פרוייקט מיוחד: דירוג בתי החולים בישראל
יחס מזלזל ומעליב, מחלקות מוזנחות, מיזוג אוויר שלא מתפקד וצפיפות נוראית: בתי החולים בישראל זוכים לביקורת קשה מצד החולים ובני משפחותיהם. בדקנו את התנאים ב-10 בתי חולים גדולים ברחבי הארץ. על פי התוצאות - דרוש בהחלט טיפול נמרץ
הדסה עין-כרם בירושלים | תל-השומר, רמת-גן | בילינסון, מרכז רבין, פ"ת | רמב"ם, חיפה | |||
העמק, עפולה | סורוקה, באר-שבע | אסף הרופא, צריפין | איכילוב, תל-אביב | |||
ברזילי, אשקלון | מאיר, כפר-סבא |
מצבה של מערכת הבריאות בישראל עולה שוב ושוב לב כותרות בגלל קיצוצי התקציבים והמצוקה הכספית שבה שרויים בתי-החולים, אבל הבעיות הכספיות אינן החולי היחידי שלהם. בחלק ממחלקות בתי-החולים היחס לחולים, לצרכיהם ולפרטיותם הם בעיה כאובה. במחלקות רבות אין כל קשר בין החזות המרשימה והתנאים הסביבתיים המשופרים לבין היחס הבלתי מספק ולעתים מזלזל שמקבלים החולים. כך עולה מבדיקה מקיפה ראשונה בסוגה שבוצעה בלעדית עבור ידיעות אחרונות על-ידי מכון מרקטסט בהנהלת עודד שי.
סוקרי המכון ביקרו בראשית אוגוסט ב-50 מחלקות מיון ואשפוז בעשרה בתי-חולים, התרשמו מהתנאים ומהצוות וגם בדקו את שביעות הרצון של החולים ובני משפחותיהם מהשירות והיחס של אנשי הצוות. הבדיקה העלתה פער גדול בשביעות הרצון בין המחלקות השונות בבתי-החולים השונים: 15 מבין המחלקות שנבדקו קיבלו אמנם ציונים של 9 ומעלה, אבל תשע מחלקות קיבלו ציונים של 6 ומטה - ציונים נמוכים שרצוי היה ששום מחלקה בשום בית-חולים לא תקבל. שאר המחלקות קיבלו ציונים שהצביעו על רמות שונות של בינוניות.
שי אומר כי מדובר בממצאים חמורים ודוחה את הטענה הקלאסית של המערכת הרפואית על צמצום התקנים שגורם לדרדור בתנאי הטיפול וביחס אל החולה. יש להבדיל בין תנאים טכניים, שהם פועל יוצא של תקציבים, לבין השירות האנושי. יחס איננו פונקציה של תקציבים, הוא אומר. הסוקרים התרשמו שמאחורי היחס הבעייתי עומדת גם בעיה של התנשאות, סלקטיביות והתנהגות לא אנושית. במחלקות רבות אם אתה לא בא עם בן משפחה - אתה הופך לחפץ. ההתנשאות משדרת את המסר: אתה כחולה שבוי בידינו.
העומס הוא לא תירוץ
מתברר שבתי-חולים שמשקיעים הרבה בשיפור התנאים הסביבתיים עד לרמה של תנאי מלון מפואר, לא משקיעים את אותו מאמץ בצוות ובשדרוג יחסו אל החולים. הפער הזה בלט מאוד בשני בתי-חולים: בבית-החולים העמק בעפולה קיבלו המחלקות שנבדקו ציון ממוצע גבוה מאוד על התנאים הסביבתיים - 9.8. ארבע מהן קיבלו אפילו ציון 10 הודות לתנאים הסביבתיים המשופרים בהן. אבל הציון לשביעות הרצון הכללית מבית-החולים היה 7.2 בלבד.
גם איכילוב קיבל ציון ממוצע טוב למדי על התנאים הסביבתיים, 8.3, אבל שביעות הרצון של המטופלים ובני משפחותיהם היתה ברמה בינונית למדי - 7.4. רק בית-החולים מאיר קיבל ציון נמוך ממנו בשביעות רצון כללית. באיכילוב בולט גם פער דרמטי בין המחלקות בתנאים הסביבתיים - לצד מחלקה פנימית ב', הממוקמת בבניין הישן וקיבלה ציון של 5.9 בגלל תנאים קשים, יש מחלקות רולס-רויס במגדלי האשפוז, כמו המחלקה הכירורגית והמחלקה הנוירולוגית, שזכו לציון 9.6 על התנאים הסביבתיים.
פער בין היחס לבין התנאים היה גם בבית-החולים בילינסון (מרכז רבין) בפתח-תקוה. התנאים במחלקות שנבדקו זכו לציון גבוה יחסית של 9.2, בעוד שהציון הממוצע ליחס היה 8.4 בלבד.
המצב הזה מוכר לעדינה מרקס, מנכל האגודה לזכויות החולה. אנחנו מקבלים תלונות רבות על יחס אנושי לא נאות עד זלזול בבתי-החולים, היא אומרת. התלונות הבולטות ביותר הן של קשישים ובני משפחותיהם, וכן של עולים מרוסיה ומאתיופיה. זה לא כבר קיבלנו תלונה של עולה חדשה מרוסיה, שהגיעה לאחד מבתי-החולים כשהיא סובלת מהפרעות בקצב הלב ונשלחה הביתה מלווה במכתב של הרופא במיון, שמסביר כי לא יכול היה לטפל בה מאחר שלא הביאה איתה מתרגם. איכות ונגישות של טיפול רפואי הן לא רק עניין של כסף. יחס הוא עניין של תרבות, והעומס איננו תירוץ. המערכת כולה לא מתייחסת יפה לקשישים. לילד שיצרח במחלקת ילדים ייגשו מיד, הקשיש יכול להתייבש במחלקות רבות אם אין בן משפחה לידו.
לא במקרה הציון הממוצע של המחלקות הפנימיות הוא הנמוך ביותר, בעוד שציוני מחלקות המיון, הכירורגיה והנוירולוגיה - בבת עיניהם היוקרתית של רוב מנהלי בתי-החולים - גבוהים יחסית ברוב המקרים. וכפי שעולה מדברי מרקס, גם בדיקת הסוקרים של מרקטסט העלתה כי היחס לחולים במחלקות הבעייתיות הוא שונה באופן דרמטי כאשר נוכח לידם בן משפחה. הדבר מקומם כשלעצמו, ובעיקר לנוכח העובדה שלבני המשפחה אין שום מעמד חוקי במערכת, כפי שמסבירה מרקס. הרופאים, ובעצם אף אחד, אינם חייבים למעשה לדבר איתם.
להגדיר סטנדרטים בחוק
כל המומחים מסכימים שאחת הסיבות למצב הזה היא העובדה שאין סטנדרטיזציה לגבי השירות בבתי-החולים. שי מתרשם שההבדלים בין המחלקות הם פונקציה של מנהלי המחלקות, ולא של מנהלי בתי-החולים. הוא מאמין שתחרות בין בתי-החולים תשפר את המצב. מרקס חושבת שצריך לעגן את השינוי בחוק. חוק זכויות החולה מגדיר במפורש כי 'מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת יחסי אנוש, אבל בעוד שלטיפול הרפואי יש סטנדרטים, ועל-פיהם מגישים אפילו תביעות משפטיות, יחס אנושי או יחס בלתי נאות לא הוגדרו, והגיע הזמן להגדירם, היא אומרת. לדבריה, האגודה לזכויות החולה יוזמת עתה מחקר בנושא, מתוך תקווה שממצאיו יביאו לעדכון רלוונטי בחוק.
גם במשרד הבריאות מנסים להתמודד עם הבעיה. נינה עמית, האחראית על בקרת איכות במשרד, אומרת כי בימים אלו מגבש צוות גדול בראשותה שאלון ענק וראשון בסוגו לצורך סקר על היחס אל החולה ואל זכויות החולה בכל בתי-החולים בישראל. הסקר ייצא לדרך בעוד כארבעה חודשים. לדבריה, מנסיון העבר די בפיזור השאלונים בבתי-החולים כדי לגרום כבר למנהלים להתיישר על-פי הסטנדרטים העולים מהשאלונים. פרויקט דומה שבוצע אשתקד בבתי-החולים הפסיכיאטריים שיפר, לדבריה (וגם לדברי מרקס) את היחס לחולים בבתי-חולים אלה.
אני מאמינה שמנהלים ועובדים של כל מוסד רוצים להיות בראש הרשימה בבדיקה השוואתית כזאת, אומרת עמית. כשהתחלנו לפני שש שנים לעסוק בבקרות מן הסוג הזה, היה קשה מאוד. היום קיים שיתוף פעולה רב יותר. הרצון לצאת טוב או מהטובים ביותר עולה על הכול. מעט מאוד מנהלים מתעלמים משאיפה זו. ומי שמתעלם, ממילא לא תוכל להשפיע עליו.
ממצאי הבדיקה
בכל אחד מבתי-החולים שבו ביקרו סוקרי מרקטקסט הם שהו בחמש מחלקות שונות: מיון, כירורגית, נוירולוגית ושתיים מהמחלקות הפנימיות (בדרך-כלל א' ו-ב'). בכל מחלקה ערך הסוקר תצפית והתרשם באיזו מידה הסגל הרפואי נמצא ונגיש במחלקה, מה יחס אנשי הצוות זה לזה ולחולים ובני משפחותיהם, זמני ההמתנה של החולים, חזות המחלקה, הצפיפות ורמת הניקיון בה (כולל חדרי השירותים).
במקביל ראיינו הסוקרים חולים ובני משפחה על היחס והטיפול שקיבלו. התשאולים האישיים התייחסו גם למרכיבים טיפוליים כמו מהירות הטיפול ומידת הקשב לסימפטומים שעליהם התלוננו החולים, גם למרכיבים של שירות כמו אדיבות, כיבוד הפרטיות, יחס אישי, וגם לתנאים הסביבתיים כמו האובכל, הניקיון וכו'.
לכל מחלקה חושב ציון אחד לתנאים הסביבתיים, ציון אחד ליחס והשירות, וציון אחד כללי המבוסס על שניהם. בהסתמך על ציוני המחלקות חושב גם לכל בית-חולים ציון אחד לתנאים הסביבתיים, ציון אחד ליחס והשירות, וציון כללי על סמך שניהם.
לא בדקנו ולא התיימרנו לבדוק את איכות הטיפול הרפואי.
היו כמה בעיות שחזרו על עצמן: בשמונה מחלקות המיזוג לא היה תקין או לא פעל. בחלק מהמקרים האוויר היה מחניק עד כדי כך עד שלא היה נעים לשהות במחלקה. בחמש מחלקות המסדרונות היו חשוכים באופן לא סימפטי. עשרה חדרי שירותים שנבדקו הוגדרו על-ידי הסוקרים מלוכלכים מאוד, עם מחסור באבזרי עזר. בחלק מהמקרים, כמו בכירורגית א' בבית-החולים מאיר, השירותים רחוקים ואין מספיק חדרי שירותים. בארבע מחלקות קבלו הסוקרים על ריח לא נעים באוויר.
18 מחלקות בלטו בצפיפותן. בשלוש מהן שכבו מאושפזים במסדרונות (מיון ונוירולוגית בתל-השומר ונוירולוגית במאיר), ומדובר, להזכירכם, עדיין בקיץ. מה יקרה שם בעונת העומס בחורף? להלן הממצאים הבולטים:
ציון כללי - 9.5
יחס נאות ותנאים משופרים בכל המחלקות שנבדקו. היתה אחדות דעים על כך בין הסוקרים, החולים ובני המשפחות. פנימית א' (שקיבלה 9.9 ) היא דוגמה לכך שגם מחלקה פנימית יכולה להיות מעולה. אפילו המחלקה הפחות טובה, נוירולוגית, הגיעה לציון מרשים: 9.1.
כמה עולה לחנות בבית החולים: עד 20 דקות - חינם, עד יום שלם - 12 שקלים.
ציון כללי - 8.6
מחלקה כירורגית ב' בולטת בציון גבוה (9.9). שביעות הרצון מהיחס במחלקה עולה אף על שביעות הרצון מהתנאים המעולים. מטופלים ובני משפחה סיפרו שהצוות נענה מהר מאוד לקריאות. ניכרת תקשורת טובה בין העובדים.
במחלקה הנוירולוגית (ציון 8) היה חם באופן חריג ולא היתה תאורה למעט מעל עמדת המזכירות. לא היו שלטי הכוונה וגם לא היה את מי לשאול. בשעה ארבע אחר-הצהריים הבחינה הסוקרת באנשי צוות מעטים בלבד. הטלפון בעמדת המזכירות צלצל כדקה וחצי עד שנענה. מאושפזים דיווחו על יחס טוב, אבל גם על לחץ רב על הצוות, מה שמעכב מאוד היענות לפניות החולים.
כמה עולה לחנות בבית החולים: 12 שקלים.
ציון כללי - 8.6
במחלקה הנוירולוגית התפוסה היתה נמוכה (שישה חולים, שלא תקשרו) ולא היו בני משפחה, לכן לא ניתן היה לראיין מטופלים או קרובים, והציון מתבסס על התצפית בלבד.
נוירולוגית וכירורגית א' (ציון 9.2) הן מחלקות חדשות ומרשימות בציודן ובתנאים הסביבתיים המשופרים, כולל הצמחיה. בכירורגית הדגישו בני משפחה שלמרות תחושת הפאר, חשוב שיהיה במקום בן משפחה כדי לקבל שירות נאות. אחת המרואיינות הדגימה לסוקרים איך רק נדנודים חוזרים של בן משפחה הביאו לבסוף לכך שהוחלפה שקית אינפוזיה ריקה. המזון סביר. המחלקה היתה חצי ריקה.
המחלקה הפחות טובה היתה המיון (8.1). הסוקרים אמנם התרשמו מתנאים סביבתיים טובים ומכמות גדולה יחסית של אנשי צוות (במיון שהו בעת הביקור יותר מ-20 חולים), אבל חלק מהמטופלים קבלו על המתנה ממושכת מדי.
כמה עולה לחנות בבית החולים: 12 שקלים
ציון כללי - 8.4
פער דרמטי בין המחלקות. הבולטת לטובה היא כירורגית - ציון 10. שם יש שילוב של יחס מעולה ותנאים משופרים. המחלקה מוארת, יפה ומטופחת ונהנית אפילו מנוף הים. חדר האוכל מרווח. בני המשפחה גמרו את ההלל על היחס והטיפול. שבחים על הצוות נשמעו גם במחלקות הפנימיות.
המיון קיבל את הציון הנמוך ביותר - 7.1, בעיקר בגלל היחס. נשמעו תלונות על המתנה ממושכת ואי-מתן הסברים לחולים על מצבם. זאת למרות הרושם החיצוני שקיבלו הסוקרים על מקום נעים ויעיל.
כמה עולה לחנות בבית החולים: בחניון אחורי לא מסודר - 12 שקלים ליום, בחניון הרגיל - 15 שקלים, אבל אין בו חנייה בין 7 בבוקר ל- 3 אחר-הצהריים, אז הוא פתוח ל"פרסונל" בלבד.
ציון כללי – 8
תנאים טובים, אבל בחלק מהמחלקות היחס אל המטופלים גרוע. מחלקה פנימית ג' (9.7) נמצאת במבנה ישן אך מתוחזקת היטב, והצוות זכה לשירי הלל מצד החולים ובני משפחותיהם, שציינו כי מנהל המחלקה והצוות הרפואי מכניסים את החולים והמשפחות בסוד העניינים, מפרטים את המצב הרפואי בסבלנות ובבהירות, ומפגינים כבוד ויחס שוויוני. לדברי בני המשפחה, מנהל המחלקה אף הזמין אותם למשרד לדון במצב החולה ובאופן הטיפול בו. האחיות נענו לכל קריאה באופן מיידי ונראו מסבירות פנים מעל ומעבר. מרואיינים אמרו כי בגלל היחס היו מוכנים לוותר על שהות בבניין המרכזי החדש והמפואר.
לעומת זאת, בפנימית א' באותו בית-חולים (ציון 5.8), שבלטה בפארה כולל לובי ברמה של מלון חמישה כוכבים, חולים קשישים קבלו על יחס מזלזל. לחולה שהגיעה אחר-הצהריים אחרי שהות ארוכה במיון נאמר שרופא יגיע רק למחרת, ועד אז יש רק רופא זוטר למקרים דחופים. בני משפחה התלוננו על התחמקות ממתן תשובות, על יחס לחולה כאל גוף חסר רגשות ועל אחיות שיושבות רוב הזמן בעמדות ולא מגיבות מיד לקריאות.
בכירורגית ב' (ציון 3.6) שמעה הסוקרת על פטנט מקורי: בית-החולים גובה 15 שקלים על כרית, שמיכה וסדין מכל בן משפחה שרוצה לבלות את הלילה לצד קרובו המאושפז, ו-15 שקלים נוספים למיטה - סכומים שיכולים להצטבר להוצאה משמעותית כשמדובר באשפוז ממושך. בנות משפחה של חולה סיפרו על אנשים שידם לא משגת לשלם והם ישנים על הרצפה במסדרונות עם שמיכות שהביאו מהבית או לחלופין על כורסאות. במחלקה המצוידת, המצוחצחת והמבריקה שמעו הסוקרים תלונות קשות מאוד על היחס לחולים ולבני המשפחה.
כמה עולה לחנות בבית החולים: 10 שקלים לחנייה חד-פעמית, 15 שקלים לחנייה רב-פעמית.
תגובת בית החולים: "בסקר שנערך לאחרונה בקרב 14 אלף לקוחות 'שירותי בריאות כללית' ובדק את שביעות רצון המאושפזים, דורג 'העמק' במקום הראשון מכלל בתי החולים בארץ. גם המחלקות הפנימיות של המרכז הרפואי דורגו במקום הראשון ולכן טענות הסוקרים מטעמך נראות תמוהות. מעולם לא היה נוהג לגביית תשלום עבור מיטה וסדינים במחלקה הכירורגית. אין שום מדיניות של כיבוי מזגנים, למעט לבקשת החולים".
ציון כללי - 7.9
התנאים הסביבתיים קשים יחסית בחלק מהמחלקות שנבבקו. יצאו דופן לטובה מבחינה זו הכירורגית והמיון. גם נושא המזון צוין לשלילה. עם זאת, בארבע מן המחלקות הצוות צוין לטובה. בפנימית א' (7.1) למרות הניקיון הכללי נישא באוויר ריח רע של תרופות ושתן. המסדרון חשוך ועמוס מיטות. החדרים מוארים אבל לא מאווררים. הבניין ישן, אפור, ומשטחים חיצוניים בלתי מרוצפים נותנים תחושה של מפעל. הרופאים מנוכרים ולא עונים לשאלות. הפיג'מות לא מתאימות למידות החולים. האוכל תפל. איש הסגל הסביר שהמחלקה צפופה כי מחלקה אחרת נסגרה לשיפוצים והחולים פוזרו בין המחלקות השונות. המזגן נסגר ל-15 דקות בכל יום בגלל מחסור בתקציב. אין ויסות של הטמפרטורה בחדרים.
המחלקה הטובה ביותר היתה המיון (8.3), שהיה עמוס יחסית במטופלים אך הדבר לא הורגש גם בגלל מספר המיטות הגדול, פינות ההמתנה ותפקוד הצוות היעיל והאדיב. הצוות כלל כוח אדם רב, כולל חיילות שחלקן התרוצצו בין המטופלים. נקודת תורפה אחת היתה המתנה ממושכת: מטופל התלונן שהגיע בשעת בוקר ומאז הוא מחכה לתוצאות בדיקות מבלי לדעת מתי יגיעו. היתה גם בעיה של ניקיון בשירותים, ואחד מארבעת התאים היה מקולקל.
גם המחלקה הכירורגית חדשה ונקייה מאוד, עם תחושה של בית-הבראה. הנשאלים שיבחו גם את היחס והטיפול האדיב והמהיר. הבעיות במחלקה זו: אוכל תפל ומקלחת לא נוחה, במיוחד לחולים הזקוקים לסיוע.
כמה עולה לחנות בבית החולים: 9 שקלים.
ציון כללי - 7.8
נוירולוגית (8.8) נוחה למדי. יחס הרופאים והאחיות זכה לשבחים מרובים. האוכל הוגדר כמו בבית-מלון. רק עבודות שיפוץ רועשות במקום קלקלו את התמונה.
ומצד שני: כירורגית ב' (6.3) צפופה. אפילו האחיות נשמעו מתלוננות שאין להן איפה לשים את החולים. התנאים הלחוצים משפיעים על הצוות, למרות שהוא מתאמץ להתגבר. מכתבי התודה וההוקרה הרבים על הקירות לא מטשטשים מקרים של יחס גס וצעקות. בכל זמן שהות הסוקר במחלקה לא היה נוכח במקום רופא, מה שהלחיץ את האחיות וגרם צעקות והיסטריה (צעקו בטלפון וגם על בני משפחה).
כמה עולה לחנות בבית החולים: 13 שקלים.
ציון כללי - 7.7
בולט פער גדול בין המחלקות שנבדקו, הנראות כאילו הן שייכות למאות שונות - מאלה שבבניין הישן המיתולוגי ועד לאלה שבמגדל האשפוז המפואר. בולט הפער בין התנאים הסביבתיים לבין היחס, וכרגיל - צפה ועולה בעיית החניון היקר של בית-החולים העירוני.
המחלקות עם הציונים הגבוהים ביותר הן כירורגית ונוירולוגית (9.2) - שתיהן במגדל החדש. ריהוט וציוד חדשים, שטיחים מקיר לקיר, פרחים וצמחים, מעברים רחבים ונוחים ורמת פרטיות מעולה, עם שתי מיטות בחדר, שירותים צמודים ואפילו שירותים לאורחים, כולל התאמה לנכים. תופעה נדירה. בני משפחה וחולים במקום היו נלהבים מהתנאים ומהשירות.
ולעומתה פנימית ב' (3.9) - העולם המזעזע של הקשישים. מיזוג האוויר היה לקוי בעת ביקור הסוקרים. בחדרים, שהיו בתפוסה כמעט מלאה - ארבעה חולים בחדר - קשה היה לשמור על פרטיות. במסדרון עמדו מיטות ריקות שיש להניח שהן מנוצלות בשעות עומס. גם בני משפחה התלוננו על הצפיפות ואי-הנוחות, טענו שאפילו השמירה על הניקיון קשה, ושמשפחות רבות מביאות לחולים אוכל מהבית. השירותים משותפים ומרוחקים, מה שמקשה על אוכלוסיית הקשישים, המהווה את רוב המאושפזים.
כמה עולה לחנות בבית החולים: שעה ראשונה - 10 שקלים, שנייה - 10 שקלים, שלישית והלאה - 5 שקלים לשעה, עד 50 שקל ליום.
תגובת בית חולים: "סקר מסוג זה, המבוסס על התבוננות מהצד, הוא שטחי ולא רציני, ולכן אין לבית החולים עניין להגיב לממצאיו. צוות המרכז הרפואי תל-אביב עושה כל שביכולתו להעניק יחס מקצועי וראוי למטופלים הרבים הבאים בשעריו, וימשיך לעשות כך גם בעתיד".
ציון כללי - 7.1
המחלקה הטובה יותר היתה המיון (8.6), שבשעת הביקור היה רגוע ושקט ולא עמוס במיוחד. אך הסוקר, שהוא תושב אשקלון, טען כי העדר העומס השפיע על היחס וכי בימי עומס הדברים נראים קצת אחרת.
לעומת זאת, בנוירולוגית (4.9), מחלקה ישנה אך נקייה, שרר אוויר חם ומחניק והתאורה היתה לקויה. היה צפוף מאוד, נראו גם חדרים עם שש מיטות מאוישות, וגם חולים במסדרונות. השירותים צפופים ובעייתיים לכניסת כיסאות גלגלים. חולים ובני משפחה קבלו קשות על היחס ועל הלכלוך בשירותים.
כמה עולה לחנות בבית החולים: עד 15 דקות - ללא תשלום. עד יום - 12 שקלים.
ציון כללי - 6.1
מחלקות בעייתיות במיוחד הן כירורגית א', שקיבלה ציון - 3.6 הנמוך מכל המחלקות שנבדקו בבתי-החולים. לכלוך במחלקה ובשירותים, מיזוג אוויר ואוורור גרועים, צפיפות, מיטות במסדרונות (אם כי בשעת הביקור לא שכבו עליהן חולים), צפיפות גדולה בחדרים. תנאים קשים עד כדי כך שלא ניתן היה אפילו לקיים שיחות סבירות עם חולים ובני משפחה. עם זאת, אנשי הסגל הותירו רושם של עבודה בצוותא.
עוד מחלקה בעייתית: פנימית א' (5.3). ישנה וצפופה, עם ריהוט ישן ומוזנח וציוד ישן. בחדרים יש עד חמש מיטות, מה שמקשה על שמירת פרטיות. במסדרון לא היו מיטות אבל נמצא ציוד רב, שהקשה על מעבר מיטות וכיסאות גלגלים. באולם ההמתנה החיצוני לא היה מיזוג אוויר. במחלקה עצמה מיזוג האוויר היה גרוע. המטופלים וגם הסוקרים התלוננו על תנאים קשים לחולים, לצוות ולבני המשפחות. מצד שני, בלט ניסיון מוצלח לשמור על הניקיון למרות התנאים הקשים. גם יחס הצוות בלט לטובה.
המיון במצב טוב יחסית (ציון 8.7). הסוקרים ציינו את התפקוד היעיל והמהיר, מהתרשמות וגם משיחות עם חולים. בלטו מספר גדול יחסית של אנשי צוות ועבודה מסודרת ומתואמת ביניהם.
כמה עולה לחנות בבית החולים: 12 שקלים.
תגובת בית החולים: "אנו בבית החולים מודעים לחשיבות התנאים הפיזיים ולהשפעתם על שביעות רצון לקוחותינו. הנהלת בית החולים שמה לה למטרה לשפר ולשפץ את המחלקות הנמצאות במבנים הישנים, אך התקציבים העומדים לרשותינו מוגבלים. יחד עם זאת, אנו ממשיכים לעשות מאמצים בכל תחומי הטיפול והשירות ומקווים שלקוחותינו ימשיכו לחוש ביטחון בטיפול המקצועי אותו הם מקבלים אצלנו".