דרעי הורשע בפרשה אחת, זוכה בארבע אחרות

בית-משפט השלום בירושלים הרשיע אמש (יום ד') בהפרת אמונים את יו"ר ש"ס לשעבר ושר הפנים לשעבר, אריה דרעי, בפרשת "קול יהודה", וזיכה אותו בארבע פרשות נוספות שנכללו ב"כתב האישום הציבורי".

עוד הרחבות בעניין משפט דרעי:

• פרשנות: לא כל פגם מינהלי הוא עבירה
• דרעי: מערכות החוק רקובות
• תקציר פרשות דרעי  
  

דרעי הואשם בחמישה אישומים ובביצוע שבע עבירות מרמה והפרת אמונים בתקופות שבהן כיהן כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים. הוא הואשם שניצל לרעה את מעמדו וסמכויותיו והעביר כספים מתקציב משרד הפנים לעמותות ולגופים חרדיים המזוהים עם ש"ס, תוך כדי ניגוד עניינים, הפרת נוהל תמיכות של משרד הפנים ושלילת שיקול דעתן של הרשויות המקומיות.

בפסק הדין, שניתן פה אחד, קבעו השופטים שולמית דותן, חיים לחוביצקי ואהרון פרקש כי בפרשת "קול יהודה", "דרעי העמיד עצמו בניגוד עניינים חריף וחמור. נדמה לנו שמצב עניינים כזה לא יכול להתקבל כמעשה כשר, כי אם כמעשה שבו יסוד של ניוון מוסרי, לאמור, של שחיתות".

השופטים קבעו שהעברת הכספים "היתה נגועה בפסול שורשי ועמוק" וכן שדרעי "היה מודע לבעייתיות בהקצבה". עוד קבעו השופטים שהפרת אמונים זו "נמצאת עמוק בתחום השחור, בתחום המעשה הפלילי בר העונשין".

פרשת "קול יהודה"

פסק הדין ניתן שנה ותשעה חודשים לאחר סיום הדיונים במשפט. כתב האישום עוכב במשך ארבע שנים עד לסיום משפטו "האישי" של דרעי, שבו נדון לשלוש שנות מאסר.

הפרשה שבה הורשע דרעי מתייחסת להעברת הקצבה בסך 400 אלף שקל עבור עמותת "קול יהודה", שאותה ניהל אחיו יהודה דרעי. ההקצבה הועברה תוך שבעה ימים מרגע שפנה מנהל רשת החינוך התורני של ש"ס, הרב יהודה דנגור, אז גם חבר מועצת העיר ירושלים בבקשה לאשר את ההקצבה.

בפרק זמן זה התחייב דרעי להעביר לעיריית ירושלים את סכום הכסף. ההקצבה הועברה לתלמוד התורה ללא אישור ועדת הכספים ומועצת העיר, כמתחייב בחוק ואושרה על ידי ועדת הכספים של עיריית ירושלים רק 13 חודשים לאחר העברת הכסף.

בכתב האישום נטען שדרעי ראה בעמותת "קול יהודה" סוג של "אוכלוסיה מקופחת". העמותה קנתה וילה בת שלושה מפלסים בשכונת הר-נוף שבירושלים, בה מתגוררים דרעי ומרבית חברי הנהגת ש"ס, כולל הרב עובדיה יוסף, בסכום של 360 אלף דולר.

השופטים קבעו: "בעיני הציבור נתפס מעשה שכזה, תהיינה נסיבותיו אשר תהיינה, כמעשה שיש בו יסוד של שחיתות ועל עובד הציבור מוטלת החובה, הן במישור הערכי-מוסרי, הן במישור הפלילי, העונשי - להעביר את הטיפול בעניינו של אחיו לאדם או גורם אחר".  

תגובת דרעי: דרכי ניצחה 

אריה דרעי הביע שביעות רצון מפסק הדין ואמר: "אני שמח שבית המשפט נתן זיכוי מוחלט ואפילו תמהה אם היה מקום להגיש את כתב האישום. אני טענתי בזמנו כי נהגתי בממלכתיות וכפיתי מדיניות לאפליה מתקנת, ובית המשפט נתן לה עכשיו הכשר. כמעט כל העובדות בכתב האישום שהכרחתי רשויות מקומיות להעביר הקצבות, ועברתי על נוהל התמיכות של משרד הפנים, התבררו כלא נכונות".

דרעי הוסיף: "לפי פסק הדין, אני רק חיזקתי את נוהל התמיכות. אם הכל היה מתברר בסמוך לפתיחת החקירה לפני 14 שנה, אז הרי לא היתה נפתחת החקירה בנושאים האישיים כי היא נפתחה רק בעקבות החקירה הזאת. האישום שבו הורשעתי הוא דבר נקודתי. השופטים קבעו שההקצבה היתה למטרה ראויה, בלא כוונת רווח אישי".

"בית המשפט קבע שהייתי אמור להעביר את הטיפול בנושא לפקיד אחר. אני חשבתי שזו צביעות ואני מקבל את הדין. כל החקירה החלה בכך ששני חברי מועצת עיריית ירושלים רדפו אותי פוליטית. שלוש שנים דן בית המשפט, בסוף הרשיע אותי על ניגוד עניינים. אצל אבנר שאקי והשופט העליון לשעבר צבי טל מצאו ניגוד עניינים, ולא הגישו כתב אישום. רק אצלי הקטן הגישו כתב אישום".

"האפליה המתקנת, המדיניות שלי לפני 14 שנה, ניצחה בבית המשפט. אני רואה בזה מסר לפוליטיקאים ולפקידים, אל תפחדו. בסוף הדרך הזו תנצח".