תוכנית: מצבא העם לצבא שכירים

צה"ל עשוי לשנות באופן דרמטי את מדיניות הגיוס שלו ואת תנאי השירות של החיילים הסדירים: חלק מבני ה-18 לא יגוייסו לצה"ל ויישלחו לשירות אזרחי; ומנגד, שכר חיילים בשירות חובה יועלה באופן חד, והם ישתכרו כ-3,500 שקל בחודש. כך ממליצה הוועדה לבחינת שירות חובה בצה"ל, על פי הפרסום הבוקר (יום ד') ב"ידיעות אחרונות".

הוועדה מונתה על ידי ראש אכ"א, אלוף גיל רגב, ובראשה עמד ראש אכ"א לשעבר אלוף (מיל') גדעון שפר. הוועדה המליצה שלא לגייס את כל בני ה-18 לשירות צבאי, אלא להעביר את חלקם לשירות אזרחי, שבהמשך הזמן יהפוך לשירות חובה. קריטריונים ברורים יקבעו מי מהמגויסים יועבר לשירות אזרחי במקומות הדרושים. המהלך המהפכני יביא לקיצוץ משמעותי במספר החיילים שישרתו בצה"ל.

עוד שינוי מהפכני שעליו ממליצה הוועדה: תשלום בגובה שכר מינימום לחיילים בשירות חובה. כל חייל סדיר יקבל שכר של כ-3,500 שקל לחודש, בערך פי 10 מהשכר החודשי של חייל סדיר כיום.

שכר החיילים ישולם על פי קריטריונים שונים ובהתאם לרמת הפעילות שלהם. "חיילים לא יקבלו סיבסוד בשכר לימוד, לא הנחות, לא סיבסוד בשכר הדירה, לא פיקדון ולא מענק בסוף השירות הכל ישולם בתוך השכר החודשי של החיילים", ממליצה הוועדה. גם ההמלצה על שכר החיילים תביא לצמצום בכוח האדם: הצבא יגייס רק את מי שהוא באמת זקוק לו כדי לא לשלם משכורות מיותרות. "ההמלצה", אומר קצין בכיר בצה"ל, "היא אמיצה, נכונה ותביא להתייעלות, אבל גם תעורר בוודאי מחלוקות רבות".

ביצוע ההמלצות עשוי להוביל למבנה חדש, שונה ומקוצץ של הצבא הסדיר. אף שאין חילוקי דעות לגבי היעילות של מהלך כזה, עד היום במערכת הביטחון העדיפו לא לבצע אותו. "צה"ל", אומר חבר בוועדה, "מגייס אלפי חיילים שהצבא לא צריך אותם, אבל לאף אחד אין אומץ לקום ולומר את הדברים. הצבא, למעשה, ממלא תפקיד שאיננו שלו, ולכן ההצעה היא שהאנשים האלה, שאינם תורמים לביטחון, יופנו למקומות שבהם אנחנו זקוקים להם. צריך אומץ לב לקום ולומר את הדברים: לא עוד צבא העם, לא עוד כור היתוך, אלא צבא מקצועי, שעניינו רק ביטחון. צריך להוריד את הנטל מהצבא. לא יכול להיות שצה"ל יישא על גבו את נטל החינוך, למשל, ויקראו לזה 'תקציב ביטחון'. היום, חיילים רבים מגויסים לצה"ל בלי שום קשר לביטחון. אפשר לצמצם את הצבא באופן משמעותי".

"רק מי שיתרום לביטחון"

על ההמלצה לא לגייס את כל בני ה-18 לצה"ל מגיב חבר אחר בוועדה: "צריך לגייס לצה"ל רק את מי שיכול לתרום לביטחון. חלק מבני ה-18 יכולים לתרום במכבי אש, בבתי החולים, בעיירות הפיתוח, במוסדות הרווחה, במשטרה – הרבה יותר מאשר כנהגי בוסים של סגן אלוף או רב סרן בן 25. כל אחד יתרום לחברה הישראלית. מי שיכול תורם לגולני ולנח"ל, ומי שלא יכול – תורם בכבאות או באמבולנס, או כשוטר תנועה. יש לנו 500 הרוגים בשנה בתאונות דרכים ועשרות אלפי פצועים".

השאלה המרכזית שעלתה במהלך הדיונים היתה: האם צה"ל של שנת 2003 יכול להישאר במודל של שנות ה-50. מדובר בשאלה עקרונית-ערכית: האם צה"ל צריך להישאר צבא העם, ולכן יש לגייס אליו גם את מי שאינם מתאימים לשירות ביטחוני? האם תפקיד צה"ל להמשיך להוות כור היתוך לחברה הישראלית? והאם הצבא צריך לעסוק גם בחינוך ובבריאות, או להתמקד בביטחון בלבד?

על סוגיות אלה, שבעבר עוררו מחלוקות, אומר אחד מחברי הוועדה: "הצבא עשה תפקיד חשוב מאוד בשנות ה-50: קליטת העלייה היתה קריטית לקיום המדינה ולאינטגרציה עם העולים החדשים. מאז עברו 50 שנה, והנושא כבר אינו רלבנטי. היום צה"ל צריך להיות רק צבא שמגן על המדינה. עבור כל שאר התפקידים יש משרדי ממשלה, כמו חינוך ורווחה. זה איננו תפקידו של צה"ל".