מצב הרשת? טוב, תודה
למרות בעיות לא פשוטות של איכות שירות ומתקפה מצד גורמים שמרניים, האינטרנט הולך ומתגלה כיישום המחץ של התקשורת הישראלית. גל מור על האינטרנט בראי התקשורת, המגיבים, הפיראטיות, הפרסום והמסחר האלקטרוני בשנה החולפת
| האינטרנט בראי התקשורת |  | המגיבים ועיתונות הרשת | | לאלף את הרשת | | האינטרנט המהיר הפתיע |
| ||||||
| הפרסום והמסחר בעליה | | | | | | |
בשבועות האחרונים אפשר היה להתרשם שהאינטרנט הופך להיות בלתי נסבל ממש. "תחקיר" ששודר ב"אולפן שישי" בערוץ 2 גילה כי יש גברים המשדלים נערים ליחסי מין בתשלום באמצעות הרשת. בחינה לעומק של מגוון הקשרים הסוטים המתאפשרים בחסות האינטרנט תספק לערוץ 2 חומר לעשרות תחקירים נוספים. דומה כי כתבות "הלם ומורא" שכאלה מציגות את הבעיה (האינטרנט) בפריזמה קרתנית במיוחד מול האין פתרון ("צריך לעשות משהו עם האינטרנט הזה!").
מי שתרמה השבוע לגישה הנפסדת הזו היא מיקרוסופט, חברה שמעולם לא הרגישה בנוח באינטרנט ולא ויתרה מעולם על השאיפה להופכו למקום סגור ונשלט, על ידה, כמובן. במסגרת תעלול יחצ"ני מבריק הכריזה MSN, זרוע האינטרנט של רדמונד, על סגירת חדרי הצ'ט באתרי MSN ברחבי העולם כדי "להגן על הילדים מפני הפדופילים ששורצים בצ'טים".
למעשה, מדובר בצעד ציני וחסר אחריות, מפני שהצ'טים לא יעלמו מהאינטרנט רק בגלל ש-MSN החליטה לסגור את חדרי הצ'טים שלה. הילדים ימשיכו לצ'וטט, אך באתרים אחרים, בטוחים פחות. אילו טובת הילדים הייתה עומדת לנגד עיני מיקרוסופט, הייתה החברה מקצה סכום זניח מתוך 49 מיליארד הדולרים שבקופתה כדי לפקח על הצ'טים, כפי שתעשה בחדרי הצ'ט המיועדים למנויים משלמים בלבד.
הרשת עלולה להיות מקום מסוכן לילדים, ממש כמו העולם, אך לא היסטריה תועיל אלא יוזמות כמו קבוצת ההסברה החדשה לשימוש נכון באינטרנט של איגוד האינטרנט והתוכנית ללימודי אתיקה וערכים ברשת שמופעלת בשנים האחרונות במשרד החינוך.
ככלל, התקשורת הלא מקוונת ממשיכה להתייחס לאינטרנט בחשד ובהסתייגות. ירון בלנק, שהורשע החודש בביצוע מעשי סדום, מעשים מגונים וסחיטה באיומים של קטינים שהכיר ברשת, כונה 'פדופיל האינטרנט' (תנו לי לנחש, איש עם מעיל ארוך שמסתיר רק מסך מחשב?), אמנה מונא, שפיתתה את הנער אופיר רחום ז"ל אל מקום הירצחו, כונתה בזמנו "מחבלת האינטרנט", והיה גם אנס אינטרנט. הרשת "מואשמת" בהתאבדויות, בהפקרות מינית ומה לא.
עם זאת, דומה כי השנה ההתייחסות לאינטרנט בתקשורת האלקטרונית והכתובה הייתה מאוזנת יותר מבעבר. בדיקה אקראית שלנו באחד מהעיתונים היומיים גילתה כי מתוך 21 אזכורים למלה אינטרנט בתקופה האחרונה, 8 היו שליליים (והתמקדו בסכנות האינטרנט או בפעילות בלתי חוקית) ואילו 13 היו חיוביים (ועסקו בטכנולוגיה, תרבות, תקשורת, קניות ושיווק).
נראה כי סגירה של מוספים שבועים שעסקו במחשבים כמו "קפטן אינטרנט" של הארץ או "און ליין" של מעריב לא הצביעה על ירידה בעניין הציבור בנושאים הקשורים לרשת. ההפך, הרשת יוצאת "מהגטו" שנתחם לה ונוכחת יותר ויותר בעמודי החדשות, במוספים היומיים והשבועיים, כתוצר ישיר מהיותה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של מאות אלפי ישראלים.
מספר מאמרים שפורסמו השנה בתקשורת הכתובה הסתייגו מהסגנון של הגולשים המגיבים באינטרנט, "שמכער את האינטרנט הישראלי". טענה זו מזכירה את דבריו של יצחק בן אהרון, על כך שיש "להחליף את העם". הרשת הישראלית היא תבנית נוף מולדתה. אין היגיון לדרוש ממנה להיות נקיה יותר, מנומסת יותר או אליטיסטית יותר. ההפך הוא הנכון, אין כלי תקשורת יותר עממי מהאינטרנט וביחד עם זאת, מי שמבקש לעצמו אתרים אליטיסיטיים ימצא גם אותם כאן.
נקודה נוספת: הביקורת על התגובות ברשת מתעלמת מכך שרובן המכריע לגיטימיות, גם אם לא תמיד מנוסחות לעילא. דומה כי הקושי של העיתונות הכתובה להסתגל לתגובות ברור, או כפי שפרופ' שיזף רפאלי מנסח זאת, "ההייפרטקסט מעביר כוח מן הכותב אל הקורא ומציב, לכן, שאלות אתיות חדשות, בעולם בו 'עריצות הכותב' מוחלשת". בצד החיובי, הבקרה של המגיבים כופה על העיתונאים לבדוק עצמם שוב ושוב ומשפרת את איכות התכנים.
באשר לעיתונות האינטרנט, זו קיבעה השנה את מעמדה כבעלת השפעה על סדר היום התקשורתי. יותר ויותר ישראלים יודעים היום "שאם קורה משהו, נכנסים לאינטרנט כדי להתעדכן". מנגד, אתרי חדשות שמפרסמים תקצירים לידיעות וכתבות שפורסמו בכלי תקשורת אחרים, באינטרנט, ברדיו ובעיתונות (לעתים מלה במלה) הם עדות לחוסר בשלות מסוימת בתחום עיתונות הרשת. ההיעלמות ההדרגתית של התופעה הנפסדת הזו תצביע על בגרות.
לא מעט גורמים ביקשו "לאלף" את האינטרנט השנה. החלטה אומללה של מועצת העיתונות קבעה כי כללי האתיקה העיתונאית יושתו על אתרי האינטרנט (אתרי חדשות כמו ynet מקבלים על עצמם ממילא את הכללים האלה ואילו אתרים אחרים שידחו אותם רק יציגו את המועצה באור נלעג). אפשר לקוות שהעליה לרשת של מועצת העיתונות תחדד שם כמה תובנות באשר למדיה החדשה.
מתקפה נוספת על הרשת ניחתה מכיוונם של מקורבי הרב עובדיה יוסף, שתבעו את אתר הייד פארק ודרשו מבעליו למנוע כל פרסום פוגעני בפורומים ואילו עיתון הצופה דרש מהאתר להסיר תמונות עירום מהפורומים לפני שינקוט בהליכים משפטיים. מספר תביעות תלויות נגד אתרי אינטרנט בשל דברים שכתבו גולשים.
ועדה ממשלתית בין משרדית שבדקה סוגיות משפטיות במסחר האלקטרוני המליצה השנה בדו"ח ביניים לפטור ספקי שירותים ותכנים מאחריות לתכנים פוגעניים שחוברו על ידי גולשים. לטובת חופש הביטוי באינטרנט, יש לקוות שההמלצה תתגבש לחוק שיאושר בשנתיים הקרובות ויקבע, כי הגולשים הם שצריכים לשאת באחריות משפטית על דבריהם.
המאבק בין משתפי הקבצים לחברות התקליטים נכנס השנה לישורת האחרונה. אם מאות התביעות שהוגשו נגד גולשים בארה"ב לא יסייעו לחסל את שיתוף הקבצים (והן לא), חברות התקליטים ייאלצו להכיר סוף סוף בכשלון האסטרטגיה בה נקטו בשנים האחרונות.
גם תעשיית המוזיקה הישראלית מאותתת על כוונתה ליטול חלק במאבק הנמשך על זכויות היוצרים ברשת, על פי דברים שאמר השבוע רוני בראון, מנכ"ל הליקון, לאתר נענע ולסוכנות הידיעות רויטרס.
בראון, שעומד גם בראש המשרד הישראלי של הפדרציה הבינלאומית של תעשיית המוזיקה (IFPI), אמר כי חברות התקליטים המקומיות יפעלו נגד גולשים ישראלים המשתפים שירים בתוכנות שיתוף קבצים. למרות זאת, ההערכות בשוק הן כי חברות התקליטים עדיין אינן ערוכות, טכנולוגית ומעשית, לתבוע מאות גולשים בישראל. מותר להניח כי גורל המוזיקה ברשת ייקבע בארצות הברית ולא בישראל.
במקביל, לא מן הנמנע כי בשנה הקרובה נראה יותר שירותים מקוונים בתשלום, שניצניהם נראו כבר השנה. לשלם? באינטרנט? בהחלט כן, ודומה שהשאלה הזו כבר התיישנה מזמן. מאות אלפי ישראלים משלמים כבר היום על מגזינים בדואר האלקטרוני, אתרי האינטרנט "מפה", ישראבלוג, Vgames ו-BigOne, על הרחבת תיבת הדואר האלקטרוני, סינון וירוסים ותכנים.
סימנים מעודדים נוספים: אתרי אינטרנט ישראלים, בהם תפוז ו-MSN, הכריזו השנה על מעבר לרווח, אתרים אחרים הגיעו לאיזון או צמצמו את הפסדיהם במידה ניכרת. הגולשים, מצדם, לא מרגישים בהכרח טוב יותר. האינטרנט אולי מהיר יותר, אך תיבות הדואר האלקטרוני מוצפות בדואר זבל ווירוסים. למרבה הצער, באינטרנט כמו באינטרנט, אין כתובת ברורה לטיפול בבעייה, ועל כל גולש מוטלת האחריות להצטייד בתוכנת פיירוול אנטי וירוס, אנטי תוכנות ריגול, אנטי דואר זבל, ואפשר לקוות שאחרי כל האנטי הזה יישאר לו חשק לקנות.
שלטי החוצות תקועים מעל לכל עץ מפויח ובטלוויזיה נדמה שיש יותר פרסומות מתכנים, ובכל זאת דווקא פרסומות האינטרנט הצליחו לעורר את חמתם של הגולשים.
מפתחות טכנולוגיות הפרסום המציאו פורמטים יצירתיים, אפקטיביים אך גם פולשניים יותר. הפרסומות גדלו (ג'אמפ סלייד), קפצו (פופ אפ), התחבאו (פופ אנדר), עלו על הטקסט (Top Layer), אז מה הפלא שיותר גולשים שמו לב אליהם?
"במחקר שערכנו גילינו שהגולשים לא אוהבים את הבאנרים והפרסומות הפולשניות, ובכל זאת, אחוז ההקלקות עליהם גבוה לעומת באנרים רגילים", אומר רפי צרפתי, יו"ר קבוצת צרפתי שטרנשוס זמיר יורו, ושותף אחראי על תחום האינטראקטיב בקבוצה, "אם בבאנר רגיל מדובר על כחצי אחוז הקלקות, באנרים 'מרחפים' זוכים ל-7-15 אחוז".
אולי בגלל שאותם גולשים מפספסים את ה-X?
"אני לא חושב. הסיבה היא שהבאנרים האלה מושכים יותר תשומת לב. גם בטלוויזיה אף אחד לא אוהב את שבירת הרצף התוכני".
צרפתי סבור כי בשנה הקרובה ייראו ברשת הישראלית יותר ויותר פרסומות פחות פולשניות אך אקפטיביות לא פחות, כאשר יורחב השימוש בכל הפרסומות האפקטיביות שאינן פולשות לשדה הקריאה של הקורא אלא מוצגות לפני הצגת התוכן או לידו. למשל, טכנולוגיית צ"קמייט (checkm8), המאפשרת להציג את הפרסומת בהתאם לתוכן המופיע בדף האינטרנט, ובדרך זו מפרסם יכול לקבוע כי הפרסומת תוצג רק בכתבות שכוללות מילים מסוימות. הפרסומת תופיע באופן אוטומטי בכל הכתבות הכוללות מילים אלה, אך לא "תרכב" על הטקסט אלא תדחף אותו ותוצג לידו.
"האינטרנט תפס בשנה החולפת מקום מרכזי יותר בתכנון המדיה של המפרסמים", הוא אומר, "חברות שרואות בבני 12 עד 25 את קהל היעד שלהן אינן יכולות להתעלם עוד מהאינטרנט, שוק של כשני מיליון גולשים בשנה. נוסף על כך, כמה חברות פרסום פתחו השנה משרדי אינטאראקטיב, ושוק הפרסום באינטרנט גדל בכ-40-50 אחוז. מדובר בעליית מדרגה של ממש".
כיום, נתח שוק הפרסום באינטרנט בקרב כלל עוגת הפרסום נאמד בכ-1.5 אחוז, אך צרפתי צופה כי השוק יגדל בכ-30-40 אחוז בשנה הקרובה. אחד הזרזים שיעודד את צמיחת השוק עשויה להיות (ההסתייגות נדרשת לאור ניסיון העבר) מערכת מדידת האתרים של חברת "רד שריף", שאמורה להתחיל לפעול באופן מלא תוך שלושה עד ארבעה חודשים.
אתרי המכירות הפומביות חוו שנה מוצלחת למדי והפכו לעסקים משגשגים. "מתחילת השנה רשמנו גידול של למעלה מ-40 אחוז במכירות באתר כשבמקביל לא חל שום גידול בשוק הכללי", אומר עודד קרן, מנכ"ל נטוויזן סחר, מפעילת אתר נטקאקשן.
"המשמעות היא שיותר אנשים מבעבר מרגישים ביטחון לקנות באינטרנט. הם מבינים שבאינטרנט זול יותר". מרכיב שצובר פופולריות על חשבון המכירות הפומביות הן המכירות הקבוצתיות. "הצרכנים מתחברים לרשת לא רק כדי לשחק או בשביל הריגוש שבקנייה", אומר קרן, "הם יודעים מה הם רוצים לקנות והמחיר נראה להם אטרקטיבי". קרן, כמו צרפתי, מציינים את האינטרנט המהיר והגידול הכולל במספר הגולשים כזרזי צמיחה למסחר האלקטרוני ולפרסום.
לפנייה לכתב/ת 
