עשרה אתרי חובה

צריך להיות בפריז כמה שבועות, אם לא חודשים ושנים, כדי לחרוש אותה לאורכה ולרוחבה ולבקר בכל אתריה, מבניה, גניה ושכיות החמדה שלה. ביקור של שבוע בעיר הוא מעין פיספוס, שכן בקושי ניתן להספיק לבקר באתרים המעניינים שעומדים ברשימת עשרת הגדולים. מוזיאונים יש בעיר עשרות בנושאים שונים, וכמה כבר אפשר לראות בשבוע? וזה עוד לפני שבכלל נכנסים לתחום הגסטרונומי.

כנראה שאת פריז צריך לחרוש במנות קטנות, כדי ליהנות באמת מהשפע שלה. ברשימה הזאת מוצעים עשרת האתרים המעניינים, המפורסמים והפופולריים בקרב המטיילים בפריז.

מגדל אייפל

האתר המבוקש והמפורסם ביותר בפריז הוא מגדל אייפל, סמלה המפואר של העיר, שנבנה על ידי האדריכל גוסטב אייפל לרגל התערוכה העולמית בשנת 1889, והיה אז המבנה הגבוה ביותר בעולם (מעל 300 מטר). הוא נבנה במשך 26 חודשים, 1,652 מדרגות מובילות לנקודת התצפית הגבוהה שלו, אבל אפשר ורצוי לעשות זאת במעלית, הנמצאת לצד כל אחת מרגליו.

הזמן הטוב ביותר לטפס למגדל הוא קרוב לשעת השקיעה, אז הנוף הנשקף ממנו יפה יותר מבכל שעה אחרת של היום.

שער הניצחון

אתר לא פחות מפורסם ממנו, אף הוא אחד מסמליה החשובים של פריז, הוא שער הניצחון, ממנו יוצאות 12 שדרות שיוצרות מעין כוכב.

השער נבנה כדי להאדיר את הקיסרות של נפוליאון הראשון, אך בנייתו הושלמה בימיו של המלך לואי פיליפ. בשער זה עבר מצעד הניצחון של מלחמת העולם הראשונה ובמרכזו בוערת אש התמיד – קבר החייל האלמוני.

קתדלרת נוטר-דאם

הקתדרלה, שעברה לא מכבר שיפוץ מקיף, נבנתה במשך כמעט 170 שנה. תחילת הבנייה היתה ב-1163 והעבודות הסתיימו בפועל רק בשנת 1330. בכנסיה זו ערך לואי הקדוש את הטקס לציון מתן תואר האביר לבנו, ובה הוכתר בשנת 1430 מלך אנגליה, הנרי הששי, למלך צרפת. בכנסיה זו הכתיר עצמו נפוליאון לקיסר. ויקטור הוגו תרם לפרסומה בספרו הגיבן מנוטר-דאם.

בזיליקת הלב הקדוש

בנייתה החלה ב-1873 והסתיימה ב-1919. הבזיליקה נבנתה מאבן מיוחדת והיא בולטת בלובנה הבוהק. במשך שנים נוהגים מתפללים-מתנדבים לפקוד את הבזיליקה ולהתפלל לשלום העולם. מהגלריה שבכיפתה נשקף נוף פנורמי עוצר נשימה של פריז.

לז אינוואליד

בשנת 1670 חנך לואי ה-14 את בית החולים הראשון שנועד לשרת את נכי המלחמה. הבניין הראשי נחשב לאחת מיצירות הפאר של האדריכל ליברל ברואן, והוא שתיכנן גם את שערי הכניסה. האדריכל הרדואן מנסר, מי שתיכנן את ארמון ורסאי, אחראי גם לכנסיה עם כיפת הזהב הנמצאת בלב המבנה. היא מרהיבה גם מבחוץ וגם בפנים.

בכנסיה זו נוגן לראשונה הרקוויאם של ברליוז ובה נמצא גם קברו של נפוליאון הראשון, כמו גם של מצביאי צבא מפורסמים אחרים.

אופרה גרנייה

נבנתה בסגנון הבארוק והושלמה בשנת 1875. מדרגות רחבות ומרהיבות מובילות לאולם המרכזי, בו יש מעל 2,100 מושבים. במשך יותר מ-100 שנים, עד השלמת אופרת הבסטיליה, היה בית האופרה גרנייה המקום למופעי אופרה ומוסיקה קלאסית לחוג הסילון של פריז.

באולם המרכזי כדאי לשים לב לציורי התקרה, שנעשו על-ידי מארק שאגאל.

כיכר הקונקורד

תוכננה בשנת 1763 על-ידי אנג'י גבריאל, מי שתיכנן עוד כמה מבנים מפורסמים בפריז, בהם מלון "דה קריון". במרכז הכיכר הוצב פסלו של לואי ה-15. מאוחר יותר הוא הוחלף בגיליוטינה שנודעה בשם "האלמנה השחורה", בה הוצאו להורג בני האצולה הצרפתית, בהם לואי ה-16 ומארי אנטואנט, וגם כמה מהפכנים, בהם דנטון ורובספייר.

כיכר ואנדום

הכיכר המתומנת עוצבה על ידי הרדואן מנסר, באופן שנועד להדגיש את פסלו של לואי ה-14, מלך השמש. בזמן המהפכה הצרפתית נהרס הפסל ומאוחר יותר בנה במקום נפוליאון עמוד לזכר הנופלים בקרב אוסטרליץ בשנת 1805. בראש העמוד, המתנשא לגובה של כ-43 מטרים, נבנה פסלו של נפוליאון לבוש בבגדי קיסר רומי.

גני טרוקאדרו וארמון שאיו

בקצה של גבעת שאיו, מול מגדל אייפל, נמצאים גני טרוקדרו המרהיבים, ובהם ארמון שאיו, שנבנה לתערוכה העולמית שהתקיימה ב-1937. כיום נמצאים בארמון כמה מהמוזיאונים החשובים של פריז, בהם מוזיאון האתרים הצרפתיים, מוזיאון האדם ואחת הספריות הגדולות ביותר בעולם בתחום הקולנוע.

הפנתיאון

תוכנן על ידי סופלו בהזמנתו של לואי ה-15, שהיה על ערש דווי וביקש להקים כנסיה לכבודה של הקדושה ז'נבייב, פטרוניתה של פריז. על פי המסורת הצילה ז'נבייב הקדושה את פריז מאטילה ההוני. כיום משמש המקום, שבמקור היה כנסיה, כמקום מנוחתם האחרונה של גדולי צרפת, בהם וולטיר, הוגו, זולה, מונה ואחרים.