מכתב מהכלא: ואנונו הציע סיוע לסוכנויות ביון זרות

מרגל האטום, מרדכי ואנונו, מתכוון לפתוח עם שחרורו מהכלא בעוד כתשעה חודשים במסע בינלאומי, שיכלול פניה לממשלות זרות ולסוכנויות ביון ויעיד על הפעילויות הגרעיניות של ישראל - כך נחשף בפרוטוקול של דיון שנערך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ואשר הותר לפרסום הלילה (יום ד') - והגיע לידי ynet.

במהלך הדיון שנערך ב-3 באוגוסט בעניין בקשתו של ואנונו להשתחרר לפני תום מאסרו הוצג לשופטים מכתב מ-8 בדצמבר 2002, שאותו כתב לכאורה. במכתב שחשף שירות בתי הסוהר כתב ואנונו (באנגלית במקור): "לא איכפת לי לפעול עבור מרגלים זרים כשאשתחרר, או לסייע ל-FBI ול-CIA, אם מישהו יזדקק למשהו ממני, כל עוד זה יהיה ישיר ופתוח".

לקריאת המכתב כפי שהוצג בבית המשפט לחצו כאן.

ואנונו התכוון לשלוח את המכתב אל מחוץ לכותלי בית הסוהר באמצעות אסיר אחר בכלא אשקלון, שם הוא מרצה את עונשו. עורכת הדין דבורה חן מפרקליטות מחוז דרום הציגה בפני השופטים, יהושע פלפל, ניל הנדל ורויטל יפה-כץ, חוות דעת של הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, של המוסד ושל שירות בתי הסוהר לגבי המכתב האמור.

מנגד אמר פרקליטו של ואנונו, עורך הדין אביגדור פלדמן, כי למרשו אין שום מידע נוסף מלבד זה שהוא עצמו פרסם בסאנדיי טיימס: "אין שביב של מידע שהוא יודע היום ולא פורסם".

עו"ד פלדמן: זו רק נקמנות

עורך הדין פלדמן טען כי המדינה חוששת מהמאמצים הציבוריים שישקיע ואנונו בהעלאת שאלת הנשק הגרעיני במדינת ישראל כשישתחרר: "המדינה הגיעה עד לאבסורד בדיון בפני ועדת השחרורים, עד לטענה שהתעוררות מחודשת או מיקוד נושא הנשק הגרעיני, יעמיד אותנו במצבה של עירק ויעלה עלינו את חימת ארצות הברית והנשיא בוש והקואליציה".

עורך הדין פלדמן הוסיף: "מרשי מהלך חופשי בבית הסוהר, לא עם אסירים ביטחוניים אלא עם אסירים פליליים, הוא יכול לשוחח עם כל אסיר. הטענה שהשחרור יסכן את ביטחון המדינה, זו טענה אבסורדית ומופרכת בסופו של דבר. אין מאחורי ההתנגדות אלא נקמנות".

עורכת הדין דבורה חן אמרה בתגובה: "אדון ואנונו לא הועמד לדין בגלל עמדה מוסרית וחברתית ולא זו הסיבה שאנו מתנגדים היום לשחרורו...אני רוצה להזכיר לבית המשפט, שהדברים שהנאשם יודע הם סודות מדינה".

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט פלפל, קבע: "בפנינו הוצגו מכתבים ששלח העותר לגורמים שונים בחוץ לארץ ומהם עולה שהוא לא מצטער ולא מתחרט על מעשיו. ההיפך הוא הנכון. תוכניותיו לעתיד כוללות פתיחת מסע בינלאומי להגשמת מטרותיו, ולאחר שחרורו הוא עומד לפנות לממשלות זרות ולסוכניות זרות, שבפניהן הוא מוכן להעיד על הפעילות הגרעינית של ישראל, וכן הצהיר שיש לו כוונה לכתוב ספרים בנושא ולהפיץ מידע באינטרנט".

בית המשפט: הוא לא למד לקח

השופט פלפל ציטט מדבריו של ואנונו בדיון שהתנהל ב-1999, כשהגיש כבר אז בקשה להשתחרר. "להביא לפירוק הנשק הגרעיני של ישראל, ועל הריסת הכור הגרעיני בדימונה, כמו שישראל הרסה את הכור הגרעיני בעיראק, זה הדרך לשלום", אמר ואנונו.

"קבענו גם שהעותר לא למד לקח, לא ניחם על מעשיו ומדובר באדם שבאופן מוצהר חוזר ואומר שימשיך באותו מסלול פעילות המהווה עבירה - שעלולה לגרום נזק חמור למדינה", קבע השופט פלפל, והדגיש כי ואנונו לא הביע מעולם חרטה על מעשיו: "שום פיקוח לא יכול למנוע מהעותר לממש את איומיו שכן לדעת הוועדה 'הפיקוח הטוב ביותר עבורו הוא בית הסוהר'".

ואנונו שעבד בכור הגרעיני בדימונה הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 1986 בריגול, בגידה ובמכירת סודות האטום של ישראל לעיתון הבריטי "סאנדי טיימס". ב-1998, עם תום שני שלישים ממאסרו, עתר המרגל לוועדת השחרורים, בבקשה לשחרור מוקדם, אך נדחה. הוועדה דחתה פנייה נוספת שלו באפריל 2000. ואנונו אמור להשתחרר מהכלא ב-21 באפריל 2004.