פרשת סיריל קרן: בית המשפט דן במסמכי גלעד שרון
בית משפט השלום בתל-אביב דן בבקשת הפרקליטות להוציא צו, שיחייב את גלעד שרון להמציא מסמכים הקשורים לפרשת סיריל קרן. עורך דינו טען כי מדובר בניסיון לא חוקי לצמצם את זכות השתיקה. המשך הדיון נדחה לשבוע הבא
בית משפט השלום בתל אביב דחה אחר הצהריים (יום ה') ליום רביעי הבא את ההכרעה בבקשת הפרקליטות לחייב את גלעד שרון לחשוף מסמכים בפרשת סיריל קרן. גלעד שרון עצמו לא הגיע לדיון, משום שנחקר באותה השעה בדיוק בפרשת האי היווני.
עו"ד גל לברטוב, שייצג את הפרקליטות בדיון, אמר כי במהלך החקירה טען גלעד שרון שהוא לא מדבר משום ש"מחפשים" את אביו ואת אחיו. לברטוב ציין שהמסמכים שאותם מבקשת המשטרה נוגעים לתנועות כספיות שביצע גלעד שרון, בעניין ההלוואה שקיבל שרון מהמיליונר הדרום-אפריקני.
בדיון בבית המשפט טען נציג הפרקליטות שבית המשפט העליון קבע שזכות השתיקה איננה זכות-על אלא זכות יחסית, ואומר כי בעצם הניסיון שלא להמציא למשטרה את המסמכים זהו ניסיון להערים על החוקרים והדבר פוגע באפשרות לפעולות חקירה בסיסיות. הוא הוסיף כי למעשה הצו הוא תחליף לצו חיפוש, וכי גלעד שרון מחויב להמציא את המסמכים מכוח החוק. "אין לו זכות להימנע ממסירת מסמכים. החוק אינו נותן זכות לעשות זאת", אמר לברטוב.
"הפרקליטות טועה בהבנת הנקרא"
עו"ד מיכה פטמן, שייצג את גלעד שרון, התייחס להתבטאותו של מרשו בחקירת המשטרה ש"מחפשים" את אביו ואחיו, והסביר שלמעשה גלעד שרון אמר שהוא עשה הכל על דעת עצמו וללא ידיעתם של אביו ואחיו, "הפרקליטות טועה בהבנת הנקרא".
פטמן ציין שהמשטרה יכלה להוציא צו חיפוש במקום לבקש צו מבית משפט, אך הליך זה נפגע משום שדבר החקירה פורסם ולכן אין טעם לבקש צו חיפוש, מה גם שלא ניתן לבצע חיפוש בבית ראש הממשלה כיוון שלראש הממשלה יש חסינות.
פטמן טען שעצם בקשת הצו לפיו שרון צריך להמציא למשטרה את המסמכים פוגעת בזכות השתיקה הניתנת לו כחוק. "מדובר בניסיון לצמצם את זכות השתיקה באופן לא נכון ולא חוקי", אמר פטמן, "הטענה כאילו ניתן לחייב חשוד לתת חפץ כלשהו לרשויות החקירה הוא ביטול זכות השתיקה, ולמעשה זו בקשה מאדם להציג את מה שעלול להפלילו, וזה לא עולה על הדעת".
עו"ד פטמן נתן דוגמה לפיה המשטרה תדרוש מסוחר סמים להציג בבית המשפט את הסמים שבהם סחר. הוא הוסיף כי ברגע שאדם חשוד בעבירה, הוא אינו חייב לדבר יותר - וכל דרך אחרת לחייב אותו לעשות זאת, היא כרסום בזכות היסוד, זכות השתיקה.
עו"ד פטמן הוסיף כי הוא מבקש מבית המשפט לקבוע שהצו שהוצא על-ידי בית משפט השלום אינו תקף, ולכן אין על גלעד שרון למסור מסמכים ולא הסבר למסמכים. כל אלו, לדבריו, נופלים תחת זכות השתיקה, וזכות "שב ואל תעשה". "זאת זכות לגיטימית שמתיישבת עם כל הוראות החוק", אמר פטמן.
פרשת המסמכים
ביום ב' השבוע פנתה פרקליטות מחוז תל אביב לבית המשפט בבקשה לקבוע דיון דחוף בצו שהוציא בית המשפט לשרון, לפיו עליו להמציא למשטרה מסמכים הקשורים לפרשה. לאחר מתן צו בית המשפט ניתנה לגלעד שרון ארכה עד ה-22 ביולי, אך הוא ביקש לקבוע מועד חדש - לאחר ה-27 בחודש. בפרקליטות טענו כי מבירור שערכו במזכירות בית משפט השלום התברר כי בשל פגרת בתי המשפט לא נקבע מועד לדיון בנושא, דבר שעלול לעכב ולהכשיל את החקירה.
עוד נטען כי גלעד שרון ביקש לבטל את הצו המורה לו להמציא את המסמכים וזאת מבלי לציין אילו מהמסמכים לדעתו עלולים להפלילו, דבר שאמור להוות תנאי בסיס לעצם הדיון בבקשתו.
מבקשת הפרקליטות עלה כי במהלך חקירותיו במשטרה טען שרון כי הוא אינו מתכוון להשיב על שאלות החוקרים, כיוון שהחקירה מכוונת כלפי אביו ואחיו. בפרקליטות טענו כי שרון לא טען בחקירתו כי הוא שומר על זכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית והמניע לסירובו לשתף פעולה, על פי דבריו שלו, היה חוסר רצון להפליל אחרים.
תזכורת: מיליונים זרמו מחו"ל
באוקטובר 2001 עלו בדו"ח מבקר המדינה חשדות לכאורה לכך שראש הממשלה שרון קיבל תרומות אסורות מחברה בשם "אננקס מחקרים" בסך 5.9 מיליון שקל, תוך עקיפת חוק המפלגות האוסר קבלת תרומות בסדר גודל כזה. בעקבות דו"ח זה התחייב שרון להחזיר 4.7 מיליון שקלים מהתרומות שקיבל. כדי להחזיר את התרומה פנה גלעד שרון לבנק לאומי בשדרות וביקש הלוואה בסך 4.2 מיליון שקל. בתמורה התחייב שרון הבן למשכן לטובת הבנק את חוות השקמים.
מהמסמך עולה, כי בנק לאומי העמיד לרשות גלעד שרון את ההלוואה, וכי שרון שילם את הכסף לחברת "אננקס מחקרים". אלא שמבדיקת בנק לאומי התברר, כי אי אפשר למשכן את חוות השקמים. זאת משום שהחווה כבר היתה ממושכנת לבנק הספנות.
כשלושה חודשים לאחר שנלקחה ההלוואה העביר המיליונר הדרום אפריקני סיריל קרן, ידיד של משפחת שרון, סכום של 1.49 מיליון דולר מחשבונו באוסטריה לחשבון הבנק של האחים גלעד ועמרי שרון בבנק דיסקונט בשדרות רוטשילד בתל אביב. הסכום ניתן כהלוואה בריבית שנתית של 3% בלבד, ריבית נמוכה מהריבית שהיתה נהוגה במשק באותה עת. מאוחר יותר, על פי מסמך של משרד המשפטים, שימשה הלוואה זו כביטחון להלוואה שלקחו בניו של שרון מבנק לאומי בשדרות.
במשטרה חושדים כי ההלוואה ניתנה כטובת הנאה לבניו של שרון או לשרון עצמו. במשטרה גם חושדים כי שרון הונה את מבקר המדינה ואת השוטרים שחקרו אותו בפרשה בכך שהעלים מהם את העובדה כי הכסף להחזרת התשלום ל"אננקס" בא בעצם מסיריל קרן ולא ממשכון החווה, כפי שטען בחקירתו.