מג"ד בג'נין: "הפלסטינים מרגישים שצפוי שינוי"

בעוד עיני הישראלים והפלסטינים נשואות בימים האחרונים לכביש האורך הראשי ברצועת עזה, ציר "טנצ'ר", או דרך סלאח א-דין בשמה הפלסטיני, ציר האורך הראשי בגדה, כביש 60, ציר "ברזיל" בשמו הצה"לי, חוסה באלמוניות זמנית כל עוד שורר בו שקט שברירי.
מבט קרוב יותר חושף טפח על מהלך העימות בן 1,000 הימים בין הפלסטינים לישראלים: בשבוע האחרון החלה עיריית ג'נין בסיוע ארגונים בינלאומיים לסלול מחדש את האספלט ברחוב המרכזי, אותו ציר "ברזיל", שנחרץ ונהרס באין ספור נסיעות של טנקי צה"ל ונגמ"שי ה"אכזרית" של חטיבת גולני. "לא ברור לנו כל כך למה הם משפצים עכשיו את הכביש, שכן אנחנו ממשיכים לנסוע עליו, אבל הפלסטינים מרגישים כנראה שמשהו הולך להשתנות", העריך אתמול מפקד גדוד 51 בגולני, סא"ל יובל ג'רבי, המופקד על העיר.

"הסיפוק נותן כוח להמשיך"

ובעוד ג'רבי מדבר, מצלצל הטלפון הסלולארי שלו, ומעברו השני של הקו מדווח לו סרן יוני, מפקד הפלוגה הרובאית, על תפיסת מכונית ובה רובה קלאצ'ניקוב ואקדח. אחת ה"אכזריות" של יוני שנסעה בסמטה תלולה המסתעפת מן הרחוב הראשי, זיהתה מכונית גולף כחולה, וכאשר נוסעיה זיהו את הכוח הישראלי, הם פנו בבהלה שמאלה, נסעו לתוך חצר והתנגשו בחומת אבן של בית.
התפיסה מעוררת צחוק בקרב קציני המטה בגדוד: רק יום קודם תפסה אותה פלוגה בכפר בורקין הסמוך רכב אחר עם אקדח שננטש על יד מושב הנהג ונוסעיו נמלטו. הפעם, הותירו נוסעי הגולף את הרובה על יד מושב הנהג, את האקדח - במושב האחורי, ונמלטו בזריזות אל בין הבתים. הכוח החל לסגור על הבית הראשון וכעבור כמה דקות יצאה בעלת הבית כשבידה דגל לבן. נהג ה"אכזרית" זיהה לפתע גבר, ככל הנראה חמוש, על גג הבית הסמוך וכוחות החלו לזרום למקום מכל רחבי העיר.
בדרך חלפו כמה מן הג'יפים בסמטה אחרת, שבה נהרג לפני שבוע וחצי לוחם מן הגדוד, סמ"ר מרדכי צייאדה ז"ל, כשקליע קלאצ'ניקוב בודד חדר לג'יפ הממוגן שבו נסע. לאחר מותו של צייאדה ריענן הגדוד כמה מנהלי התנועה, וכיום מעדיף ג'רבי להכניס לעיר רכבי האמר ו"אכזריות", הממוגנים טוב יותר.
בעוד הסריקות מתנהלות בין הבתים, ברחוב הסמוך המשיכו הילדים לרכב על אופניהם בירידות התלולות. חלקם נופפו לשלום לג'יפים ולחיילים, ואחרים נופפו באגרופיהם וצעקו קללות שלא נשמעו בתוך הג'יפים הממוגנים בכבדות. ילד אחד פרץ בבכי והביט בעיניים כועסות אל ג'יפ ההאמר של המג"ד שהסתובב על ידו. אישה מבוגרת אספה אותו לידיה ופתחה בהליכה איטית מכוונת אל מול הרכב, כמו כדי להראות מי בעל הבית ברחוב.
אחרי סריקה שנמשכה כשעה וחצי עזבו חייליו של יוני את הבתים כשהם מזיעים מן המאמץ ומן החום, קשרו את מכונית הגולף מאחורי אחת ה"אכזריות" וגררו אותה מן המקום. הרובה והאקדח הועברו למעבדת הזיהוי הפלילי של המשטרה לבדיקה בליסטית. "העבודה אכן סיזיפית, אבל החיילים מרוצים היום מהנשק שתפסו, והסיפוק נותן להם כוח להמשיך", אומר סא"ל ג'רבי. "הם מתחלפים כל הזמן, אבל גם הם עייפים".

בעיות ת"ש

על מצבם של לוחמי צה"ל המתרוצצים ברחבי השטחים אחרי מתאבדים וחמושים, יכול ללמד גם הנתון הבא: כמחצית מחיילי גדוד 51 של חטיבת גולני, לוחמים ואנשי מפקדה, מוגדרים על ידי המג"ד ג'רבי כ"מקרי ת"ש" (תנאי שרות). לדבריו, "לחלק מהם יש הורה חולה, לעיתים המצב בבית קשה והם מרגישים שהם צריכים לסייע בפרנסה. יש חיילים עולים בודדים, ויש מקרים מיוחדים אחרים: חיילים עולים שלא קיבלו אזרחות ישראלית ומחזיקים עדיין באזרחות אוקראינית. הם לא יכולים לנסוע לבקר את הוריהם בחו"ל כיוון שברגע שיגיעו לאוקראינה הם יגוייסו שם לצבא. הטיפול מול הרשויות האקראיניות עולה 1,500 דולר, שאין להם. הצבא אמנם לא צריך לטפל בזה, אבל אנחנו מנסים לעזור ולפעמים אפילו תורמים מהכיס ועושים מגבית בין הקצינים כדי לעזור".
"המצב מתבטא גם בראיונות שאני מקיים עם החיילים", מוסיף ג'רבי. הבקשות להקלות בשרות עלו. המצב שבו מגיע אלי לוחם ומבקש להעביר אותו למטבח כדי שיוכל לשרת 'שבוע שבוע' הוא מאוד קשה עבור החייל שסיים מסלול כלוחם ומשרת בפלוגה וותיקה, אבל גם זה קורה".
אתמול נחנך במפקדת הגדוד בהתנחלות כדים בית כנסת נייד לזכרו של סמ"ר גדליה מליק ז"ל, שנהרג בג'נין ביום האחרון של מבצע "חומת מגן". הוריו של מליק אימצו לאחר מותו את חיילי הגדוד. לפני כמה חודשים הם תרמו מאות תלושים למסעדות ברחבי הארץ, שחולקו לחיילים. חלק גדול מהם עוד לא הספיקו לנצל את התלושים.

המתאבד במכולת עבר בג'נין

לפני שבוע יצא מן הכפר אל-ימון, הסמוך לג'נין, איש הג'יאהד האיסלאמי שהתפוצץ במכולת במושב שדה תרומות, ורצח את בעל המכולת, אבנר מרדכי ז"ל. הערכת המודיעין היא כי המתאבד עבר בג'נין בדרכו ליעדו, וכי העדיף לצאת מזרחה כיוון שמערבית לג'נין כבר הושלמה בניית גדר ההפרדה ומערכת התצפיות התומכת בה. בצה"ל אף מעריכים כי הג'יהאד בג'נין איבד את מרבית יכולותיו. בכל מקרה, מתנהלת כעת באוגדת איו"ש עבודת מטה להעברת כוחות גדולים יותר לצידה המזרחי של גיזרת ג'נין, שם צפויה גדר הפרדה לקום רק בסוף השנה.
בינתיים, פיתחו ראשי תאי המחבלים בג'נין נוהל מסודר של הכשרת יורשים וסגנים, מתוך הנסיון הקשה שצברו, ולאחר שצה"ל והשב"כ יירטו את מרבית "מספרי האחד" שלהם בפרקי זמן קצרים, לעיתים תוך שבועות בודדים. "כל ראש חוליה ממנה עוד בחייו סגן ויורש, ולעיתים אפילו סגן לסגן, כי הם יודעים שימיהם קצרים", אמר גורם בפיקוד מרכז.

כבר לא "בירת המתאבדים"

בצד הערכות המודיעין, עשוי גם הסיפור הבא ללמד על מצבו של הטרור בעיר, שעד לאחרונה כונתה "בירת המתאבדים". ואאל עג'אווי היה לאורך מרבית ימי המלחמה "שכיר חרב" בג'נין, שיצא לפיגועי ירי בשם מי ששילם לו.
בחודשים האחרונים פנו אליו גורמים שהציגו עצמם כנציגי הנהגת החמאס בעזה. הם הסבירו כי מצב החמאס בג'נין לא פשוט, ושאין למעשה אף פעיל צבאי בעיר. "אם תצליח להוציא פעולה צבאית אחת רצינית, תוכרז כראש החמאס הרשמי בג'נין", הבטיחו לו. מאז מנסה עג'אווי להוציא לפועל פיגוע רציני, וכך קנה לו מקום של כבוד כמבוקש היחיד ברשימת מבוקשי החמאס בעיר.