבים מערערים את הסדר החברתי .

מצרים

600,000 מתוך 69 מיליון המצרים גולשים כיום ברשת. מצרים לא חוקקה חוקים ספציפיים נגד האינטרנט, אך בספטמבר, 2002, משרד הפנים המצרי הקים מחלקה שמטרתה לחקור פשעי מחשב ואינטרנט. בסוף 2001 ותחילת 2002 אוזהרו גולשי מצרים שלא להתייחס לנושאים רגישים כמו יחסים בין קופטים למוסלמים, תמיכה בטרור, פרסום מידע על הפרת זכויות אדם, ביקורת נגד הנשיא, חוסני מובארק, בני משפחתו והצבא.
כאשר 52 הומוסקסואלים עמדו למשפט על ידי בית הדין הצבאי בסוף 2001, המשטרה עקבה אחר הפעילות באתרי הקהילה. שני "הומוסקסואלים" שפירסמו מודעות באתרי היכרויות ונפגשו עם זרים באמצעות אתרים הומוסקסואלים התגלו כשוטרי חרש, שאסרו את ההומוסקסואלים שנענו להצעות. נוסף על כך, משטרת קהיר עצרה בסוף השבוע אזרח ישראלי בחשד שגלש לאתרי אינטרנט פורנוגרפיים של הומוסקסואלים.
שודי סורור, מפעיל הגירסה האנגלית של השבועון אל אהרם, נידון לשנה מאסר ביוני, 2002, לאחר שפירסם שיר בעל גוון מיני באתר אחר. סטודנט בן 19, אנדי אברהים שוקרי, נאסר ונשפט לחודש מאסר באפריל , 2002, על פרסום מידע שגוי, לאחר שהפיץ הודעת דואר אלקטרוני על רוצח סדרתי שמסתובב חופשי בקהיר.

אירן

כ-70 תלמידי בית ספר נאסרו בטהרן בחודש מרץ לאחר שהשתמשו באינטרנט למטרת היכרויות. הם שוחררו לאחר מספר ימים. השלטון הדתי באירן ביצע בשנה האחרונה מספר מאסרים של בעלי אתרי אינטרנט שפירסמו הודעות נגד המהפכה האיסלמית. זה לא מונע מחסידי הקו הנוקשה במדינה להשתמש באינטרנט להפצת תעמולה עבור מיליון הגולשים האירנים באתרים כמו daricheh.orgו ו-jebhe.com.

עירק

בעירק של סדאם חוסיין כל אתרי החדשות היו תחת פיקוח ממשלתי. ספק אינטרנט בודד, Uruklink, פעל במדינה וסיפק אינטרנט לאזרחי עירק ב-26 מרכזי אינטרנט מורשים ברחבי המדינה. חיבורים ביתיים היו אסורים, על פי המומחים, בגלל שזרועות הביטחון העיראקיים לא היו בקיאים בטכנולוגיית החסימה.
עם שחרור עיראק מעולו של סדאם חוסיין, הוסרו ההגבלות, אך בשלב זה, התשתית הטכנולוגית הרעועה במדינה מונעת מרוב העירקים להתחבר לרשת. העלות הגבוהה של החיבור לאינטרנט היא חסם מהותי - שעת חיבור עולה דולר אחד, כאשר המשכורת הממוצעת (עבור העיראקים שמצליחים להתפרנס) היא בגובה חמישה דולרים בחודש.

סעודיה

כל מיליון ו-600 אלף גולשי האינטרנט בסעודיה מתחברים לרשת דרך הפיירוול הענק בעיר הטכנולוגיה על שם המלך עבדול עזיז בג'דה. באופן רשמי, הפיירוול חוסם רק אתרים פורנוגרפיים אך למעשה נחסם כל אתר שמפר לכאורה את "הסדר חברתי, התרבותי, הפוליטי, הכלכלי והדתי", על פי הגדרת השלטונות. גם אתרי אופוזיציה ואתרים של ארגונים למען זכויות אדם נחסמים.
עם זאת, על פי הדוח יותר ויותר גולשים סעודיים מוצאים דרכים לעקוף את הפיירול באמצעות שרתי פרוקסי ציבוריים מחוץ לגבולות המדינה ובעזרת שירותים אחרים המאפשרים להם לגלוש באינטרנט בחופשיות ובאנונימיות.

סינגפור

ממשלת סינגפור דורשת מספקי האינטרנט במדינה לחסום אתרי אינטרנט שחותרים נגד הסדר החברתי או הביטחון הלאומי, ההרמוניה הדתית או הגזעית או פוגעים במוסריות הציבורית. על פי הערכות, 100 אתרי אינטרנט פורנוגרפיים חסומים לגלישה עבור כ-2.2 מיליון משתמשי האינטרנט במדינה. אתרי אינטרנט דתיים ופוליטיים נדרשים להירשם ברשות פיתוח התקשורת של סינגפור. אתרים שאינם עומדים בדרישות הנוקשות לא מקבלים רישיון.

סוריה

שלא במפתיע, מתברר בדו"ח כי סוריה היא בין המדינות המתקדמות בתחום הפיקוח על האינטרנט, ושונה המצב בתחום השימוש: 60,000 סורים בלבד גולשים באינטרנט. הגישה לאינטרנט בסוריה מוגבלת בעיקר לגופים ממשלתיים וקומץ חברות. שאר האוכלוסיה יכולה להתחבר בבתי קפה אינטרנט שנמצאים תחת פיקוח. במקרים נדירים בהם אדם מתחבר לרשת בבית, הסיסמה נבחרת על ידי ספק האינטרנט עבור הלקוח והוא אינו יכול לשנותה.
משרד התקשורת הסורי חוסם תכניים פוגעניים כמו אתרי פורנו ואתרים פרו ישראליים. גם הודעות דואר אלקטרוני נסרקות. סורים עלולים למצוא עצמם בכלא על משלוח הודעות לגולשים מחוץ למדינה.