מי צריך הודנה
אברהם בורג רואה את ההודנה כרגע שבו שני העמים עוצרים נשימתם ושואלים האם הקיצונים ברחוב, או בממשלה, יטילו וטו על תקוות ההמונים; אריה אלדד רואה בהודנה הזדמנות של ארגוני הטרור להתחזק וחושש מכניעה, כמו בלבנון
| אברהם בורג |  | אריה אלדד | | | | |
אברהם בורג חזור למעלה
עדיפה הודנה לא מושלמת
אי-שם בדרך מראש-העין ואריאל אל עבר הגיהנום מרחפים שני מתאבדים ומחכים לישראל שתיגרר אחריהם.
הם ושולחיהם יודעים – הזעם הוא יועץ רע, הכעס והנקמה הם תגובות אנושיות הנכונות לרגע הכעס הראשון, אבל הן מלוות אותנו אחר-כך בימי צער וחרטה רבים. הם רוצים שם למעלה שישראל תחזור אל ימי החיסולים וההריסות. הם רוצים מחדש את העם הפלסטיני נטול תקווה ואת העם הישראלי עצבני וכעוס. כי רק בתנאי זיהום כאלה מתאפשרים חיים לנגיפים הממאירים של חסידי הייאוש והרצח.
לעומתם ניצבים מיליונים של ישראלים ופלסטינים שלא מוכנים לוותר על החיים. מיליונים שראו יחד כמה ימים של אור ויודעים שזה אפשרי. זהו רגע רגיש. יחיד במינו. רגע של עמים העוצרים נשימתם ושואלים האם הקיצונים ברחוב, או בממשלה, יטילו וטו על תקוות ההמונים. האם מנהיגות תיגרר בחולשתה אחרי מנהיגותו השטנית של הפונדמנטליסט, או שמא יתעלו המנהיגים והממשלות אל אמת הציפיות והתקווה של העמים.
כולם יודעים כאן הכל: המצב הנוכחי בלתי נסבל. ההסדר שבסוף הדרך ברור – שתי מדינות. ובאמצע בין עכשיו לפתרון אורבים לכולנו מנהיגים חלשים, דתיים, מסוכנים ומתאבדים חסרי רחמים.
לכן דווקא היום, ביום כאב קבורת מתינו, אנחנו חייבים להביט רחוק ולהגיד אמת. עדיפה הודנה מדממת ולא מושלמת על-פני אלימות תמידית ובלתי נשלטת. כי היום שבו נשוב אל הירי, הפיצוץ, הרצח, הכיבוש, הכעס והזדון יהיה יום ניצחונם של המתאבדים. בצחוק מהדהד הם ידחפו את כולנו לגיהנום עלי אדמות, בדרכם לפגוש את גן העדן החולני והמעוות שהובטח להם.
אריה אלדד
חזור למעלה
במלכודת ההודנה
אחרי שניסו לבחון הלכה למעשה את "תיאוריית קורי העכביש" של חסן נסראללה והטביעו אותנו ואת עצמם בדרך המלחמה הזאת, שבים אויבינו ללמוד תורה ונסראללה.
לכאורה הם מחויבים בינם ובין עצמם להודנה שגזרו עליהם לשלושה חודשים, והם מנצלים אותה כהלכה: להתאמן, לקבל טונות של אמצעי לחימה במנהרות היוצאות מתוך בסיסי הצבא המצרי ברפיח, לשפר את טווח הקסאם, לייצא את הידע שנרכש בעזה ליהודה ולשומרון ולקלוט עוד ועוד עתודות כוח אדם ממה ששחררה עבורם ישראל. למעשה – הם פועלים ללא לאות בקביעת כללי משחק, כפי שלמדו מנסראללה.
חיזבאללה הטמין 11 אלף רקטות וטילים המאיימים על כל צפון הארץ, ומאז קבע – כל טיסת מודיעין של ישראל מעל לבנון מאפשרת לחיזבאללה לירות בקריית-שמונה ושלומי. למה? כי יש להם טילים והם מחזיקים אותנו בגרוננו.
כך גם הג'יהאד והחמאס: פעולה מובנת מאליה של ישראל להשמדת מעבדת נפץ בשכם נחשבת מעתה בעיניהם ל"הפרה" של הפסקת האש. מדוע? כי היא מחבלת במאמץ המרכזי שלהם להתחדש ולהתכונן לסיבוב הבא.
אין לי טענות כלפי הג'יהאד והחמאס או שאר ארגוני רוצחים, אין לי אפילו טענות לאבו-מאזן הבא להגשים את תוכנית השלבים להשמדת ישראל. הקריאה מופנית לממשלת ישראל, שהצהירה אינספור פעמים כי אם לא יהיה "שקט מוחלט" לא נתקדם, וכי אם אבו-מאזן לא יפרק את ארגוני הטרור תהיה זו הפרה מהותית של הסכם מפת הדרכים.
בחסות מפת הדרכים והיתרונות הכלכליים שמעניקים כמה שבועות של שקט, עומדת ישראל להיכנע, כמו בלבנון, להכתבת כללי המשחק בידי מבקשי נפשינו.
לפנייה לכתב/ת 
אברהם בורג. לא מוותרים על החיים
צילום ארכיון ידיעות אחרונות
אריה אלדד. תוכנית השלבים להשמדת ישראל
צילום: אתר הכנסת
מומלצים
