האטרקציה של צפון אמריקה
מניו-יורק לסן פרנסיסקו, מסע מחוף אל חוף, כתבה שנייה בסידרה: מפלי הניאגרה, אי העיזים, ימת אירי ובפאלו, העיר שהפכה לאימת התרנגולות
מפלי הניאגרה | בפאלו |
ראו פרקים נוספים בסדרה 'חוצה אמריקה' בסוף הכתבה
הצצה במראה, ולקווי המתאר של עיירת הזכוכית קורנינג כבר אין זכר. מסלול המסע מהחוף המזרחי של ארצות הברית לסן-פרנסיסקו, בפאתי מערב, מצפין לעבר אחת אטרקציות המזמינות ביותר בצפון אמריקה ואחת המרשימות בעולם - מפלי הניאגרה.
להצטלם בבגדי חתן-כלה
מי הנהר ניאגרה נופלים בשצף קצף ממדרגת סלע בגובה 58 מטר ויוצרים פלא טבע מסחרר, אליו נוהרים מיליוני תיירים מרחבי העולם, חלקם כדי לבלות את חופשותיהם ליד המפלים. הסופר מארק טווין כתב כבר בשלהי המאה ה-19, בעוקצנות, על המיסחור של המקום בתקופתו. המחזאי האירי אוסקר ווילד טען ש"לו היו המפלים זורמים כלפי מעלה הייתי מתפעל מהאתר הרבה יותר..."
אין ויכוח, זווית התצפית היפה יותר נמצאת דווקא בצד הקנדי של הנהר, אבל גם מה שרואים מהצד האמריקני מרשים למדי. את המפלים יוצר נהר הניאגרה, שניזון ממימי ימת אירי, שזורמים בדרכם לימת אונטריו. המים שוחקים את הסלע הקשה והתוצאה היא ריכוז מפלים מדהים, המצטייר אצל אלפי זוגות אמריקנים וקנדים כפיסגת הרומנטיקה הדביקה. רבים מהם חולמים להתחתן, או לפחות להצטלם בבגדי חתן-כלה, על רקע המים השוצפים.
בחורף מפלי הענק האלה, על שפעת מימיהם, קופאים. חוויה בפני עצמה היא השהייה באתר ב-31 בדצמבר, כדי לקבל את פניה של השנה האזרחית החדשה בזיקוקי דינור על רקע המפלים הקפואים.
מטורפים תורנים מנסים את מזלם
כל מי שיצטרף לאחד הסיורים המוצעים למבקרים בקרבת מפלי ניאגרה, ישמע קרוב לוודאי מהמדריכים המקומיים סיפורים אינספור על מטורפים שקיפחו את חייהם בכל מיני ניסיונות לגלוש במורד המפלים. אחד הסיפורים הבודדים שיש לו סוף טוב יחסית הוא על ברנש בשם ליץ', שהתערב עם חבריו בפאב מקומי, ב-1911, שיצליח להתגלגל מהמפלים בתוך חבית בירה. אחרי הזינוק הוא שהה בבית-חולים במשך שנה, אבל למזלו נותר בחיים. מאז נאסר בחוק לגלוש מהמפלים, אבל מדי פעם מזדמן המטורף התורן שמנסה את מזלו.
גם בלי הטירוף הזה, מוצעות הרפתקאות שונות ליד המפלים, הן בצד האמריקני והן בצד הקנדי: טיסה מעל האתר במסוק, ריחוף בבלון, שיט ב'נערת הערפל', אותה ספינה המתקרבת למפלים עד שכל נוסעיה, מצוידים בשכמיות, נרטבים ברסס. אטרקציה אחרת היא 'מערות הרוח' - סידרת מנהרות בהן יורדים כמעט אל תחתית המפל. המראה הנשקף מהן מרהיב.
בצד האמריקני נוסע רכב דמוי חשמלית, העובר בין כל האטרקציות. תמורת ארבעה דולרים אתם יכולים לעלות ולרדת ממנו בכל תחנה שתרצו ולעלות עליו שוב כעבור זמן מה. מומלץ להחנות את הרכב בו הגעתם למשך כל השהות במקום ולהיעזר באמצעי תחבורה זה. ועוד טיפ: מי שרוצה להימנע מהשאלות החקרניות ומבזבוז הזמן הכרוכים במעבר לצד הקנדי ובחזרה, שיישאר בצד האמריקני. המים בצד האמריקני נופלים כאמור מגובה 58 מטר, מפל הפרסה הקנדי המרהיב נמוך קצת יותר, ואשד שלישי, 'הינומת כלה', נוצר בגלל האי הקטן לונה המפריד בין שני המפלים.
ממגדל התצפית 'פרוספקט פוינט' נשקפת תמונת הנוף היפה ביותר על המפלים מהצד האמריקני. גם מאי העיזים היפהפה, המשתרע במרכז הנהר, נשקף נוף מרשים של המפל. האי נקרא כך מכיוון שהאינדיאנים תושבי האזור נהגו להעביר אליו לקראת החורף את העיזים והפרות שלהם, כדי למנוע את טריפתם על ידי זאבים מורעבים.
מי שרוצה להעמיק את הידע שלו יכול לפנות למרכז המבקרים המקומי או להצטרף לסיור למפעל הכוח ההידרו-אלקטרי, שנמצא בעיירה סמוכה בשם לואיסטון. כדאי גם לעקוב ברכב אחרי נתיב נהר הניאגרה לאורך כשלושה ק"מ ולהגיע אל מה שנקרא WHIRLPOOL RAPIDS, מערבולת בה שמורים כל מיני פריטים ועצים שנפלו לנהר בדרכו למפלים.
לנו, הישראלים, שסופרים כל סנטימטר במפלס כנרת, נותר רק לקנא בכמויות המים שזורמות פה חופשי.
תרומה גדולה למטבח העולמי
העיר בפאלו מרוחקת 25 ק"מ מהמפלים. יש בה לא מעט אטרקציות ומחירי המלונות בה נמוכים בהרבה בהשוואה לעיירה הממוסחרת ניאגרה פולס, שיושבת על המים הגועשים. אם אתם מטיילים ברכב פרטי מומלץ לפיכך להתארח בבאפלו ולהגיע ממנה למפלים.
התרומה הגדולה של בפאלו למטבח העולמי, מנה שמרבים להגיש בפאבים ובמסעדות ברחבי העולם, היא ה'בפאלו ווינגס', כנפי עוף המוגשות בשיטת הבר-בי-קיו או טבולות בדבש, יחד עם קלחי גזר וסלרי. בכל מקום בבפאלו דואגים לציין בפניך בגאווה שהמנה "הומצאה אצלנו". מיליארדי עופות כבר עלו על מוקד הגריל כדי לספק את תאוותם של חובבי הכנפיים, אבל לא רק בגלל מנת העוף הראויה והזולה כדאי לבקר כאן.
בבפאלו בולטים כמה מבנים מרשימים, שיוצרים על שפת אגם אירי וריאציה מיניאטורית של מנהטן. האגם הזה הוא אחד מחמש הימות הגדולות השוכנות בצפון-מזרח ארצות הברית, אלו המפרידות בינה לבין קנדה. רוב המבנים הבולטים בעיר ממוקמים לאורך הרחוב הראשי או בסביבתו, כך שקל לטייל כאן רגלית, תוך ניצול שירותי החשמלית. זו נוסעת הלוך ושוב לאורך הרחוב, הסגור לכל תנועה מוטורית אחרת.
טעם טוב, העתקים משובחים
בפאלו שיגשגה כלכלית בעבר בגלל ישיבתה על עורק תחבורה ימי חשוב, תעלת אירי, שאיפשרה הובלת מוצרי חקלאות מהאיכרים האמריקנים לחופי האוקיינוס האטלנטי, ומשם לצרכנים באירופה. לעשירי העיר היה כנראה גם טעם טוב באמנות, ועל כך מעיד האוסף המרשים והחשוב במוזיאון המקומי, שכולל יצירות של אמנים כמו האנרי מאטיס, פבלו פיקאסו וקלוד מונה, שלא לדבר על יוצרים אמריקנים דגולים כג'קסון פולוק ואנדי וורהול. את האוסף אפשר לראות בגלריית אולברייט-נוקס, השוכנת ברחוב אלמווד מס' 1285.
בנין העיריה, שהוקם ב-1929 בסגנון ה'ארט דקו', הוא מהגבוהים והמרשימים ביותר בארצות הברית. חבל רק שמרפסת התצפית בקומה ה-32 שלו סגורה בימים אלה למבקרים, בשל שיפוצים, ופנים הבית מוזנח למדי.
כיכר נהר ניאגרה, על האובליסק שבה, ממש העתק של המחט בוושינגטון, עוצבה לזכר תרומתה של החברה ההולנדית שפיתחה לראשונה את העיר בפאלו. הכיכר המרשימה, הנמצאת בחזית בניין העיריה, הוקמה כבר ב-1804. הנשיא אברהם לינקולן וגנרל גרנט, שגם הוא הפך ברבות הימים לנשיא, נאמו בכיכר הזו בפני קהל המונים כדי לשכנע את המקומיים בצדקת מדינות הצפון בעת מלחמת האזרחים.
מבנה מעניין אחר לאורך הרחוב הראשי הוא M&T CENTER הניאו-קלאסי, שהוקם ב-1901. גגו העגול כוסה שלוש פעמים ב-140 אלף לוחות דקיקים מזהב, המקנים לו מראה יוקרתי. לפניו ניצבת אנדרטה של לוחם אמריקני שהשתתף בסוף המאה ה-19 במלחמה עם ספרד, שבסופה נותרו איי הפיליפינים תחת השפעה אמריקנית.
מאחור מתנשא הבניין המלוקק של חברת החשמל של ניאגרה, מ-1912, שהוא העתק של בניין דומה שנבנה לתערוכה הפן-אמריקנית, שהתקיימה בסן-פרנסיסקו לרגל פתיחת תעלת פנמה. הבניין מואר בלילה באור יקרות. בכריסמס ובראש השנה נורים מהגג זיקוקין בצבעי דגלה של ארצות הברית.
חובבי ארכיטקטורה ימצאו עניין בשכונה נחמדה שעוצבה על ידי הארכיטקט הגאון פרנק לויד רייט, גיבור הספר 'כמעיין המתגבר'. זו נמצאת בסמוך לפארק דלאוור. הרובע הראוי לבילוי בערב הוא אלנטאון, בו שוכנים בתים ויקטוריאניים משופצים וכן מסעדות ופאבים נחמדים.
בשבוע הבא: קליבלנד