זאב ראפ בעקבות הפיגוע: הסכינאות חזרה לחיינו
חייו של אביה של הלנה ראפ, שנדקרה למוות על ידי מחבל בבת-ים, לפני 11 שנה, מעולם לא שבו למסלולם לאחר רצח בתו בת ה-15. מאז הוא עוסק בפעילות למען נפגעי טרור ולשכניו לשעבר, הוריו של אמיר שמחון שנרצח הלילה בטיילת ביפו, הוא ממליץ: "לשמור כוחות לעתיד. בסוף נשארים לבד עם הכאב"
שתי משפחות, גורל אחד: אמיר שמחון (24) מבת-ים שנרצח הלילה ביפו התגורר ברחוב גינוסר בעיר, מרחק קצר מהבניין שבו התגוררה משפחת ראפ, ששכלה במאי 1992 את הבת הלנה, אז בת 15.
מדינה שלמה הזדעזעה לאחר שמחבל דקר למוות את הלנה, שהיתה אמורה לעלות לאוטובוס בדרך לבית הספר. היה מי שסימן את הרצח ההוא כקו פרשת המים של ממשלת יצחק שמיר, ואת תחילתו של המהפך שבסופו עלתה לשלטון מפלגת העבודה ובראשה יצחק רבין.
זאב ראפ, אביה של הלנה, התפרסם בשעתו כמי שהוביל את המאבק החברתי לאחר הרצח, שכלל הפגנות סוערות. מאז, הוא נשאב לפעילות למען נפגעי טרור, ואף הקים עמותה שנקראת "חיים טובים יותר לנפגעי טרור" התומכת באלמנות, יתומים ובבני משפחתם של נפגעי טרור.
כשאתה שומע היום על אדם שהיה שכן שלך שנרצח גם הוא בפיגוע, איך אתה מרגיש?
"הסכינאות חזרה לחיינו. אחרי הרצח של הלנה, ארגוני הטרור עברו לרצח המוני ועכשיו הם חוזרים לפעולות יחיד. הם כל יום מאמללים משפחה או שתיים ובסוף משיגים את המטרה - לשבור את המשפחות.
"הרצח שאירע הלילה ביפו הוא בעיני מקרה סימבולי. זוג יושב על ספסל, מתבונן בים. וזה סימבולי בעיני, כי גם הלנה נרצחה מול חוף הים, לא רחוק משם. עכשיו מתברר לי גם שהיינו שכנים".
כשמתבוננים על המצב היום, עושה רושם שדברים רק החריפו.
"אני בזמנו אמרתי, עכשיו זה מחבל שרוצח אדם אחד, ומכאן זה יעבור למקומות הומי אדם, אנחנו נותנים למפלצת הזו לגדול. אסור לתת לזה לגדול".
בשעתו מדינה שלמה עמדה על הרגליים כשהלנה נרצחה, ונראה שככל שאנחנו סופרים את המתים, נעשינו קהים יותר.
"זה מה שהמדינה רוצה - להביא אותנו לשאננות. לומר שזה דבר נורמלי. כשנהרגים היום אנשים זה לא עושה כלום. רק אם יקרה פיגוע המוני אנחנו נתעורר. כשהלנה נרצחה יצאו תושבי בת-ים לרחובות, כי הם הבינו שזו לא רק הלנה. כל תושב מבת-ים יכול היה להיפגע".
אז איך אתה מסביר את האדישות היום?
"אני חושב שהמנהיגים שלנו חייבים להתעשת ולהבין שאנחנו לא יכולים יותר. לא יהיה פה שלום ולא הודנה. זה הכל יפה בתקשורת. יש רק דבר אחד. מעולם לא מיגרו כוח במוח. כוח ממגרים רק ביותר כוח. זה הורס אותנו. אני נפגש עם עשרות משפחות של נפגעים ומכולם אני שומע את אותו הדבר.
"כנראה מדינת ישראל הגיעה למסקנה שלשחרר מחבלים זה דבר יותר זול. אולי יותר זול לקבור מתים מאשר להחזיק אסירים".
ואתה חושש שהרוצח של הלנה ישוחרר במסגרת הסכם עם הפלסטינים?
"לי יש הבטחה מאריק שרון שהרוצח לא ישוחרר לעולם ועד. אני רוצה להאמין שזה יקרה".
אם היית מתבקש לייעץ למשפחת שמחון, ששכלה הלילה בן, מה היית אומר להם?
"הם עוד לא מבינים מה קרה להם. שישמרו כוחות לעתיד, כי לעכל דבר כזה זה קשה מאוד ולכל מי שאומר שהזמן מרפא, אני אומר, הזמן הוא פצצת זמן לגבי הורים שכולים.
"אתה לא יכול להילחם בשכול. צריך להבין שזה קרה. כל אחד מתמודד עם שכול בצורה שונה. אני בחרתי בדרך של סיוע למשפחות וממשיך לחיות את אותו יום של 24 במאי 92'. החיים שלפני והחיים שאחרי. סדר חיי השתנה לשתי תקופות. זה דבר איום ונורא.
משפחת שמחון בוודאי תקבל עזרה, אבל בסוף הם יישארו לבד עם הכאב, ונגד זה אין מה לעשות".