"סל התגובות": איזון בין הרתעה לעימות מחודש

לאחר שורה של איומים על לבנון ועל סוריה, שהגיעה אתמול לשיאה באיום ישיר על הנשיא הסורי, בשאר אסד, החלה ישראל להגיב על ירי תותחי החיזבאללה, שהרג אזרח בעיירה שלומי. אך לפי שעה לא ברור אם ישראל תסתפק בתקיפה זו או שתפעיל אמצעים נוספים מתוך "סל התגובות" שהזכיר הרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון בישיבת הממשלה.

חביב דדון ז"ל בן ה-16 אינו האזרח הישראלי הראשון שנהרג בפעולה של חיזבאללה מאז נסיגת צה"ל במאי 2000. קדמו לו חמישה אזרחים הרוגים בפיגוע ירי במצובה, במארס 2002 (לצד קצין צה"ל, סגן גרמן רוז'קוב, שנהרג באותו ארוע). מלבדם נהרגו עוד ארבעה חיילי צה"ל בהתקפות טילים ומרגמות בהר דב, ונחטפו עוד שלושה חיילים בהר דב, שאף הם נחשבים כיום להרוגים שמקום קבורתם לא נודע.

ככלל, הגיבה ישראל במתינות רבה על ההתגרויות ותקריות הגבול. מטוסי חיל האויר ותותחי צה"ל תקפו בעקבות כל ארוע כזה את עמדות החיזבאללה הסמוכות להר דב, ולעיתים אף גרמו לנפגעים בקרב לוחמיו.

לא לפתוח חזית שניה

לאחר חטיפת שלושת חיילי ההנדסה, בני אברהם, עדי אביטן ועומר סוואעד, בהר דב, באוקטובר 2000, נמנע צה"ל מתגובה צבאית בלבנון. ההסבר שנתן אז ראש הממשלה ושר הביטחון, אהוד ברק, שהבטיח מוקדם יותר להבעיר את לבנון "אם תיפול שערה מראשו של חייל צה"ל", הוא שאין לישראל עניין לפתוח חזית שניה גם בלבנון, ימים אחדים לאחר תחילתה של אינתיפאדת אל-אקצה בכל רחבי השטחים.

באפריל 2001, בעקבות התקפת טילים על הר דב, בה נהרג חייל צה"ל, סמל אלעד ליטווק, החליטו ראש הממשלה החדש, אריאל שרון, ושר הביטחון הטרי שלו, בנימין בן אליעזר, להגיב על הארוע באיתות חריף ל"בעל הבית" בלבנון - הממשל הסורי.

מטוסי חיל האויר תקפו סוללת טילים סורית בדהר אל ביידר. לאחר חודשיים וחצי שוב ירה חיזבאללה ופתע שני חיילים בהר דב, וחיל האויר שוב תקף סוללת טילים סורית בלבנון, הפעם בריאק. ארועי הירי נמשכו כמה ימים, ונפסקו. עם זאת, קשה לומר שהתקיפות עשו שינוי בריסון חיזבאללה על ידי הסורים או בהתנהגותו: מדי כשלושה עד ארבעה חודשים התחדשו אירועי הירי.

האירוע החמור הבא התרחש רק כעבור יותר מחצי שנה, בפיגוע החדירה במצובה. צה"ל נמנע אחריו מתגובה. רק לאחר שחיזבאללה, יחד עם ארגונים נוספים, הצטרף במלוא המרץ - אם כי לא במלוא בכוח - למלחמה בישראל במבצע "חומת מגן", ושיגר לישראל מאות פגזים, טילים וקטיושות, החליטה ישראל לאיים עליו ישירות.

צה"ל גייס חטיבת חי"ר במילואים והעלה אותה לאימון ברמת הגולן, לקראת משימה מוצהרת - השתלטות על רצועה בדרום לבנון, כדי להרחיק את האיום מגבול ישראל.

מסוגלים לפגוע בחדרה

מאז ממשיך צה"ל בנסיונותיו למנוע מתקריות הגבול להידרדר ללחימה ממושכת ורחבת היקף. לנימוק המוקדם - "לא לפתוח חזית שניה", נוסף במשך הזמן נימוק נוסף: חיזבאללה הצטייד בשלוש השנים מאז נסיגת צה"ל מלבנון בכ-10 אלפים רקטות מסוגים שונים.

בין השאר מצוייד כיום הארגון ברקטות לטווחים בינוניים המכסות בטווחי השיגור שלהן כשליש מאוכלוסיית ישראל, ומסוגלות לפגוע בכל מטרה עד לקו של חדרה, כולל חיפה והקריות.

יורים גם על מטוסים אזרחיים

תותחי הנ"מ של חיזבאללה החלו לירות אש נ"מ אל שמי ישראל ב-15 בינואר 2002. מאז ירו התותחים יותר מ-110 מטחים בכל הגזרות של גבול הצפון. לעיתים ירו התותחים על מטוסי חיל האויר, אך בתקופה האחרונה חיזבאללה לא נותן לישראל לבלבל אותו בפרטים.

התותחים יורים גם על מטוסים אזרחיים שמנמיכים מעל קריית שמונה, גם על מטוסים קלים ולעיתים רחוקות גם כשאין מטוסים. יתרה מכך, למרות שלכאורה מדובר בפגזי נ"מ, אין לתותחי ה-57 מילימטרים הרוסיים כל סיכוי לפגוע במטוסי חיל האוויר. שר הביטחון, שאול מופז, אמר בשבוע שעבר, בעקבות פציעתו של תושב שלומי מן הירי, כי "מדובר בטרור לשמו".

מטוסי חיל האוויר אכן עושים בשמי לבנון כבשלהם, אך הקשר בין ירי הנ"מ להגנת שמי לבנון הוא אכן חלש למדי. בניגוד למטוסי חיל האויר בשמי לבנון, אזרחי ישראל כבר נפגעו לא אחת מן הירי: מרגמה שנפלה בבית בכפר רג'ר באפריל 2002 גרמה לפציעתם של חמישה אזרחים, בהם ילד פצוע קשה וילד פצוע בינוני.

פגזי הנ"מ עצמם פצעו עד היום באופן ממשי שני אזרחים, שניהם בעיירה שלומי, אישה שנפצעה קל לפני שנה, ואזרח נוסף לפני שבועיים. פרט להם נפגעו עוד כמה עשרות אזרחים מחרדה.

חיזבאללה מתגרה בישראל, באישור מלא ובתמיכה גלויה של הסורים. חיילי צה"ל המוצבים בגבול הצפון יכולים לראות מתוך שטח ישראל את אנשי החיזבאללה כשהם מורידים את כיסויי הברזנט מהתותחים ומכינים אותם לירי.

בפיקוד צפון אומרים כי הארגון מיקם בכוונה את תותחיו בעמדות גלויות וחשופות, כדי לגרור את ישראל לתקוף אותם ולהביא להידרדרות. היום פגעו מסוקי צה"ל באחד התותחים, אך ייתכן שישראל לא תסתפק במטרות אלה ותתקוף גם מטרות עומק של חיזבאללה - בסיסיו בבקעה או מפקדותיו ברחבי לבנון. אך נראה שאפשרות זו פחות סבירה.

איזון עדין ב"סל התגובות"

ייתכן ששוב תבקש ישראל לאותת ישירות ל"בעל הבית" הסורי (יש כאלה שמעדיפים את המינוח "בעל הבית השתגע", לנוכח התנהגותו של בשאר אסד מאז עלייתו לשלטון, ובעיקר בתחילת המלחמה בעיראק כאשר התגרה בארצות הברית, הסכים לקלוט בכירים עיראקים ולהעביר אוטובוסים של מתנדבים מוסלמים לתוך עיראק).

חיזבאללה עצמו הציב בשנים האחרונות לשהיית צה"ל בלבנון משוואה ברורה מאוד: כל עוד מתנהלת הלחימה בין לוחמים, אין ירי קטיושות. ברגע שנפגע אזרח לבנוני מירי צה"ל, ידעו תושבי הצפון ומפקדי צה"ל בעל פה את התרגולת: ירידה למקלטים כי באותו ערב ירה חיזבאללה קטיושות על קריית שמונה ונהריה.

כדי לגבות את מחיר הדם ולמלא את ציפיות האזרחים לתגובה, הורתה הממשלה לצה"ל לפעול, אך לפי שעה נראה כי מדובר בתגובה מוגבלת. האיזון העדין שבין שימור ההרתעה הישראלית מול חיזבאללה ומול הסורים - שני שחקנים שזקוקים מדי פעם ל"תזכורת", לבין הסיכון של דרדור הצפון לעימות מחודש במלוא הכוח יתווה את "סל התגובות" של צה"ל.

בהקשר זה חשוב אולי להזכיר את דבריו, מלפני כחודש, של מפקד בכיר בצפון, שסיים מאז את תפקידו: "אם המצב בצפון ידרדר לכדי עימות מחודש, זה יהיה משהו שעדיין לא ראינו".