מחקר: רק ילדה בדואית אחת ממאתיים תגיע לתואר

סיכוייה של ילדה בדואית מהנגב לרכוש השכלה גבוהה עומדים על חצי אחוז בלבד - כך עולה מנתונים שפירסם נשיא המכללה האקדמית ספיר, פרופ' זאב צחור. הנתונים פורסמו אתמול (ד') בכנס שעסק בנגישות ההשכלה הגבוהה לתושבי הספר.
פרופסור צחור אסף נתונים על סיכוייהם של תושבי הפריפריה בדרום הארץ לזכות בהשכלה גבוהה. עיבוד הנתונים העלה, כי קיים פער תהומי בין המצב במיגזר היהודי למיגזר הערבי. כמו כן ישנו פער ניכר בין תושבי הדרום לתושבי מרכז הארץ. "בבדיקה התברר כי הסיכוי של ילדה בדואית שנולדה היום בבית חולים סורוקה להגיע ללימודים לתואר ראשון עומדים על אחד ל-200. לעומת זאת, סיכוייה של ילדה יהודיה שהוריה גרים בישובי הדרום המבוססים עומדים על 80 אחוזים", אומר צחור.
"ניהלתי שיחות רבות עם אנשי המיגזר הבדואי והסיבות לכך שהילדה הבדואית לא תזכה בהשכלה גבוהה הן: עלות כספית גבוהה שיכולה להגיע לכמאה אלף שקל בשנה, מודעות נמוכה בקרב הבדואים לחשיבות ההשכלה הגבוהה והמנטליות הבדואית לפיה יקשה על צעירה מלומדת למצוא חתן דווקא בשל היותה משכילה. לעומת זאת, במיגזר היהודי התמונה שונה. ילדים רוכשים כבר בגיל צעיר השכלה ברמה גבוהה יותר, ההורים מודעים לחשיבותו של תואר אקדמי ומוכנים להשקיע וכמובן אין חשש שהשידוך של ילדה יהודיה יפגע...".
במיגזר הבדואי נהנים הגברים מעדיפות והדבר בא לידי ביטוי במחקר. כך למשל, הסיכוי של תלמיד בדואי להגיע לאקדמיה הוא אחד ל-50. "במקרה של הבן במשפחה", מסביר פרופ' צחור, "ההורים רואים בהשקעה בלימודי הבן - השקעה בטוחה, משום שבתום הלימודים תהיה הכנסתו הכספית טובה יותר".
ההשכלה הגבוהה הפכה בשנים האחרונות לנגישה יותר לתושבי הפריפריה בעקבות פתיחת המכללות השונות. לפני עשור היו 40 סטודנטים משדרות שלמדו לתואר ראשון ואילו היום יש 200.
למרות ההתקדמות, עדיין נשמר הפער בין תושבי הדרום לתושבי המרכז. "ברעננה ובכפר סבא מרבית ההורים הם בעלי תואר אקדמאי ומודעים לחשיבות התואר", מסביר צחור. "בנוסף, מצבם הכלכלי של ההורים במרכז טוב יותר והם מסוגלים להשקיע בילדיהם. לעומת זאת, בעיירות הפיתוח המצב הפוך. סיבה נוספת היא הפערים בחינוך. בשנים האחרונות מערכת החינוך בעיירות הפיתוח עשתה אמנם צעד גדול קדימה, אבל ברעננה עשתה מערכת החינוך באותו הזמן שני צעדים קדימה ולכן התעצם הפער". עוד אומר צחור, כי "בהתמודדות להתקבל ללימודים אקדמאים בוגר מרעננה ינצח".
צחור מציין, כי המדינה מערימה קשיים על תושבי הדרום הרוצים בהשכלה אקדמית. "בכנס קיסריה האחרון הושם דגש על עידוד למצוינות בכל הקשור לתקציב שינתן לחינוך בעתיד. המשמעות היא, השקעה כספית גבוהה באחוז קטן של האוכולוסיה - המצטיינים. זוהי מגמה העומדת בסתירה לחזון של השכלה גבוהה לכל אחד, כגורם מרכזי במוביליות החברתית. הנפגעים ממגמה זו הם בראש ובראשונה תושבי הפריפריה והבדואים בנגב. השנים הקרובות לא יהיו קלות, עקב הגזירות הכלכליות. הכל מכירים בחשיבותה של ההשכלה כגורם המביא לשיפור במעמדו של הפרט ובמצבה של החברה, אך עדיין נשמר הפער הנורא בין המרכז לפריפריה בכל הקשור לחינוך", דברי צחור.
בעקבות התוצאות הקשות של המחקר, אמר ל-ynet חבר הכנסת טאלב א-סנע, נציגם הפוליטי של הבדווים בכנסת: "זו מדיניות אפרטהייד בהתגלמותה. המחקר משקף לא רק את ההישגים והסיכויים של הנערה הבדואית, אלא גם את המדיניות הלא שיוויונית של ממשלות ישראל שהנציחו במשך שנים את האפליה. ילדה בדואית לומדת בפחונים ללא חשמל וכבישי גישה? זה אות קין במצח הדמוקרטיה הישראלית ששוללת את הסיכוי ליכולת השתלבות והזדמנויות שוות".