דו"ח: עשירים ואשכנזים - משכילים יותר

מערכת החינוך בישראל אינה מצליחה לפרוץ את מעגל האי-שוויון בחברה. כך עולה מדו"ח שפרסם אמש (יום א') מרכז אדוה בנושא זכאות לתעודות בגרות.

הדו"ח מצא פערים עצומים בין יישובים ערבים ליישובים יהודים ובין יישובים מבוססים לעיירות פיתוח. עוד נמצא ששיעור האשכנזים הנרשמים לאוניברסיטה מקרב מסיימי התיכון גבוה בכ-100% משיעור הנרשמים המזרחים. (לפרויקט מיוחד בנושא פתיחת שנת הלימודים לחצו כאן).

הדו"ח שפרסם מרכז אדוה (מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל) מצא מיתאם גבוה מאוד בין שיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובין רמת ההכנסה הממוצעת באותו יישוב. ביישובים שבהם רמת ההכנסה הממוצעת נמוכה, גם שיעור הזכאות לתעודת בגרות נמוך וביישובים בהם רמת ההכנסה הממוצעת גבוהה, גם שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גבוה.

חוקרי מרכז אדוה ניתחו את נתוני משרד החינוך על זכאות תלמידים לתעודות בגרות בשנת 2002 והצליבו אותם עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מצבם הסוציו-אקונומי של היישובים השונים.

בתחתית הרשימה: היישובים הערבים

חוקרי מרכז אדוה מצאו שביישובים בהם שיעורי בעלי ההשכלה הגבוהה נמוך, גם שיעורי הזכאות לתעודות הבגרות נמוך, ואילו ביישובים שבהם שיעור בעלי השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה גבוה, גם שיעור הזכאות לתעודת בגרות גבוה בהתאמה.

בקריית טבעון, לדוגמה, עומד שיעור הזכאים לבגרות על 85 אחוזים מקרב בני 17 ביישוב. לעומת זאת, באף יישוב ערבי לא נרשם שיעור זכאות של 50 אחוזים. שני שלישים מעיירות הפיתוח לא עמדו ביעד שיעור זכאות של 50 אחוזים.

ב-42 יישובים מתוך ה-97 שנסקרו בדו"ח משרד החינוך היה שיעור הזכאים לתעודת בגרות נמוך מהשיעור הארצי של 46.5 אחוזים. בייחוד בלטו היישובים הערבים, שברובם שיעור הזכאים לבגרות נמוך מאוד. גם בקרב האוכלוסיה החרדית שיעור הזכאים נמוך מאוד, משום שבני נוער רבים אינם לומדים לבחינות הבגרות. רק 9% מבני הנוער בבני ברק זכאים לתעודת בגרות.

שיעור הזכאות הממוצע הגבוה ביותר נרשם ביישובים המבוססים (כ-63 אחוזים). בעיירות הפיתוח, התוצאה נמוכה בהרבה ועומדת על ממוצע של 48 אחוזים. בקרב היישובים הערבים, שיעור הזכאות עומד על 34 אחוזים, בקרב הדרוזים - 37 אחוזים, ובקרב הבדואים - 26 אחוזים. בעראבה היו זכאים אשתקד 23% מבני 17 לתעודת בגרות. לא הרחק משם, בחדרה, שיעור הזכאים לבגרות היה באותה השנה 51%.

אשתקד לא למדו 20 אחוזים מבני הנוער ב-יב' ומספרם עמד על 22 אלף ו-638. כמחציתם חרדים, והשאר בני נוער יהודים וערבים שלא נמצאו במסגרת לימודית.

שיעור הזכאות הגבוה ביותר לתעודת בגרות נרשם במחוזות יש"ע והמרכז (55%). באמצע ממוקמים מחוזות חיפה (51%), הדרום (50%) ותל אביב (49%). במחוז הצפון שיעור הזכאות נמוך מהשיעור הארצי ועומד על 44%. במחוז ירושלים, ללא מזרח העיר, שיעור הזכאות נמוך מיוחד ועומד על 36%, בשל שיעורם הגבוה של בני נוער חרדים שאינם לומדים לבחינות הבגרות.

הצהרות לחוד ומציאות לחוד

שרי החינוך הצהירו בעשור האחרון כי הם שואפים ששיעור הזכאות לבגרות יגיע ל-50 אחוזים. אך רק בפחות מחצי מ-97 היישובים הכלולים בדו"ח משרד החינוך מגיע שיעור הזכאים ל-50%. במרכז אדוה מציינים שדו"ח משרד החינוך סוקר רק יישובים שבהם חיים יותר מ-10,000 תושבים, ואם יילקחו בחשבון יישובים קטנים יותר, התוצאה עלולה להיות גרועה יותר.

חוקרי אדוה טוענים שבעשור האחרון ניסו שרי החינוך להעלות את שיעור הזכאים "באמצעים מלאכותיים", כמו ההגרלות שערך בשעתו שר החינוך דאז אמנון רובינשטיין והחלטת שרת החינוך, לימור לבנת להוסיף מועדי ב'. שיעור הזכאים עלה ב-2001 ב-1.6 אחוזים לעומת 2000 ובשנת 2002 הסתכם שיעור העליה בזכאות ב-0.9 אחוזים.

במקביל לעליה בשיעור הזכאות חלה ירידה בשיעור הצעירים העומדים בדרישות הסף למוסדות להשכלה גבוהה. פחות מ-40% מבני ה-17 עמדו ב-2001 בדרישות הכניסה לאוניברסיטאות.

שיעור האשכנזים הנרשמים לאוניברסיטה כפול

מבדיקת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על תלמידים שסיימו ללמוד בתיכון ב-1994 נמצא ששיעור היהודים שנרשמו למוסדות להשכלה גבוהה עומד על 21.5%, לעומת 11.5% בקרב בני דתות אחרות (בעיקר ערבים).

שיעור מסיימי התיכון האשכנזים (ילידי אירופה אמריקה, או דור שני ליוצאי אירופה-אמריקה) שנרשמו למוסד להשכלה גבוהה עומד על 30.3%, לעומת 16.3% אצל ילידי אסיה-אפריקה. שיעורן של תלמידות י"ב שנרשמו כעבור 8 שנים למוסד להשכלה גבוהה עומד על 23.3%. שיעור הבנים - 16.8%.

ד"ר סבירסקי סבור שישראל צריכה לקבוע לעצמה יעד של זכאים לתעודת בגרות: "ממשלת צרפת קבעה יעד של 80 אחוזים והיא מתקרבת לכך. אצלנו אין אפילו מי שיקבע יעד כזה".