נציבות שירות המדינה תאשים את חלבי בהטרדה מינית
לאחר חקירה של כמה חודשים הוחלט בנציבות שירות המדינה להאשים את רפיק חלבי בהטרדה מינית של עובדת רשות השידור. חלבי: "אני זכאי. בכירים ברשות ניגשו לשיטות מאפיונריות כדי לסכל מינויי למנהל הטלוויזיה". תגובת הרשות: "אין אדם נתפס בשעת צערו"
נציבות שירות המדינה החליטה להגיש כתב אישום נגד רפיק חלבי, בעקבות תלונות על הטרדות מיניות. הנושא נחקר בידי הנציבות בחודשים האחרונים, ואת ההחלטה קיבל אגף התביעה בנציבות - לאור חומר החקירה שהצטבר. בשבוע שעבר, על פי דרישת נציבות שירות המדינה, העבירה רשות השידור קובלנה רשמית, כדי לאפשר את הגשת כתב האישום.
העונש הכבד ביותר האפשרי במסלול הדין המשמעתי הינו פיטורים משירות המדינה ופגיעה בזכות הפנסיה. יודגש כי ההחלטה לפעול במישור זה התקבלה על ידי המתלוננות – שיכולות לפנות גם למישור הפלילי, באמצעות הגשת תלונה במשטרה, או למסלול של תביעה אזרחית.
רפיק חלבי מסר ל-ynet בתגובה: "זאת קובלנה על תלונה נבזית ושקרית שאין בה אמת מהמילה הראשונה ועד האחרונה. ברשות השידור הבינו כי אני המועמד בעל הנתונים הטובים ביותר לניהול הטלוויזיה ולכן ניגשו לשיטות מאפיונריות. בעבר כבר שלחו אותי לבית הדין למשמעת ויצאו בבושת פנים, גם הפעם יקרה כך. צר לי מאוד שעיתונאים ברשות השידור נותנים יד לטרור ולמשטר ההפחדה, והגיע הזמן שיתנערו מכך. הדבר היחידי שכואב בעניין הוא משפחתי ששוב תסבול על לא עוול בכפה. כנראה שזה גורלי בחברה שאיבדה כל צלם אנוש".
רשות השידור הינה גוף כללי. מי האנשים שפנו לשיטות מאפיונריות?
"התלונה יצאה מלשכת היו"ר ובתמיכת המנכ"ל. לפני שהוגשה התלונה אמר לי היו"ר אברהם נתן כי ייאלץ לדווח על התלונה אם אגש למכרז, ואם לא אגש למכרז - הוא ידאג להוריד אותה".
ציינת שבעבר כבר נשלחת לבית הדין המשמעתי.
"בשנת 1992 כתבתי מאמר על הטבח שהיה בהר הבית, ואריה מקל שלח אותי לבית הדין למשמעת. קיבלתי הערה על 'פרסום מאמר ללא אישור'. בשנת 2001, בעקבות פרשת 'קלטות ש"ס' (רפיק הואשם כי העביר קלטות של רשות השידור לשימושה של ש"ס בתשדירי הבחירות שלה), הורשעתי ב'התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה של רשות השידור, בביצוע מעשה שהיה בו משום יצירת מראית עין של זיקה פוליטית הפוגעת באמון הציבור ברשות השידור הממלכתית'. צריך לציין שבית הדין קבע כי לא העמדתי עצמי במצב של ניגוד עניינים".
מהנהלת רשות השידור נמסר בתגובה להאשמותיו של חלבי: "אין אדם נתפס בשעת צערו. אנו תקווה, כמו לגבי כל עובד, שהאמת תצא לאור".