"יש גבול": עכשיו בגרסת חו"ל

בארץ הם נחשבים כמעט ל"מוקצים", אך בחו"ל הם זוכים לפופולריות רבה. תנועת הסרבנים "יש גבול", שהוקמה על ידי קבוצה של קציני צה"ל בתקופת מלחמת לבנון, החלה בתקופה האחרונה לסייע ולייעץ לסרבני מצפון סלקטיבים ברחבי העולם. אנשי התנועה הפכו למעשה את ישראל למובילה עולמית בתחום הסרבנות.
"אפשר לקרוא לזה סוג של ייצוא ביטחוני", אומר ל-ynet ישי מנוחין, ממייסדי "יש גבול", "אבל במקום טילים ופצצות אנחנו מייצאים אידיאולוגיה ראוייה". בארגון אומרים כי לצד הניסיון הקרבי הארוך, צברו חלק מחיילי ומקציני צה"ל גם ניסיון "סרבני" בעל משמעות, שיש לשתף בו חיילים בצבאות אחרים בעולם.
איתי ריב, דובר "יש גבול", נאם במהלך המלחמה במפרץ מול קהל של שלושה מיליון וחצי בני אדם, וישי מנוחין נאם בוושינגטון.
בחודשים האחרונים קיבלו אנשי יש גבול גם פניות מכמה מקומות שהמלחמה דווקא לא פקדה אותם ב-50 השנים האחרונות. ארגון של חיילים הולנדים וארגון נורבגי ביקשו סיוע בפעילותם של חיילים שסירבו לשמור על מתקנים של נשק גרעיני ביולוגי וכימי, והביעו התנגדות להישלח לעיראק. אפילו המחתרת הזאפאטיסטית במקסיקו פנתה ל"יש גבול" בבקשה לקבל חומרי הסברה כדי להפיצם בקרב חיילים מקסיקנים ולשכנע אותם לסרב להילחם נגד המחתרת.
בארצות הברית ובבריטניה, ששיגרו את מרבית הכוחות למלחמה בעיראק, אין, לדברי אנשי "יש גבול", תנועות סרבנות סלקטיביות, אלא בעיקר תנועות פאציפיסטיות. "גם בתקופת השיא של הסרבנות והמחאה נגד מלחמת וייטנאם, לא היתה תנועה סרבנית סלקטיבית מאורגנת", אומר פרץ קידרון, פעיל ב"יש גבול", ששב אתמול מביקור אצל תנועה מקבילה ביוון.
יש גבול רואה חשיבות רבה ב"ייצוא" האידיאולוגיה של הארגון, כיוון שלטענת אנשיו, "מדובר בסרבנות ייחודית. לא מדובר בפאציפיזם והתנגדות לקיומם של צבאות בכלל, שהיא הסרבנות הנפוצה בעולם. אנחנו תומכים בקיומו של צבא, ובעיקר של מודל ה'צבא העממי', בניגוד לצבא מקצועי או צבא מתנדבים. גיוס החובה מאפשר לכל שכבות הציבור לשרת בצבא ולא להותיר את השרות בידי אנשים עניים למשל. חייל בשרות חובה יהיה, כנראה, בעל תודעה אזרחית גבוהה יותר ופחות צייתן מחייל מקצועי", אומר ריב.

היפנים קוראים בשקיקה

בחודשים הקרובים ייצא במהדורה עברית ספר ובו מכתבים של סרבנים ישראלים. ביפן הספר יצא לפני זמן מה. המהדורה הראשונה שלו אזלה (5,000 כרכים), וכעת נמכרת המהדורה השנייה.
ב"יש גבול" מאמינים שהעניין בסרבנות סלקטיבית גבר ביפן לקראת האפשרות שהצבא היפני ישוב לפעול מחוץ למדינה, לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה, ותנאי הכניעה של יפן שאסרו על צבאה לפעול מחוץ למדינה. גם באיטליה מכר התרגום המקומי של הספר יותר ממהדורה, ובחודשים הקרובים ייצא לאור, מלבד בעברית, גם התרגום האנגלי.

שיתוף פעולה יווני

שיתוף הפעולה חובק העולם שלהם הגיע גם ליוון. לפני כשנתיים פנו לאנשי "יש גבול" חברים ב"וועד העובדים" הבלתי רשמי של הצבא היווני (Diktiospartakos). "הארגון הוקם לפני 11 שנה, על ידי קבוצת חיילים סדירים בצבא היווני", מספר פרץ קידרון.
הפניה לישראלים נעשתה לפני כשנתיים, סביב סוגיית המעורבות של יוון בקפריסין. "הם ביקשו מאיתנו סיוע בהסברה ובארגון של סרבנים, נגד פעילות הצבא נגד הטורקים בקפריסין", מספר ריב, דובר "יש גבול", שביקר אף הוא את אנשי הארגון ביוון. מאז, מעודדים אנשי הארגון סרבנות של חיילים וקצינים יוונים מלשרת באפגניסטן ובעיראק, וכן ביוגוסלביה לשעבר, בבוסניה, קוסובו וכעת גם במקדוניה.
"הארגון אינו תאום של ממש ל'יש גבול'", אומר ריב. "הם גם פועלים למניעת תאונות אימונים, אלימות והתאבדויות בצבא, אבל יש סולידריות גבוהה בין הארגונים. בזמן 'חומת מגן' הם הגיעו לישראל להפגין במחסום א-ראם, וכיישבתי בכלא הם תמכו בי במכתבים. אני סייעתי להם לארגן פעילות ביוון".
ריב משוכנע שהקשר העולמי של הארגון מובן מאליו: "אנחנו בעד אנשים שלוקחים אחריות על המעשים שלהם ועל מעשי מדינתם. זה לא קשור לפלסטינים ולא לכיבוש. ובכלל, למרות ההתנגדות החריפה שלנו לסרבנים מימין, שמנצלים את הדמוקרטיה כדי לפגוע בדמוקרטיה, ומסרבים לפנות מאחזים בשטחים, אנחנו לא יודעים אם בלעדינו היו הסרבנים הימנים יודעים בכלל על האפשרות לסרב".