25 השירים הגדולים של REM

1.Fall On Me

יש רגע אחד באנפלאגד של אר.אי.אם, בביצוע אקוסטי לשיר הזה מתוך Life's Rich Pageant, שניה לפני שסטייפ מפליג בקולו לגבהים טרם נודעו, שבו העיניים שלו מתגלגלות למעלה ורקע לבן תופס את מקומן. זהו רגע שמגדיר להקה. רגע שמבהיר לצופה-מאזין שהאדם שמולו, עם כל התהילה-פרסום-כסף, עדיין יכול להגיע למקומות רגשיים עצומים בעומקם - ולהעביר אותם ממיתרי הקול שלו היישר ללב שלך - בלי תיווך. העוצמה הנדירה שבפשטות ההרמונית של השיר על שילובי הקולות שבו, התחושה של יופי מושלם וקסום שממלאת את המאזין בכל פעם מחדש, ובעיקר, קולו המסתחרר-נשבר-מתרסק וממריא מחדש של סטייפ - יוצרים את אחד השירים הגדולים בתולדות הרוק. 

2. Leave

הפנינה הנסתרת ביותר בתולדות הלהקה. יצירה מונומטלית ומופלאה שמתחבאת אי שם ב-New Adventures In Hi-fi אלבום שהגיע לאחר Monster המאכזב, כשחלק ניכר ממעריצי הלהקה הוותיקים כבר נטשו אותה. שיר לחלוטין לא אופייני לאר.אי.אם ובכך כוחו. העיבוד האגרסיבי והקשוח, מלווה בסאונד עמום ותוקפני, גורם למילים לטפס לאט לאט במעלה הצוואר ולהתיישב לך ישר בראש.

3. Find The River

שיר שהוא ציור. פסטורלי, עגמומי, מאוהב. מאוכזב. סטייפ בשיאו כמבצע, לוקח שיר קטן לכאורה ומעיף אותו הכי עמוק שאפשר. היו ב-Automatic For The People להיטים גדולים יותר - אבל זה השיר היפה מכולם באלבום המושלם הזה, כזה שקשה שלא להזיל דמעה, בכל פעם ששומעים אותו מחדש.

4. World Leader Pretend

סטייפ הצטיין תמיד בחיבור תמלילים מוזרים ובלתי מובנים (ואגב - הסברים למילים מוזרות בשירים ניתן למצוא באתר הזה). השיר הזה הוא היוצא מן הכלל. אחד הטקסטים החזקים שנכתבו אי פעם בעולם הרוק ושמילותיו אף זכו להופיע בעטיפה הכתומה של Green, דבר שאר.אי.אם סירבו תמיד לעשות. המנון מופלא על הרס העצמי ושיקום - שמילותיו ננעצות בך כמו פיגיון. 

5.It's The End Of The World As We Know It

טקסט הזוי וחסר פשר לחלוטין, שזכה לאחד הלחנים הסוחפים ביותר שידע הרוקנ'רול. הביצועים האנרגטים שהפכו למסורת בסיומן של ההופעות החיות הפכו את השיר לאחד מסימני ההיכר המובהקים ביותר של הלהקה בציבור ברחב והולידו גל לא קטן של שירי חיקוי. הטירוף של סטייפ, איש ששפיות מעולם לא היתה מעלה בולטת שלו, מגיעה כאן לשיאה.

6. These Days

מי שנחשפו לאר.אי.אם רק בשנות התשעים, יתקשו אולי להאמין שכך נשמעה פעם הלהקה הזו. התפוצצות של גיטרות סואנות, תופים מהדהדים וסולן קטן עם ביצים וריאות ענקיים. רוק בשיאו. הביצוע בהופעה חיה כפי שנקלט ב-Tourfilm (תיעוד מופלא בסרט  ומעובד למחצה של הופעה חיה בסבב שאחרי Green, חובה בכל בית) מקפיץ את השיר עוד שתי רמות למעלה.

7 The One I Love

השיר ששום מכונת דיסקים בדיינר אינה שלמה בלעדיו. לא משנה אם בגרסת המקור הקצבית או בזו האיטית והאקוסטית - בכל מקרה מדובר באחד משירי האהבה-פרידה היפים שנכתבו. להגיד כל כך הרבה בכל כך מעט.

8. Man On The Moon

שיר נפלא שהתגלגל לסרט נפלא לא פחות. מדובר באחד מהשירים הפחות מתוחכמים של הלהקה, אבל כמות הרגש שנשפכת ממנו, והיכולת שלה למלא את הלב, מפצה. וחוץ מזה, הביצוע לשיר היה רגע השיא של ההופעה הכושלת של הלהקה ברמת גן (נסיבות מקלות: ההופעה הגיעה לאחר Monster החלש, ולאחר סבב הופעות שבמהלכו כמעט מת ביל בארי וגם סטייפ סבל מצרות רפואיות כאלה ואחרות).

9. Losing My Religion

להיטה הגדול ביותר של הלהקה ואחד הלהיטים הגדולים של הניינטיז בכלל. כמות ההשמעות האינסופית קצת שחקה אותו, ובכל זאת, מדובר בפנינה נדירה. קשה להאמין שיש עוד להקה שיכולה לתפור להיט כל כך גדול משיר כל כך משונה, עם קליפ כל כך מוזר (שבמהלכו, ולזה מעטים שמו לב, סטייפ מחקה בכישרון רב את סגנון הריקוד של ג'ימי סאמרוויל).

10. Fretless

עוד פנינה חבויה למדי המוכרת למעטים יחסית. מתוך הפסקול הנפלא ל"עד סוף העולם" של וים ונדרס. בלדה מיוחדת ושונה, בעלת צליל מזוהה ומרשים. בלדה לגיטרה.

11.Begin The Begin

נציגות שלישית לאלבום המופת "L.R.P", והפעם לקטע שהיו כבר מבקרים שהגדירו (בהגזמה קלה) כקטע הפתיחה המוחץ ביותר לתקליט כלשהו בכלל. המחאה הפוליטית-חברתית-קיומית של אר.אי.אם מעולם לא היתה בעלת עוצמה רבה יותר (גם אם מטושטשת טקסטואלית כהרגלה) מאשר בשיר הזה. 

12. Stand

נציג בולט ונאמן לז'אנר השירים הקופצניים של אר.אי.אם, שמסתירים מאחוריהם, כמעט תמיד, אמירה לא קלה, גם עם מעורפלת, על החיים. ובכל מקרה - צריך רגליים מעץ ולב מבזלת כדי לא לנתר במקום בכל פעם שסטייפ מחליף כיוון. 

13.   I Believe

עוד נציג לאלבום המופלא L.R.P. הפעם אולי שיר הרוק הקלאסי ביותר של הלהקה. מהלכי הגיטרה, מקצב התופים, השירה הישירה - יוצרים כולם שיר רוק חזק, ישר, ברור, פשוט יחסית - שפוגע בדיוק במקום, במיוחד בביצועי הלייב שלו.

14.Orange Crush

סימן אמיתי למעריץ של אר.אי.אם הוא יכולתו להיכנס בדיוק במאית השניה הנכונה ב"איר דראמס" במעבר התופים המדהים שמשדרג את שיר המחאה הכתום הזה לדרגת קלאסיקה. בתקופה שבה היתה הלהקה חביבת רדיו הקולג'ים בארה"ב, אי שם בסוף האייטיז, השיר הזה היה הסיבה העיקרית לכך.

15. Half A World Away

חלק לא קטן ממעריצי הלהקה התבאסו כל כך מהצלחת Losing My Religion ועמיתו לאלבום Shiny Happy People עד שזנחו לחלוטין את Out Of Time והחמיצו כמה שירים נפלאים שחבויים בו, כמו למשל הבלדה הקורעת, המרגשת, הצלולה ואפילו המובנת למדי - בנוסח שאפיין את הלהקה החל מהתקליט הזה והלאה. 

16.At My Most Beautiful

לזכותה של אר.אי.אם ייאמר שהיא מעולם לא ניסתה להסתיר את ההשפעה הכבדה שספגה מלהקות שונות. השיר הזה למשל מהווה ספק מחווה-ספק ציטוט-ספק גניבה מודעת לעצמה מהביץ' בויז. השיבוץ בפרק מופתי של "שולחן לחמישה" הפך אותו לבלדה האהובה ביותר של הלהקה בשנים האחרונות, ולאחד משירי האהבה הכי יפים שנכתבו מגבר לגבר.

17. Everybody Hurts

"אני יודע שזה לא שיר גדול במיוחד מוזיקלית, אבל כל כך הרבה אנשים שלחו לי מכתבי תודה ואמרו לי כמה השיר הזה עודד אותם ברגעים קשים ועזר להם, אז מי אני שאבקר אותו או שאתנער ממנו". מייקל סטייפ אמר, ואני מחרה מחזיק.

18.Perfect Circle

אב הטיפוס לכל הבלדות שיבואו לעתיד. עדיין לא שיא הרגש ושיא הצלילות, אבל היכולת של סטייפ ליצור תמונה רגשית מושלמת ממזיגה של מילים לא ברורות ולחן כבד יחסית - באה לידי לראשונה בשיר הזה מתוך אלבום הבכורה Murmur, שנחשב עד היום לאחד מאלבומי הבכורה המפתיעים והמוצלחים בכל הזמנים.

19.So Central Rain

שיר שנכנס לרשימה בעיקר בזכות מילה אחת. כשסטייפ זועק Sorry, אין אוזן בריאה בנפשה שלא יסמרו שיערותיה. אין לב שלם שלא יישבר. אין אדם כועס ופגוע שלא יסלח. לא חשוב על מה.

20. Endgame

נציג נבחר לז'אנר הנעימות של אר.אי.אם, שהרבו לשבץ באלבומים השונים קטעי נגינה ללא מילים. במקרה הנוכחי מתוך Out Of Time מדובר בנעימה קלילה ומרגשת, שקשה מאוד שלא ללוות אותה ב"לה לה לה לה" מסורתי, לעצום את העיניים ולדמיין שקיעה באיזה כביש אספלט לוהט בג'ורג'יה. 

21. The Sidewinder Sleeps Tonight

אחד הטקסטים החידתיים בתולדות הלהקה. רבבות הרוכשים של Automatic for The People עמדו נדהמים מול הקלות שבה משרבב סטייפ את שורת המפתח בשיר, שמהווה את אחת הנקודות היותר מרשימות בדיסק המופת הזה, בזכות השילוב בין הצליל האקוסטי החם שמלווה אותו, לבין תחושת האנרגיה והרעננות שמזכירה את ימי המוקדמים יותר של הלהקה. ופתרון לחידת המילים ניתן למצוא כאן.

22 I Walked With A Zombie

אר.אי.אם היא להקה גדולה לא רק בזכות החומרים המקוריים שלה, אלא גם בזכות מאות הקאברים שביצעה בהופעות ובהקלטות לשירים של אחרים. הביצוע הזה מתוך תקליט המחווה

ל-13th Floor Elavtors הוא האהוב עלי מכל. סטייפ וחבריו משתעשעים בשיר בין השורה אחת של רוקי אריקסון והופכים אותו להמנון משוגעי כל העולם.

23. We Walk

נציג כמעט לא מוכר מתוך תקליט הבכורה.  שיר קטן וקסום, שובב, לא רציני, שמעיד על הפן ההומוריסטי של הלהקה. הומור מוזר למדי יש להודות, אבל בכל זאת הומור.

24. Pop Song 89

אחד השירים האהובים ביותר על מעריצי הלהקה, שאני אישית מעט פחות מחבב, ובכל זאת נכנס לכאן בזכות שורה אחת אגדתית מתוכו. Sould We Talk About The Weather, Should We Talk About The Government.

25 The Great Beyond 

חותם את הרשימה שיר הנושא מתוך Man On The Moon. אר.אי.אם בשיר אופייני, שמציג פזמון סוחף עטוף בבתים שמרימים לו להנחתה. בפעם השניה בקריירה חזר סטייפ לסיפורו של  אנדי קאופמן, הקומיקאי העגמומי והבלתי מובן, שהצליח בכל זאת לכבוש את אהבת הקהל. הזדהות? לא ניתן להכחיש.