מס שיתוף קבצים עכשיו
בסופו של דבר, גם חברות התקליטים יודעות כי לא יוכלו להכניע את התופעה התרבותית המשמעותית ביותר באינטרנט. מוטב להן להלבין את שיתוף הקבצים באמצעות מס שיוטל על תוכנות השיתוף, בדומה לקלטות, תקליטורים וצורבים
80 אחוז מהמוזיקה שהוקלטה אי פעם, כבר אינה ניתנת להשגה בחנויות או דרך הזמנות מיוחדות, המקום היחידי שניתן להשיג אותה הוא באמצעות תוכנות, חוקיות ובלתי חוקיות, לשיתוף קבצים. מה שכמה מכנים "הקומוניזם של התרבות" הוא למעשה הספריה הגדולה ביותר של יצירתיות אנושית שנבנתה אי פעם, יותר מספריית אלכסנדריה במצרים, וכן, יותר מסוראסקי באוניברסיטת תל אביב.
די בצמד עובדות אלו כדי להבין שתופעת השיתוף קבצים גדולה מכדי שחברות התקליטים יוכלו להעלים אותה. כל צעד שלא יעשו, היא תמיד תיכנס מהדלת האחורית, ואפשר להלין על שיטות המלחמה של חברות התקליטים, אך מבחינתן מדובר במשהו צודק, ואף יותר מכך, במלחמת הישרדות. לפעמים זכויות יוצרים הן חרב פיפיות. ברגע שיש חוק, וצד אחד עובר עליו, אפשר למצוא המון תכסיסים כדי להסביר את הסיבות, אבל עבירה היא עבירה היא עבירה.
אז מה קורה עכשיו?
בכל זאת, נשאלת השאלה המתבקשת מה קורה עכשיו? הרי התאחדות חברות התקליטים שהחלה לתבוע גם חברות תוכנות וגם משתמשים פרטיים בארצות הברית, לא יכולות לעשות זאת לאורך זמן, או שכן? הרי באיזשהו שלב יצטרכו למצוא דרך שתשרת את האינטרסים של כל הצדדים. כבר היום יש תוכנות בתשלום, ולמרבה הפלא אמריקנים הם עם שומר חוק ברובו, והן קוצרות הצלחה יחסית.
סביר להניח שאם תוכנות המוזיקה היו גובות דמי מנוי בישראל, אף אחד כמעט לא היה מוכן לשלם דמי מנוי על IMesh, בדומה לרעיון ערוץ ליגת העל בתשלום. כל עוד יש את האגרה של רשות השידור, את דמי מנוי לכבלים או ל-יס ואולי את חמש פלוס, כמה אפשר עוד לשלם? סביר להניח כי ברגע שכל חבילת האינטרנט תוזל, כולל שיחות, יהיה ניתן לדבר על תוכן בתשלום כתופעה נורמלית, ואז המשתמשים יסתייגו פחות מתשלום דמי מנוי חודשיים לתוכנת שיתוף קבצים.
בדיוק כמו קלטות
אך זו לא הדרך היחידה לפתור את הסוגייה. להרבה גורמים ברור כי הכל יסתיים בהסכם בין חברות התקליטים לחברות תוכנות שיתוף הקבצים השונות. הרי אם בוחנים את העניין לעומקו: מה ההבדל בין התוכנות הללו לקלטות טייפ. הרי אם הקלטתי בעבר תקליט על טייפ והעברתי את הקלטת בין החברים עשיתי למעשה את אותה פעולה, אז למה לא לתבוע את החברות שמייצרות את הקלטות?
פשוט מאוד, כי החברות הללו הפרישו ומפרישות חלק מסוים מההכנסות שלהן לחברות התקליטים, אם מדובר בקלטות, תקליטורים ואף צורבים (בחלק מהמדינות).
אותו עיקרון
אפשר ליישם עיקרון משפטי דומה על שיתוף הקבצים, הרי גם כאן מדובר בהפרה של זכויות יוצרים שטומנת בחובה אפשרות להעתקה, לעיתים מאסיבית, של חומר הגלם - מוזיקה. איך ייתכן שחברות התקליטים לא טרחו להשיג סיכום דומה עם תוכנות שיתוף הקבצים במטרה להפחית את עוצמת ההתגוששות ולהגדיל את הכנסותיהן המדלדלות? אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק וההפך.
כנראה שחברות התקליטים מעוניינות להשיג כמה שיותר הישגים לפני הפשרה, בדומה למאבק הדמים של הישראלים עם הפלסטינים, בסופו של דבר, גם הן יודעות, ולא תהיה להם ברירה אלא להפנים את העובדה שמדובר בתופעה תרבותית אולי המשמעותית והחשובה ביותר מאז המצאת האינטרנט, ואם הם לא יכולים לנצח (והם לא) אין להם ברירה אלא להצטרף, כמו הקלטות או התקליטורים, אז קדימה שיצטרפו כבר.
לפנייה לכתב/ת 
עמיחי שלו
צילום: גבי מנשה
מומלצים
