דו"ח קשה על הסחר בנשים
בדו"ח שהוגש לוועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בבני אדם מצויין כי גם לשוטרים מעורבות בסחר. בנוסף לכך, מפרט הדו"ח את מימדי התופעה וקורא למתן טיפול הולם לקורבנות
"אשה עוברת לסוחר - סחר בנשים בישראל, 2003",
זהו שמו של דו"ח חדש בנושא הסחר בנשים, שמתפרסם מטעם "מוקד הסיוע לעובדים זרים", "מרכז אדוה", ו"אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה".
הדו"ח, המתבסס על ראיונות עומק שנערכו עם 106 קורבנות סחר במהלך השנים 2001-2002, מצביע על אוזלת ידן של רשויות האכיפה השונות בטיפול בעבריינים בתחום וביחס לקורבנות עצמן.
כותבי הדו"ח, נעמי לבנקרון ויוסי דהאן, מתריעים על מעורבות הולכת וגוברת של שוטרים בסחר הנשים. לדבריהם, שוטרים מתפקדים כלקוחות בבתי הבושת, מתהדרים ביחסי ידידות עם מנהליהם, ובחלק מן המקרים משתפים פעולה עם הסרסורים באופן ישיר.
הנתונים הקשים
בארבעת פרקי הדו"ח סוקרים הכותבים את מימדי תופעת סחר הנשים בעולם, מצבן של הקורבנות בארצות מוצאן והתהליך בו הן מתגלגלות לבתי הבושת בישראל. יחס הרשויות לסחר בנשים מפורט אף הוא בדו"ח, הקורא למדינה להעניק ייעוץ משפטי וסיוע נפשי לקורבנות, שעל פי רוב מגורשות מהארץ ללא כל סיוע.
מהנתונים עולה כי רובן המכריע של הנשים לא עסקו בזנות במדינות המוצא מהן הגיעו לישראל. 72% מהנשים העידו כי הוברחו לישראל דרך הגבול המצרי. 78% מהנשים סיפרו שהסוחרים הם ישראלים שאינם ילידי הארץ, מרביתם מארצות חבר המדינות.
למרבית הנשים שרואיינו לא ניתנו ימי חופשה, אף לא בזמן המחזור החודשי, בו נדרשו להשתמש בדיאפרגמה לחסימת הדימום. 40% מן הנשים סיפרו כי היו כלואות בבתי הבושת, 33% דיווחו על אלימות שהופעלה כנגדן ע"י סרסורים ולקוחות, 8% דיווחו על הרעבה. 13% מהנשים דיווחו כי לא קיבלו תשלום כלל.
אוזלת ידן של רשויות האכיפה בישראל
למרות העובדה שעברו כשלוש שנים מאז תוקן חוק העונשין, וסחר בבני אדם הפך לעבירה שהעונש המרבי עליה הוא 16 שנות מאסר, סוחרי הנשים עדיין זוכים במרבית המקרים להסדרי טיעון ועונשים מקלים, שעומדים לרוב על שנתיים מאסר בפועל או פחות.
הנשים, קורבנות הסחר, אינן זוכות ליעוץ משפטי או סיוע נפשי מטעם המדינה. עדות לכך ניתן למצוא במקרים רבים בהם נשים הבוחרות להעיד נכלאות בניגוד לנהלים. ממשלת ישראל החליטה כבר בשנת 2002 כי יוקם מקלט לקורבנות עד מרץ 2003, אך יישום ההחלטה נדחה שוב ושוב. מקלט זה, גם כשיוקם, לא יוקדש לשיקום הנשים, וחלקו אף יוקצה לכליאתן.
לפי הדו"ח, מסרבת מחלקת חקירות שוטרים במשרד המשפטים לפתוח בחקירה במקרים בהם מבקרים שוטרים בבתי בושת, זאת בטענה שמדובר בעבירה משמעתית בלבד. יצויין כי במקרה בו מוחזקות הנשים בכפייה, תחת איומים ואלימות, השוטרים המבקרים בבתי הבושת מבצעים למעשה עבירות אינוס.
מהמשטרה נמסר בתגובה לדברים כי "אנו דוחים אמירות כוללניות של ארגונים וולנטריים, המושתתות על ריאיונות עלומים תוך הכתמה של משטרת ישראל. הדבר גובל בחוסר אחריות בפירסום נתונים חסרי שחר הנוגעים למעורבות שוטרים, בהסתמך על אותם ריאיונות עלומים. אמירות כוללניות, גורפות עד כדי הכפשה אלו, עומדות בסתירה לפעילותה של משטרת ישראל, ששדרגה פעילותה כנגד תופעת הסחר בנשים במהלך השנתיים האחרונות בצורה אפקטיבית ומשמעותית ביותר, עד כדי כך שזכתה להערכה רבה מצד הממשל האמריקני ועד כדי הוצאתה של מדינת ישראל מהרשימה השחורה השנה".
גלאון: "אפנה לשר לבטחון פנים"
זהבה גלאון, יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בבני אדם בכנסת, שבפניה הוצג הדו"ח, אמרה בתגובה כי "הדו"ח מעלה סוגיות קשות שמחייבות התייחסות של מערכת אכיפת החוק. חמורה במיוחד העובדה שנשים רבות מתלוננות ששוטרים הם לקוחות עיקריים במכוני הליווי. אני מתכוונת לפנות לשר לביטחון פנים, על מנת שייטפל בדחיפות בנושא".