אתר חדש: משדך בין גברים ונשים שרוצים (רק) ילדים
אתר חדש באינטרנט מאפשר לגברים ולנשים למצוא שותף או שותפה לצורך הבאת ילד לעולם. בניגוד להפריה דרך בנק הזרע, כאן יזכה הילד לשני הורים, גם אם אינם חיים יחד כזוג. גבר ואשה שנרשמו לשירות, רופא שקשור אליו ופסיכולוג קליני מסבירים את יתרונותיה של השיטה החדשה ליצירת משפחה אלטרנטיבית
שניכם, ועוד רבים אחרים, תוכלו מעתה להיעזר באתר אינטרנט חדש, B-PARENT, אתר ראשון מסוגו, המאפשר הקמת משפחה לא קונבנציונלית באמצעות איתור שותף/ה להורות. האתר מיועד לכל מי שמסיבות שונות לא הקים משפחה, או שהתא המשפחתי שלו שונה מהמקובל, וכן לזוגות הנזקקים לשירותיה של אם פונדקאית, ולפונדקאיות המחפשות אותם.
משפחה לא קונבנציונלית
המשפחה המסורתית, כמוסד שמרני ומוכר לכולנו, עברה שינויים מרחיקי לכת. בשנים האחרונות נוצרו מודלים משפחתיים במגוון של ואריאציות: משפחות חד-הוריות, משפחות חד-מיניות, משפחות ללא נישואין (עם מגורים במשותף או בנפרד), הורים גרושים ועוד.
יוזמי האתר, שזיהו את הפוטנציאל ואת הצורך, הם זוג נשוי, מאיר ודנה דרילינגס. היא עובדת סוציאלית ומטפלת באמנות, הוא יזם ואיש עסקים. לפני שלוש שנים הקימו את אתר ההיכרויות בי-זוג, ומאז נתקלו בגברים ובנשים לא מעטים שנואשו מלחפש אהבה ובן-זוג, אבל ביקשו בכל מאודם למצוא שותף להורות.
מספרת דנה דרילינגס: "התקבלו בעיקר פניות מנשים מעל גיל 35, ללא ילדים, או עם ילד אחד, ומגברים בסביבות גיל 40, רווקים או גרושים. הם אמרו לנו במפורש: נחמד יהיה להכיר בן-זוג, אבל המטרה הדוחקת בחיים שלנו כרגע היא להביא ילד לעולם. למצוא מישהו או מישהי, שמוכנים לכך באופן רציונלי, ושזה יהיה מעוגן בהסכם, גם בלי קשר זוגי רומנטי. הבקשות האלה הלכו ונעשו תכופות. מתוך כך נולד הרעיון, שמטרתו לאפשר לאלה שלא בנו מוסד משפחתי קונבנציונלי, לקיים בכל זאת משפחה בדרך כלשהי".
מאיר ודנה דרילינגס החליטו לערוך מחקר קטן משלהם. הם מצאו כי בשנתיים האחרונות חל גידול של 100% במספר הנשים הרווקות שמבצעות הפריה מבנק הזרע ומגדלות ילדים לבד, ללא אב. כ-80% מהפניות לבנק הזרע, אומרים בני-הזוג דרילינגס, הן של נשים רווקות, ללא בן-זוג, בסביבות גיל 40. 20% הנותרים הם בעיקר זוגות עם בעיות פריון, או זוגות מהקהילה ההומו-לסבית.
הדרילינגסים למדו את הנושא, ובין השאר נחשפו לחסרונותיה של שיטת ההפריה החוץ-גופית. אחד החסרונות, כפי שהסביר דר יעקב לברון, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית בבית-חולים שיבא בתל-השומר, הוא העובדה שליולדת ולילד אין אפשרות לדעת את זהותו של התורם (האב).
"ערכנו בדיקה", מספרת דנה, "על ההשלכות של שינוי התא המשפחתי והמעבר למשפחות חד-הוריות. הגענו למסקנה שאם כבר הולכים להקים משפחה לא קונבנציונלית, אז הדגם של אבא ואמא הוא עדיין דגם שמוכיח את עצמו. זה לא חייב להיות זוג נשוי, או זוג מאוהב שחי תחת קורת גג אחת, אבל הדגם הזה, שיש בו אם וגם אב, הוא כנראה, מבחינה פסיכולוגית ורגשית, הדגם הנכון יותר.
"מחקרים הראו שהיעדרם של אבות גורם נטל רגשי כבד לילדים, והם סוחבים את הנזק לאורך כל חייהם, גם אם אינם מודעים לכך. לאבות תפקיד חשוב בהתפתחות הילד. לצד הבטחת מקורות כלכליים, אבות הם מקור לתמיכה רגשית, עזרה מעשית, מידע, הדרכה ופיקוח.
"ממחקר שנערך לאחרונה בארצות-הברית עולה כי ילדים הגדלים ללא דמות אב זקוקים ב-75% יותר לעזרה מקצועית בפתרון בעיות רגשיות. הם נשארים כיתה פי שניים יותר מילדים שיש להם אב, והם סובלים מתופעות של חרדה, קונפליקטים והיפראקטיביות, ונמצאים בסיכון גבוה לפיתוח התנהגות אנטי-סוציאלית ואף עבריינית. אגב, בנים סובלים יותר מאשר בנות מהיעדרו של אב.
"המחקרים הצביעו על כך שתמיכה ומעורבות של שני הורים מועילה לילד, בהישגים אקדמיים, בהתנהגות טובה, בתפיסה עצמית חיובית ובהשלכות חברתיות.
"בארצות-הברית היו מקרים שבהם ילדים שבאו לעולם מתרומת זרע הגישו תביעות בדרישה להסיר את האנונימיות של התורמים. התחושה של ילדים כאלה היא שאין להם מודל אב. הילד כאילו לא יודע מאיפה הוא בא. לדוגמה, הילד עושה אילן יוחסין בכיתה, ואין לו שם של אב לכתוב. זה אפילו לא מישהו שמת, סיפור שאפשר לספר ולגדול עליו. הנושא הגנטי, מתברר, כל כך מטריד ומעסיק אותנו, שגם אם ההורים המאמצים שמגדלים אותנו יהיו מדהימים - תמיד נרצה לחפש את ההורים הביולוגיים שלנו.
"כל זה הביא אותנו למחשבה, שילד צריך להיווצר מתוך הסכמה מראש של שני אנשים, שמחליטים על גידול משותף, עם הסכם ביניהם לגבי הנושאים הכלכליים, הסדרי הראייה, המגורים וכל השאר, והכי חשוב: עם אחריות משותפת כלפי הילד שבא לעולם".
"האתר שהקימו", מסבירה דנה דרילינגס, "נותן למשפחה הזדמנות להתקיים, תוך התאמה לשינויים שעוברים על המוסד המשפחתי. מדובר באופציה עדיפה בהרבה עבור הילד, עבור האם, וגם עבור האב, שלא יכול להיעזר בבנק הזרע לצורך הבאת ילדים.
האתר B-PARENT, שעלה לאחרונה לאוויר, מאפשר לחפש ולמצוא שותפים להורות גם בחו"ל. הוא פונה לאוכלוסיה רחבה, מציע זמינות מירבית ומספק מידע וליווי של מומחים מתחומים שונים (רפואה, פסיכולוגיה, משפטים) לכל אורך התהליך.
כך, לדוגמה, יענה עורך-הדין רון ברק לכל מנוי בפורום, ללא תשלום נוסף, על כל שאלה משפטית שקשורה בנושא (איזה הסכם כדאי לעשות, על מה לשים את הדגש, שאלות בנושאי פונדקאות ועוד). ניסוח ההסכם עצמו כבר כרוך בתשלום, הנע בין 500 ל-600 דולר.
ד"ר יעקב לברון מנהל את הפורום בנושאי גינקולוגיה, פריון, הפריה חוץ-גופית, ייעוץ גנטי, הזרעה ובריאות, והוא עונה על שאלות הקשורות בהליך ההפריה ומספק מידע, הכוונה והדרכה. ד"ר פרידה דניאלי, פסיכולוגית קלינית, אחראית על ההיבטים הנפשיים ועונה על כל השאלות וההתלבטויות הקשורות בתחום העדין והמורכב הזה.
מחיר המנוי לאתר עומד כרגע על 50 שקל לחודש, עם התחייבות לשנה. מי שבמהלך השנה לא ימצא בו את מבוקשו, יקבל מנוי לחצי שנה נוספת בחינם.
פתרון לבעיית דמות האב
ד"ר יעקב לברון מסביר כי בהפריה באמצעות בנק הזרע, התרומה היא אנונימית. "הנתונים שנמסרים לאשה לגבי התורם הם נתונים מאוד כלליים: מוצא אתני, גובה, צבע שיער, צבע עיניים, גוון עור, השכלה וסוג דם. אם היא רוצה שילדיה הבאים יהיו מאותו תורם, היא צריכה לקנות כמה מבחנות ממנו על מנת לשמר את זרעו לעתיד".
אחוז הנשים שאינן מקיימות תא משפחתי מקובל הולך וגדל לאחרונה. באתר מסוג זה יש פתרון, המאפשר להקים תא משפחתי בצורה יותר מסודרת. אז נכון שלילד תהיה משפחה שהיא עדיין קצת אלטרנטיבית מבחינת המבנה שלה, אבל היא נותנת איזו דמות קונקרטית של אב, ולא משהו ערטילאי, כמו במקרים של תרומת זרע.
לדברי הפסיכולוג הקליני, חיים פרי, גברים ונשים רבים מגיעים לגיל 40 בפאניקה, לאחר שלא מצאו בן-זוג להגשמת ההורות. מיצוי שנות ה-20, השקעה בלימודים לתארים מתקדמים, בניית קריירה והתבססות כלכלית, הם בין הגורמים לכך שעניין ההתמסדות נדחק לגילים מאוחרים יותר ויותר. בנוסף לכך, מערכות יחסים רבות כיום מתפרקות עוד לפני שהתמסדו. במקרים רבים, לאט לאט נעשית הפרדה בין הורות וזוגיות. פחות אנשים קושרים את הגשמת ההורות שלהם במציאת בן-זוג לאהבה.
פרי: "בעבודתי כמטפל אני נחשף שוב ושוב ללחץ העצום שנשים רווקות נתונות בו, ככל שהשעון הביולוגי מתקתק. כשהן מתקרבות לגיל 40, מתחילה דילמה גדולה: האם לעשות ילד, או לחכות ולמצוא את אהבת החיים. ואם לעשות ילד, האם דרך בנק הזרע, כשאין אבא, או דרך קשרים חלקיים כאלה או אחרים".
"במקרה של הבאת ילד דרך קשרים, עולים חששות ופחדים כמו, מה יקרה אם יהיה בן-זוג חדש - איך הוא יקבל את העניין. זה הופך להיות מאוד מורכב. יש גם חששות שהילד יילקח על-ידי השותף כשישתנו התנאים. המון שאלות וחרדות.
"בדרך כלל, בהבאת ילד עם שותף, הרצון הוא קודם כל להעניק לילד אפשרות של דמות אב בחיים. יש חשש כלכלי ורצון שיהיה עוד מישהו בתמונה, שיתמוך ויהיה שותף. וכל זה על רקע העובדה שמוסד הנישואין הקלאסי הופך להיות פחות ופחות שכיח כמוסד לכל החיים.
"מתוך כל הניסיון הזה, אין לי ספק שכאשר אשה כבר מגיעה להחלטה כזו, השאלה שנשאלת היא: איך אני אמצא את הפרטנר. הרי זה לא מישהו שמסתובב ברחוב עם שלט. ובדיוק כדי לענות לשאלה הזאת בא האתר החדש הזה, שמספק את האפשרויות. באופן כללי, כשיש צפי לסידור אנושי ומתקבל על הדעת, אז מנקודת הראות של הילד, ברור שזה עדיף על בנק הזרע".
שני סיפורים אישיים
רני קוניק, רווק בן 35, שחקן נבחרת ישראל בטניס-שולחן לשעבר והיום מנהל מחלקת הספורט בעיריית גבעתיים, בעל תואר במינהל עסקים, עשה לאחרונה מנוי באתר.
"נכון להיום", הוא מסביר, "אני לא לחוץ לגבי חתונה. אני מאמין שאתחתן מתישהו, אבל כרגע מה שחשוב לי יותר הוא הבאת ילד לעולם. אני מאוד אוהב ילדים, רוצה ילדים, ומבחינתי, אין בעיה להתחיל בזה. לצערי, הרבה אנשים שקודם מתחתנים ואחר כך מביאים ילדים, מתגרשים עם השנים ומוצאים את עצמם מגדלים את הילדים בנפרד. אני בוחר לעשות תהליך הפוך: קודם לעשות ילד, ואחר כך להתחתן, אולי".
- ומה אתה מחפש באם ילדך לעתיד?
"אני מחפש מישהי עם ראש כמו שלי, פחות או יותר בגילי, שגרה באיזור המרכז. שתהיה נחמדה, אחראית, מסודרת פחות או יותר מבחינת פרנסה קבועה. מישהי שלא בראש שלה כרגע להתחתן, אלא לעשות ילד ולגדל אותו יחד בכיף. אני אמשיך להתגורר בדירתי, היא בדירתה, והילד יהיה אצלה, לפחות בשנים הראשונות, כשאני מתכוון לראות אותו כמעט כל יום ולהיות שותף מלא בגידולו ובפרנסתו. כשיהיה יותר גדול, הוא יוכל לבוא ולגור אצלי מדי פעם, כמו במקרה של הורים גרושים.
"אין לי שום כוונה לעשות ילד, לדבר איתו פעם בחודש ולראות שהכל בסדר רק כדי להגיד שיש לי ילד. אני מאוד רוצה להיות שותף פעיל בלידה, בגידול, באחריות ובהורות, ולכן חשוב לי שזו תהיה מישהי שיהיה לי איתה קשר טוב. מצידי, שיהיה לה גם חבר יום אחד, אבל חשוב לי שהילד יידע שיש לו אמא ויש לו אבא, אני".
- ואם במהלך ההורות המשותפת גם תצמח אהבה?
"אני לא פוסל את האפשרות, אבל לא מצפה לה ולא בונה עליה. אם זה יבוא, זה יבוא, אבל אין לי בעיה גם אם זה לא יבוא. עכשיו אני רוצה לעשות ילד ולתת לו מה שאני יכול, ושיהיו לו אמא טובה וחיים טובים - למרות שהוא לא יהיה עם אבא ואמא באותו בית. שוב, בעיני זה עדיף על כך שילד, בגיל 4 ,3, או 5, שהיה רגיל לחיות עם שני הורים, מקבל פתאום בומבה בגלל שמשפחתו מתפרקת, ואין לו את זה יותר. ככה לפחות הוא גדל מראש למצב שהוא, אולי, לא אופטימלי, אבל יותר בריא".
- מה אומרים על זה במשפחה?
"אמא שלי כבר מאוד רוצה נכדים ממני. יש לי אח גדול עם שני ילדים והיא מחכה שגם לי יהיה ילד. המשפחה שלי מאוד פתוחה. אם יהיה ילד, הם ישמחו בכיף ולא משנה באיזו צורה זה נעשה. מובן שהם מעדיפים שאתחתן, אבל הם כבר לא מתערבים".
תמי, 35, גרושה ללא ילדים, נרשמה גם היא לאחרונה לאתר. מאז גירושיה לא מצאה בן-זוג הולם להתקשרות רומנטית, והיא חשה שהשעון הביולוגי מתקתק. היא כבר נפגשה עם כמה שותפים פוטנציאליים להורות.
- למה, בעצם, את מצפה בסידור כזה?
"למישהו שיעזור לי מבחינה כלכלית ויסייע לי לתמוך בילד. ודבר שני, והוא החשוב יותר: דמות אב. לעשות הפריה מבנק הזרע זו לא בעיה. השאלה היא מה הילד או הילדה יספגו מזה ועם איזה קשיים אני אצטרך להתמודד בעתיד. זה דבר שלדעתי נועד מראש לכישלון.
"מאוד חשוב לי שלילד שלי יהיה אבא. הילד יילך לגן ולבית-הספר, יראה את הילדים האחרים שבאים עם שני הורים למסיבות, לאסיפות הורים ולאירועים, ואיך הוא ירגיש? אני מאוד רוצה לבסס את ההורות על אבא דומיננטי, שיהיה נוכח ושותף מלא בגידול.
"מובן שהייתי רוצה למצוא מישהו לאהוב ולהקים איתו משפחה, אבל עד שאמצא אחד כזה, זה יכול לקחת הרבה זמן. לכן אני עושה כרגע את ההפרדה ומחפשת אדם לעשות איתו ילד משותף,כשהקשר בינינו יהיה של חברות טובה. אם נתאהב תוך כדי, מה טוב, אבל אני מאוד מציאותית. רוב הגברים לא מחפשים היום קשר מחייב ורציני, וגם אלה שמחפשים, מחפשים לפעמים משהו שלא קיים. אני לא משלה את עצמי".
- מצאת כבר מישהו מתאים למשימה?
"היו לי כמה פגישות, שהתקשורת בהן היתה מאוד כנה ופתוחה. שמנו את הקלפים על השולחן: רוצים הורות משותפת, כל אחד מטעמו. במהלך חיי, אני בטוחה שאכיר בן-זוג שירצה לחיות את חייו איתי ויקבל את הילד או הילדה שלי. כמו שיש הרבה זוגות גרושים שמנהלים זוגיות שנייה עם ילדים מנישואים קודמים.
"אחת ההתקשרויות היתה עם בחור הומוסקסואל, מאוד נחמד. היתה לי רתיעה ראשונית, אבל אני לא פוסלת את האפשרות. במקרה כזה, ההפריה תהיה, כמובן, חוץ-גופית. במקרה של גבר הטרוסקסואל, אפשר גם אחרת, אבל אני מעדיפה הפריה חוץ-גופית כדי לא להיקשר מינית לאותו גבר. זה יכול לבלבל".