פרטי אזרחי ישראל להורדה חינם
אתר מסחר אלקטרוני מהוגן לכאורה מאפשר לכל גולש להוריד חינם פרטים אישיים של מיליוני אזרחים. כמעט שנה לאחר פרסום הכתבה ב-ynet על הסחר הנמשך בפרטי אזרחי ישראל, לא ניכרת פעילות אכיפה מרתיעה. ההפך, סוחרי המידע מרגישים בטוחים יותר
אתר אינטרנט שהושק לאחרונה מאפשר לכל גולש להוריד חינם פרטים אישיים של מיליוני אזרחי ישראל בניגוד לחוק. הודעה באתר מבשרת כי שלשום (ג') החלה הפצת הגירסה הרשמית של התוכנה. כתובת האתר לא מתפרסמת כאן בגלל אי חוקיותו.
התוכנה מופצת באינטרנט זה כמה שנים, אך עד לאחרונה ההפצה התבצעה בחשאיות יחסית, באמצעות ערוצי ה-IRC, שרתי FTP פרטיים, פורומים ו-ICQ. הפצת התוכנה באמצעות אתר מסחר אלקטרוני לגיטימי לכאורה (המתארח בשרת מחוץ לגבולות ישראל) מבשרת על עליית מדרגה בפעילות של הסוחרים בפרטי הישראלים.
"ברוכים הבאים לאתר!", נכתב בדף הראשי של האתר, "זו תוכנה חינמית למציאת ואיתור אנשים, באתר תוכלו לקבל פרטים על התוכנה, להוריד אותה, לקבל עזרה ותמיכה בתוכנה וליצור אתנו קשר". אפשרויות נוספות בדף הראשי של האתר כוללות משלוח המלצה לחבר, הפניה לקבלת פרטים על פרסום באתר באמצעות הדואר האלקטרוני, הצטרפות לרשימת תפוצה ואף קובץ עזרה למתקשים בשימוש בתוכנה.
התוכנה מאפשרת למשתמש לשלוף פרטים מלאים על כל אדם בישראל - שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות, עיר מגורים, רחוב ומספר בית, מספר טלפון ותאריך לידה. כדי לקבל את הפרטים המלאים, די בהקלדת נתון אחד. למשל, אפשר לאתר את שמו וכתובתו של אדם באמצעות הזנת מספר זהות וניתן לאתר את כתובתו ומספר הזהות לפי שם ושם משפחה. על-פי מספר טלפון של אזרח אפשר לדעת מי הם שכניו. כדי לגלות היכן גרים כל האנשים הנושאים שם מסוים, די להקליד כתובת מגורים או שם פרטי ועיר מסוימת, בהתאמה. התוכנה הניתנת להורדה באתר מאפשרת לבצע חיפושים במסד הנתונים, שנמצא על השרת.
מקור דליפת התוכנה הבלתי חוקית הוא ככל הנראה ברשימות המועמדים לכנסת. המידע המופיע בפנקס הבוחרים מועבר, על-פי חוק, לרשימות המועמדים.
על אף שדליפת התוכנה נמשכת כבר מספר שנים, הפצתה אינה פוסקת. באינטרנט מופצות כעת שלוש גירסאות לתוכנה: מירשם 96, מירשם 99 ומירשם 2001, ויש גם עדכון ל-2002. הגרסאות החדישות יותר מאפשרות למשתמש לחפש תעודות זהות ברצף, כלומר להקליד רשימה של מספרי זהות ולקבל פרטים על הבעלים. נדרשת הסתייגות: בדיקה של התוכנה מגלה כי מדובר בגירסה ישנה ולא עדכנית של המאגר.
פרטיות, מה אומר החוק
חוק הגנת הפרטיות משנת התשמ"א 1981 מגדיר פגיעה בפרטיות כבילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו. שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה אסורים על פי החוק. פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות, כמו למשל בבילוש. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו באחת הדרכים האלה - דינו מאסר מרבי של חמש שנים.
למרות שהפגיעה בפרטיות נמשכת ולמרות שהפרות החוק הן גלויות וקלות יחסית לאיתור - נראה שהמשטרה החליטה לעצום עין. מפלג עבירות מחשב ביחידה הארצית לחקירות הונאה סובל ממחסור חמור בכוח אדם ועניין הפרטיות מצוי נמוך בסדר העדיפויות שלה. "משרד הפנים הוא הגורם שאמור לבדוק אם מתבצעת עבירה ולהתלונן על כך", נמסר לנו מהמשטרה.
לצד המשטרה, האחריות על ההזנחה הנמשכת של פרטיות אזרחי ישראל ברשת מונחת על רשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים, עו"ד יוספה טפיירו. טפיירו אחראית על אכיפת חוק ההגנה על פרטיות ופיקוח על מאגרי המידע במדינה. כל בעל מאגר מידע הכולל 10,000 רשומות ומעלה חייב לרשום אותו בפנקס מאגרי המידע של המדינה ולקבל אישור להשתמש בו. לפיכך, כל מאגר שאינו רשום הוא בהכרח בלתי חוקי.
דובר משרד המשפטים מסר ל-ynet בסוף השנה שעברה בעניין: "רשמת מאגרי המידע מתייחסת בחומרה רבה לרשימות הבוחרים שעשו דרכן לאינטרנט ולציבור, ותנקוט בכל הסמכויות המסורות לה על-פי דין. כל תלונה שתקבל הרשמת בעניין זה תקבל עדיפות ראשונה, והדין ימוצה עד תום נגד כל מפר הוראות החוק. רשימת הבוחרים נמסרת לנציגי המפלגות, ואך ורק להם, לשימוש לצורכי הבחירות בלבד. שימוש בפנקס הבוחרים ובמידע הנכלל בתקליטור שלא למטרה שלשמה נוצרו הפנקס והתקליטור מהווה עבירה על הוראות חוק הגנת הפרטיות, ועובר עבירה זו - דינו מאסר".
למרות שחלפה כמעט שנה מאז פרסום הכתבה בידיעות אחרונות וב-ynet, לא ניכרת פעילות אכיפה מרתיעה של רשת מאגרי המידע באינטרנט. ההפך, סוחרי המידע מרגישים בטוחים יותר. תגובת משרד הפנים: הנושא הובא לידיעת המשרד והועבר לגורמים הרלוונטיים, לשם הגשת תלונה במשטרת ישראל. תגובת משרד המשפטים לא התקבלה עד לזמן פרסום הכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
