שתף קטע נבחר
 

קשר השתיקה: גם גברים נאנסים

הסטטיסטיקות מפחידות: אחד מכל שבעה גברים בישראל חווה על בשרו תקיפה מינית. למה עד היום בקושי שמענו על כך? כי הגברים הישראלים, ברוב המקרים, מעדיפים להדחיק מקרים אלו ולא לפנות לעזרה. התוצאה: בעיות בכל תחום אפשרי בחיים

אונס – כל אונס – בין אם של נשים ובין אם של גברים, הוא אקט של כח ולא של מין. רוב המקרים קורים בתוך המשפחה על ידי קרוב משפחה. תקיפה מינית של גברים מתרחשת בכל שכבות האוכלוסיה - בערים, בקיבוצים, במושבים, בחברה הדתית והחרדית, במגזר הערבי, בקרב עולים, בבעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה ונמוך כאחד.

 

מדוע לא שמענו על התופעה הזאת קודם לכן? אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהנפגעים עצמם אינם מדברים, הבושה והאשמה סותמים להם את הפה. גבר וגבר ישראלי במיוחד אמור להיות חזק, מסוגל להגן על גופו ותמיד בשליטה. תקיפה מינית מערערת תפישה זו. החברה מצפה מגבר שיהיה מסוגל להגן על עצמו - אך טראומת האונס גורם לשיתוק ונפגעים רבים מאשימים את עצמם ומתביישים על כך שלא הגיבו בשעת המעשה, למרות שבעצם לא יכלו להגיב כי היו משותקים. השיתוק הוא חוויה טבעית ולא רצונית המתרחשת בשעת האונס. כתוצאה מכך שלא הגיב, מרגיש הגבר הנפגע שגבריותו נפגמה ולכן אחת התופעות היחודיות לאונס גברים הוא הבלבול בזהות המינית. גברים רבים אומרים בטיפול כי "הייתי יכול להגיב ולא הגבתי, זה שלא הגבתי מראה שאני לא גבר".

 

תקיפה מינית היא טראומה, אשר מתבטאת בתופעות פוסט טראומטיות הכוללות למשל הפרעות שינה וסיוטי לילה, היזכרות חוזרת ונשנת בתקיפה או אובדן היכולת לזכור את פרטי האירוע, תחושת ניתוק והתרחקות רגשית מבני אדם, הפרעות בריכוז וירידה בתפקוד בלימודים, בצבא, בעבודה או בחיי המשפחה.

 

תקיפה מינית היא מעל הכל פשע אלים שמטרתו להשפיל, לבזות ולהפגין כח ושליטה. הנפגעים צריכים להתמודד מול מציאות חברתית המשמרת את קשר השתיקה בכל הקשור לתופעה של תקיפה מינית של ילדים, נערים וגברים.

 

בניגוד לסברה הרווחת, רוב הנפגעים כמו גם התוקפים אינם הומוסקסואלים. לא הוכח קשר בין זהות מינית של התוקף או הנתקף לבין האונס שביצעו או שעברו. האקט אשר במהותו הוא אקט הומוסקסואלי גורם לנו לחשוב כי מדובר בפוגע או נפגע בעלי זהות מינית הומוסקסואלית. אונס הוא אקט של כח ולא של תשוקה מינית. התוקף רוצה להרגיש שליטה וכוח ולכן מבצע את אקט התקיפה. סקרים מראים שבדרך כלל, הוא אינו עושה זאת מתוך משיכה מינית.

 

מנגנוני ההדחקה אצל גברים חזקים ביותר והחברה מעודדת אותם להמשיך ולהדחיק. פחות גברים מנשים מגיעים לטיפול נפשי ומעט מבין הנפגעים פונים לאחר הפגיעה שעברו. הגברים שמגיעים לטיפול ניסו כבר בכל כוחם לעזור לעצמם לבד בלי לספר על הפגיעה לאף אחד. הם מגיעים לאחר שהבינו שהדרך היחידה לצאת מהמצב אליו נקלעו היא בעזרת אדם נוסף, איש מקצוע. בדרך כלל יציגו בעיה אחרת ולאו דווקא האונס שעברו. הם ידברו על גרושין, בעיות התמכרות, קריסות כלכליות או דיכאון. מאחורי כל אלו ניתן למצוא פגיעה מינית שלא טופלה ושהכחשתה גרמה נזק ודירדרה את מצב הנפגע.

 

בטיפול יצא הנפגע לדרך חדשה והפעם לא לבד. בדרך זאת ינסה לבנות את אמונו בזולת ובעצמו וינסה להחזיר לעצמו את חייו שנלקחו ממנו בעיקבות האונס שעבר. זוהי דרך חדשה לקראת החיים שמי שבוחר בה בוחר בחירה אמיצה של התמודדות עם שדים ורוחות שלרוב הושתקו במשך שנים.

 

בארץ פועל קו סיוע לגברים שעברו תקיפה מינית. קו זה מופעל על ידי מתנדבים שעברו קורס הכשרה מיוחד, והם פועלים בכמה מישורים: הפעלת קו חירום טלפוני, פגישות סיוע פרטניות עם נפגע, לווי נפגעים לבתי חולים, למשטרה, לפרקליטות או לבתי משפט, מתן יעוץ לנפגעים משניים - אנשים הקרובים לנפגע, בני משפחה ועוד, קבוצות תמיכה והפנייה לטיפול מקצועי.

 

בשנת 2002, קו הסיוע טיפל ב 548 פניות חדשות של תקיפה מינית וב-436 פניות המשך. התקיימו 74 פגישות סיוע פנים אל פנים עם נפגע, 11 ליווים למשטרה, 9 לפרקליטות. כרבע מהפונים לקו היו מהמגזר הדתי/חרדי- עובדה המצביעה על תחילתו של שינוי חברתי במגזר זה ובצעדים ראשונים של שבירת קשר השתיקה ופנייה לקבלת עזרה.

 

מספר קו החירום: 03-5179179

 

הכותב הוא עובד סוציאלי, מטפל ומנחה קבוצות
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
מנגנוני ההדחקה אצל גברים חזקים ביותר והחברה מועדדת אותם להדחיק
צילום: אלכס קולומויסקי
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים