והרי עיקר העדשות: מדריך לקניית עדשות מגע
פעם האופציה היחידה היתה עדשה קשה, שנקראה "האמא של העדשות, האבא של הקשות". עכשיו אפשר לבחור את צבע העיניים, להתגבר על אסטיגמציה ולהתגונן מהשמש. עדשות מגע - מדריך בגובה העיניים
"אם היינו מרכיבים משקפי שמש מגיל צעיר, היינו יכולים לצמצם את הנזק ולדחות את ניוון הרשתית לפחות בעשר שנים", אומר פרופ' מיכאל בלקין, מנהל מכון מחקר העין של אוניברסיטת תל אביב בתל השומר. "עדשות מגע המסננות קרינה תורמות למלחמה בתופעות הללו".
ההתלהבות של פרופ' בלקין אינה מקרית. מדובר במילה האחרונה בתחום - עדשות מגע מסננות קרינה, פיתוח שעשוי להקטין, למשל, את הסיכון לחלות בסרטן, בקטרקט או בניוון הרשתית - מחלה שגורמת למרבית מקרי העיוורון בעולם ושפגיעתה בלתי ניתנת לטיפול.
מחקרים מראים, שהגנה על העיניים מפני נזקי השמש מעכבת באופן משמעותי מחלות עיניים בגיל המבוגר. פרופ' בלקין: "העיניים, בדומה לעור, ניזוקות מהשמש, אלא שבעין כל נזק, ולו הקטן ביותר, גורם להפרעה תפקודית". לדבריו, קרינת השמש היא הגורם העיקרי לנזקים הנגרמים לעיניים בגיל המבוגר ולמעשה, כמעט כל מחלות העיניים קשורות בשמש.
יחד עם זאת, הוא מדגיש, עדשות המגע מסננות הקרינה אינן מחליפות את משקפי השמש, אלא משלימות אותם, שכן יש צורך להגן על כל ארובת העין והעפעפיים מפני השמש. "עדשות המגע מכסות רק את האישונים, ולכן פעמים רבות מתגלים גידולים סרטניים דווקא על העפעפיים".
תראו, תראו - המבחר
העדשות מסננות הקרינה הן, כאמור, פיתוח חדש. עד לפני כמה שנים היו שלושה סוגים עיקריים של עדשות מגע: רכות, קשות-נושמות ועדשות שהן חצי רכות וחצי קשות-נושמות. מאז התקדם תחום האופטומטריה וכעת קיים מגוון רחב למדי של אפשרויות, המספקות הן מענה רפואי והן מענה אסתטי כמעט לכל אדם.
עדשות קשות-נושמות: עדשות קשות נושמות מתאימות ל-80 אחוז מהמטופלים. הן חדירות לחמצן, וככאלה מאפשרות לעין לנשום. יתרונן העיקרי טמון בעובדה ששטחן זהה לשטח האישון. לדברי האופטומטריסט הקליני אבי עבודי, קוטר העדשה הקטן מאפשר לעין לנשום יותר, בעוד שהעדשה הרכה מכסה חלק גדול יותר של העין, מה שעלול לגרום לגירויים ולרגישות.
עדשות רכות: העדשות הרכות הן בעלות תכולת המים הגבוהה ביותר (70-40 אחוז), ומתאימות לכ-90 אחוז מהאוכלוסייה, ובהם אף בעלי מספר נמוך. ד"ר שלמה שריידר, מרצה בתחום עדשות מגע במכללה לאופטומטריה בישראל, בר-אילן: "העדשה הרכה מתלבשת על העין כמו נייר צלופן, בעוד שהעדשה הקשה היא כמו פלסטיק קשיח. גמישות ונוחות אלה עשו את העדשות הרכות לפופולריות מאוד, וכיום כ-80 אחוז ממרכיבי עדשות המגע בארץ בוחרים בסוג זה".
עדשות חצי-חצי נושמות: עדשות נושמות חצי רכות וחצי קשות מיועדות לבעיות מיוחדות, כמו סוגים מסוימים של צילינדר או ליקויים בקרנית. "מדובר בעדשות יקרות מאוד, המתאימות למי שנדרש לעדשות קשות ואינו מצליח להסתגל אליהן", אומר ד"ר שריידר.
עדשות לשימוש יומי: השימוש בעדשות מגע מחייב שמירה קפדנית על היגיינה ותחזוקה קבועה. העדשות היומיות נועדו לפטור את המשתמש ממטלה זו. לדברי ד"ר שריידר, זהו הפיתוח החשוב ביותר שנעשה בעשור האחרון. "עדשות אלה טובות יותר לבריאות העין. במשך הזמן מצטברים על עדשות המגע משקעים של לכלוך, חלבונים ושומנים, המצויים בדמעות באופן טבעי. משקעים אלה מהווים קרקע פורייה להתפתחות נגיפים וחיידקים, בעיה שנפתרת באמצעות שימוש בעדשות היומיות. בנוסף נחסך מהמשתמש הצורך בניקוי ואחזקה של העדשות. למעשה, חסרונן היחיד הוא מחירן הגבוה".
עדשות צילינדריות: עדשות מגע המיועדות לסובלים מאסטיגמציה (ליקוי בקימור הקרנית שכתוצאה ממנו התמונה הנוצרת אינה חדה). העדשות המתקנות ליקוי זה מורכבות ויקרות יותר, אולם, אומר ד"ר שריידר, "למי שזקוק לתיקון צילינדר (אסטיגמציה) העדשה הקשה-נושמת נותנת את המענה האופטי הטוב ביותר, העדיף על פני משקפיים או עדשות רכות".
עדשות מולטיפוקליות וביפוקליות: "רוב האנשים מעל גיל 40 מתקשים במיקוד הראייה מקרוב. משום כך הם זקוקים למשקפי קריאה, שיקלו עליהם את הראייה מקרוב, בעוד שכדי לראות את מספר האוטובוס מרחוק הם זקוקים לעדשה לטווח רחוק יותר", מסביר ד"ר שריידר. "לליקוי זה נמצא פתרון בעדשות ביפוקליות (דו-מוקדיות) ומולטיפוקליות (רב מוקדיות), המאפשרות טווחי ראייה מגוונים בזוג משקפיים אחד. בעדשה ביפוקלית ניתן להתמקד בשני מרחקים: קרוב מאוד ורחוק. העדשה המולטיפוקלית מאפשרת כיסוי רחב עוד יותר של טווחי ראייה".
לדברי ד"ר שריידר, כיום מצויות בשוק עדשות מגע ביפוקליות ומולטיפוקליות באיכות גבוהה, הן נמכרות בערכות דו-חודשיות ומחירן זהה לזה של עדשות רגילות (לעומת משקפיים בהם יכול ההפרש להגיע עד פי ארבעה).
עדשות קשות מתאימות לשינה: פיתוחן של עדשות שאפשר לישון איתן שנוי במחלוקת. בעוד שהיצרנים מבליטים חידוש זה (שאף קיבל את אישור ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי) - המומחים אינם מעודדים את השימוש בהן. ובכל זאת קיימות היום עדשות קשות האמורות להתאים גם לשינה. העדשות החדשות, בניגוד לאלה שהיו מוכרות עד עתה, מאפשרות מעבר טוב יותר של חמצן ונוזל לעין, ולכן אינן אמורות לגרום לנזק.
ד"ר דב וינברגר, מנהל מערך העיניים במרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון: "בלילה יש ירידה בכמות הדמעות המופרשות אל תוך העין, ובנוסף מדובר בגוף זר, תנאים המהווים בית גידול להתפתחות חיידקים. לכן רצוי להשתמש בעדשות בשעות העירנות, ולהסירן לפני השינה. ההמלצה הזו תקפה לכל סוגי עדשות המגע - לא לישון איתן, גם אם מצוין אחרת".
עדשות מגע צבעוניות: עדשות מגע צבעוניות קיימות בשוק קרוב ל-15 שנים. חלקן משמשות גם כעדשות ראייה, אך לרוב מטרתן אסתטית. "אומנם", אומר ד"ר שריידר, "אין שום סיכון בריאותי בשימוש בהן, אבל רצוי להכיר בשני חסרונותיהן העיקריים: מחירן גבוה מאוד ביחס לעדשות מגע רגילות (מעל אלף שקל), וצבען אינו טבעי. כך למשל, אדם בעל עיניים חומות שמרכיב עדשות מגע ירוקות ייראה נהדר בחדר סגור, אולם כשייצא החוצה ועיניו ייחשפו לאור, האישון השחור בעין הטבעית יצטמצם והעיגול החום יתרחב. כתוצאה מכך יראו מסביב לעין הירוקה את החום הטבעי. בנוסף, לעדשה הצבעונית יש גוון קבוע, בעל מראה לא טבעי".
עדשות מסננות קרינה: זוהי המילה האחרונה בתחום עדשות המגע. לפיתוח אחראית חברת "ג'ונסון אנד ג'ונסון ויז'ן קייר", המייצרת קו שלם של עדשות מסננות קרינה, ובהן עדשות לאסטיגמציה, עדשות מולטיפוקליות וביפוקליות, עדשות המאפשרות שינה לשימוש עד שבוע ברציפות ועדשות יומיות.
להשתמש - בעיניים פקוחות
"הרוב המכריע של המשתמשים בעדשות מגע סובל מקוצר ראייה", אומר ד"ר וינברגר. "הגיל הממוצע של המשתמשים הוא 20 עד 40, כנראה משום שהשימוש בהן דורש קואורדינציה ותחזוקה קבועה". לדבריו, השימוש העיקרי בעדשות הוא מטעמים קוסמטיים, אולם ישנם מקרים, כמו במקרה של פצע בקרנית, שבהם הן מהוות גם פתרון רפואי.
- איך בוחרים עדשות מגע?
ד"ר וינברגר: "העדשות המשווקות היום בישראל ועומדות בתקנים מחמירים של איכות - רובן ככולן טובות. ובכל זאת חשוב לבצע את הרכישה אצל אופטומטריסט מוסמך, שיידע לאבחן את מצב העין במדויק ולהתאים עדשה במקצועיות מירבית".
- עדשות מגע מתאימות לכל אחד?
"לא, העדשות אינן מתאימות לאנשים עם עין יבשה, הפרעה המופיעה בעיקר בגיל העמידה ושכיחה יותר בקרב גברים. באופן נורמלי אנחנו מעפעפים בין 16 ל-20 פעם בדקה ומבצעים תוך כדי כך סיכוך של העין במים, שומנים וריר. בעין יבשה יש ליקוי בתפקוד בלוטת הדמעות, מה שגורם לחסר באחד ממרכיבים אלה. התופעה אינה משבשת את הראייה, אולם היא גורמת לאדמומיות מרובה ולגירוי עז. לטיפול בתופעה משתמשים בדמעות מלאכותיות, אלא שאלה מתאיידות במהירות. כדי לדעת אם אתם נמנים עם קבוצה זו יש לפנות לרופא העיניים או לאופטומטריסט".
- האם יש סיכונים בשימוש בעדשות מגע?
"הקרנית זקוקה לאספקה שוטפת של חמצן על מנת לשמור על בריאותה ולתפקד היטב. בעיות רבות בשימוש בעדשות נובעות מכך שאספקת החמצן לקרנית נפגמת. זו גם אחת הסיבות שלא כל אחד מסתגל לעדשות מגע. חלק מהמשתמשים עלולים לסבול מגירויים ורגישות בעין, מאלרגיה, מהפרשה מוגברת של חלבונים בדמעות העין, מחדירת כלי דם אל שולי הקרנית, מצריבה ומאדמומיות. לפעמים חשים בתסמינים אלה כבר בשלב הראשוני של השימוש בעדשות ולפעמים רק מאוחר יותר. בכל מקרה, יש להסיר את העדשה ברגע שמרגישים שמשהו אינו כשורה.
"חיסרון נוסף של עדשות המגע נעוץ בירידה הדרגתית של רגישות הקרנית. מדובר באיבר עשיר בעצבים ביחס לגודלו, מה שהופך אותו לרגיש ביותר בגוף. כשעדשת העין מגלה רגישות, היא מגיבה מיידית להרטבה, לחלוח, מגע. במשך הזמן, עם השימוש בעדשות מגע, חלה ירידה ברגישות סיבי העצב שנמצאים בקרנית, והעין 'מתרגלת' לנוכחות עדשת המגע ואינה מזהה גירוי.
"הירידה ברגישות הקרנית ואי הקפדה על היגיינה וחיטוי העדשות (כולל ניקוי תקופתי אצל אופטומטריסט) עלולים להביא להתפתחות כיב בקרנית, לעכירות, לירידה בראייה ובמקרים קיצוניים עד לאובדן העין.
"סיכון נוסף הקיים בשימוש בעדשות מגע קשור להוצאה ולהכנסה של העדשה לעין. לפעמים במהלך הפעולה, עלולים לשרוט את הקרנית. זוהי בעיה לא סימפטית המחייבת הפסקת השימוש בעדשות מגע לתקופה מסוימת וחבישת העין".
- האם מאז ניתוחי הלייזר משתמשים פחות בעדשות מגע?
"אין ספק שניתוחי הלייזר הורידו בצורה דרסטית את הצורך בעדשות מגע ובמשקפיים. לעומת זאת, השימוש בעדשות מגע לא הוריד את אחוז המשתמשים במשקפיים, שכן מי שמרכיב עדשות מגע רוצה לפעמים לאוורר את העיניים, וחוץ מזה, כדי לראות את העדשות כשמנקים אותן עדיין צריך משקפיים".
מתי לפנות לאופטומטריסט?
אבי עבודי, אופטומטריסט קליני: "ראייה מטושטשת, ירידה בתפקוד השוטף, תחושה של עייפות, כאבי ראש וסחרחורות הם הסימנים העיקריים המרמזים על ליקוי בראייה או על כך שאתם מסתובבים עם עדשות מגע לא מתאימות. למרבה הצער, לא מעט אנשים עוסקים באופטומטריה בלי שתהיה להם הכשרה מתאימה. כדי לצמצם את הנזקים ככל האפשר יש לפנות אך ורק לאופטומטריסט בעל תעודה ממשרד הבריאות, בעל השכלה מתאימה והכשרה מעמיקה".
לדבריו, עדשה שלא הותאמה כראוי עלולה ליפול, לגרום לכאבי ראש, לדלקות עיניים, לגירויים ואדמומית, להפרשת יתר ולאי נוחות בשימוש בה. תכשירים ותמיסות שלא הותאמו באופן מקצועי עלולים לגרום לאלרגיה, לשריטות בקרנית ולנזקים אחרים.
לייזר, עדשה או משקפיים?
פרופ' מיכאל בלקין, מנהל מכון מחקר העין של אוניברסיטת תל אביב בתל השומר: "למרות שניתוחי הלייזר משיגים היום תוצאות יפות, עדיין אפשר לומר באופן חד משמעי, שלעולם לא ניתן להשיג באמצעותם ראייה אופטימלית. הניתוחים הללו מתאימים במיוחד לבעלי המספרים הגבוהים (4 ומעלה), שללא משקפיים אינם רואים דבר. הסיכונים הכרוכים בניתוחים אלה הם פגיעה באיכות הראייה, בעיקר בראיית לילה, ובמקרים נדירים ביותר אובדן ראייה. צה"ל, אגב, אינו מאשר לטייסים לעבור ניתוח לייזר, ומוותר על הרבה מאוד טייסים פוטנציאליים שעברו את הניתוח.
"עדשות מגע מספקות פתרון אופטימלי לליקויי ראייה מסוימים, מאחר שהן יוצרות משטח על העין, במקרים בהם יש בליטה בקרנית. מול מסך המחשב, רצוי להעדיף את משקפי הראייה - מלבד נוחות השימוש בהם, הם מאפשרים לראות ממרחק של כ-40 סנטימטר מהעיניים, וכך הם לא גורמים להן למאמץ. חשוב גם לזכור, שבעבודה מול מחשב אנחנו ממצמצים פחות, יש ירידה בכמות הסיכה לעין וכתוצאה מכך העין מתייבשת ונעשית אדמומית. כשמרכיבים עליהן עדשות מגע, הגירויים מחמירים".
כמה זה עולה לנו?
מחירי עדשות המגע משתנים בהתאם לסוג ולליקויי הראייה להם הן מספקות מענה. ככל שליקוי הראייה קשה ומורכב יותר נדרשת עדשה מתוחכמת יותר, והמחיר עולה בהתאם. להלן כמה מן המחירים:
עדשות יומיות (60 יח'): 310-270 שקל.
עדשות דו שבועיות (4 יח'): כ-200 שקל.
עדשות דו חודשיות (2 יח'): 200 שקל.
עדשות קשות-נושמות: 1,600-1,150 שקל.
עדשות רכות: 1,200-650 שקל.
עדשות חצי רכות חצי קשות-נושמות: 1,700 שקל.
עדשות צבעוניות: קבועות - 1,400 שקל; חודשיות (2 יח'): 158 שקל.
עדשות אסטיגמציה רכות: 1,900-1,700 שקל.
עדשות ביפוקליות: קבועות - כ-2,000 שקל; דו-שבועיות (4 יח') - 200 שקל.
עדשות מולטיפוקליות: 2,600 שקל.
למחירן של העדשות הקבועות יש להוסיף הוצאות עבור תכשירי ניקוי (כ-90 שקל בחודש. החישוב החודשי נועד לצורך השוואה בלבד).
לפנייה לכתב/ת 
