שגריר וג'נטלמן
פרופ' אלפונסאס איידינטאס, שגריר ליטא בישראל, הותקף בארצו כשפירסם ספר המפרט את חלקם של הליטאים בהשמדת היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. "אסור לנו להתעלם מהעובדות, ואסור למחול לאשמים", הוא אומר. "אם לא נטפל בהיסטוריה בצורה אמיצה, תמיד כולנו ניחשב שותפים לרצח"
אדם מעניין ורב-גוני הוא פרופ' אלפונסאס איידינטאס, שגריר ליטא בישראל. האיש החביב והחריף בן ה-51, פרופסור להיסטוריה מוכר ומקובל מאוד, ולא רק בארצו, פירסם תריסר ספרים, בעיקר ביוגרפיות, ומחקרים על ליטא. לפני בואו לישראל כיהן כשגריר בארצות-הברית, קנדה ומכסיקו. לפני כשנה וחצי מונה לשגריר בישראל, מינוי שמצביע על הכוונות של שלטונות וילנה כלפי מדינת היהודים.
על ספרו ה- 13 - "יהודים, ליטאים והשואה" - שפורסם לפני כשנה וחצי ותורגם לאנגלית, זכה פרופ' איידינטאס לפרס יוקרתי מטעם ההתאחדות למדעי המדינה הליטאית כ"מחקר הטוב ביותר בתחום מדעי המדינה והחינוך בליטא". לפרס הזה יש משמעות יוצאת דופן, בהתחשב בעובדה שהספר דן לראשונה בצורה כה מעמיקה ואובייקטיבית גם בחלקם של ליטאים רבים בהשמדת יהודי המדינה בשנים של שלטון גרמניה הנאצית.
"הגרמנים הם שהגו, הכינו ואירגנו את השמדתם של היהודים, אך רבים מבני עמי היו למבצעים קנאים ונלהבים", אומר הפרופסור-השגריר. "במקרים רבים הם אף גילו יוזמה ואכזריות מעבר לנדרש מהם על ידי מפקדי ה-אס.אס. פלוגות המשטרה המיוחדת הליטאית ביצעו פשעים מחרידים. אסור לנו להתעלם מהעובדות, ואסור לנו גם למחול להם.
"נכון שאת המלחמה הליטאים לא יכלו לשנות, אבל הם בהחלט יכלו להתנהג כבני-אדם, כפי שעשו רבים מבני ארצם, שאף זכו להוקרה כחסידי אומות העולם. הטיעון שלי הוא, שאם לא נטפל בהיסטוריה בצורה אובייקטיבית ואמיצה, היהודים לא יבינו אותנו לעולם, לא יאמינו לנו, ותמיד כולנו ניחשב שותפים לרצח".
קרוב לעשר שנים השקיע פרופ' איידינטאס במחקר לספר הנדיר הזה, נדיר במדינה אשר רוב מנהיגיה, התושבים בה וגם המשכילים שבה מנסים להתעלם, במקרה הטוב, מהתנהגות הליטאים באותה תקופה, או למצוא לה הסברים. ויש לא מעטים, כפי שמודה גם השגריר, הסבורים עדיין כי היתה הצדקה למעשיהם ואינם רואים עצמם אשמים כלל וכלל.
לא הותקפת בארצך אחרי שפורסם הספר?
"בוודאי שהותקפתי. עיתונים וכתבי עת לאומניים, וגם כמה אישים לא שפויים לטעמי, בהחלט תקפו וגידפו אותי".
נושא השואה והתנהגותם של בני ארצו עניין אותו כבר כסטודנט להיסטוריה באוניברסיטה הפדגוגית של וילנה, ולאחר מכן כפרופ' להיסטוריה של ליטא המודרנית באותה אוניברסיטה. לכל אלה ששאלו אותו בארצו מדוע החליט לחקור ולפרסם ספר הדן דווקא גם בתקופה השחורה הזו בתולדות ארצו, הוא השיב כי בליטא פורסמו אלפי ספרים, מחקרים וחוברות הדנים ביחסים ההיסטוריים, המסובכים מאוד, עם פולין, בכיבוש של הגרמנים ובשלטון של הסובייטים, אך פחות מ-50 ספרים הדנים ביהודים של המדינה, ביחסים עימם ובגורלם בשנות הכיבוש הגרמני.
"אם לא נפרסם ולא נטפל בנושאים הכאובים האלה, היהודים לא יאמינו לנו לעולם שיש גם ליטאים אחרים", הוא אומר. "צריך לזכור, כמובן, שלא כל הליטאים לקחו חלק פעיל בטבח היהודים. חוץ מזה, הספר מיועד גם, ואולי בעיקר, לדור הצעיר של ארצי. חשוב מאוד שהדור הזה, אלה שלא חיו בזמן מלחמת העולם השנייה, יידעו את האמת ואת האסון שפקד את היהודים ויבינו את ההפסד שלנו, הליטאים, באובדן הקהילה היהודית הגדולה, המגוונת והמיוחסת.
"יש גם חשיבות גדולה להוכיח עד כמה אבסורדיים הם מרבית הטיעונים נגד היהודים, כשהאנטישמים למיניהם לדורותיהם, גם בקרב האינטלקטואלים, אפילו לא הבינו את הסתירה המוחלטת ביחס לסיבות, כביכול, לשינאת היהודים. למשל, מצד אחד טענו שהם סוחרים קפיטליסטים המרמים ומנצלים את המוני העם, ומצד שני טענו שהם קומוניסטים. אנחנו חייבים לומר את האמת ההיסטורית על כל מרכיביה ולהכיר בעובדות".