האיראנים חקרו את טננבאום ושלחו אותו בארגז ללבנון

הקשר האיראני:  אלוף משנה (מיל) אלחנן טננבאום (57), קצין בכיר בחיל התותחנים, נחטף מאבו-דאבי בפעולה משולבת של איראן וחיזבאללה. גורמי מודיעין איראניים הם שעמדו מאחורי העברתו לביירות. בישראל חוששים שמסר מידע מסווג אליו נחשף במהלך שירותו, לאחר שעונה ונחקר בשבי. (לחצו כאן לניתוח האופן בו ישפיע הפרסום על עסקת חילופי השבויים. לחצו כאן לדעות במערכת הפוליטית)    

לפני קצת יותר משלוש שנים יצא טננבאום מישראל לבריסל ומשם לנסיכות אבו דאבי שבמפרץ - לצורך ביצוע עסקה מפוקפקת שרקם יחד עם שותפו מטייבה, קייס עובייד, אשר לימים יתברר כי פעל בשליחות חיזבאללה. 

תחקיר ynet מעלה כי באבו דאבי הניחו גורמי מודיעין איראניים את ידם על טננבאום. לאחר שחקרו אותו, הם הרדימו אותו באמצעות סם, וכשהוא בתוך ארגז - העבירו אותו דרך הדואר הדיפלומטי של ארצם לביירות, הישר לידיו של חסן נסראללה. עוד עולה מהתחקיר, כי בטרם יצא מן הארץ, הוזהר טננבאום בידי גורמים במערכת הביטחון - ובכל זאת הצליח לצאת ולבצע את העסקה (לידיעה נפרדת בנושא לחצו כאן).        

אתמול אחר הצהריים הגיבו ילדיו של טננבאום לפרסום במסיבת עיתונאים, שכינסו בחצר בית המשפחה בתל-אביב. "לא רצינו להסתיר דבר מהציבור, אלא מחיזבאללה - שעלול להחזיר את אבא לחדרי העינויים", כך אמרו. הילדים, קרן ואורי, הכחישו בתוקף שמועות שונות שנפוצו בציבור אודות עסקיו של טננבאום ונסיבות חטיפתו, ואף איימו להגיש תביעת דיבה נגד כלי-תקשורת, שציטטו מקורות במשטרה ולפיהם אביהם היה מעורב בעסקאות סמים.  

נקלע לחובות

בעקבות שיחרורו של טננבאום משירות קבע, כאיש מילואים בכיר בחיל התותחנים. הוא שירת מספר רב של ימים בשנה (כ-100 עד 150) בתנאי קבע. במקביל, ניסה כל העת לפתוח בקריירת עסקים בחו"ל, אולם ללא הצלחה מרובה.

ערב נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, ואף קודם לכך, קיים טננבאום קשרי מסחר עם גורמים שונים בלבנון. לאחר נסיגת צה"ל איבד את מקור פרנסתו העיקרי, ובמקביל החל להמר בקזינו ביריחו.

ככל הנראה, נקלע טננבאום לחובות כספיים בשל ההימורים. את חובותיו ביקש להחזיר באמצעות עיסקה חדשה שרקם, שהיתה אמורה להניב לו מיליונים. בעסקה המדוברת היו מעורבים, ככל הנראה, גורמים איראנים. 

בשלהי 2000 יצר טננבאום קשר עם קייס עובייד, תושב טייבה שעבר להתגורר בחו"ל ועל פי החשד בשב"כ, התגייס לחיזבאללה והיה שותף במלכודת שעמדה להיטמן. עובייד היה האיש שהביא לחיזבאללה את טננבאום - על מגש של כסף.

השניים יצאו לבריסל שבבלגיה , שם עמדה להתבצע "עיסקת המיליונים" עם האיראנים. משם המשיכו לנסיכות אבו-דאבי שבמפרץ הפרסי להשלמת העסקה.   

המלכודת נסגרת

באבו דאבי נסגרה המלכודת: האיראניים לכדו את טננבאום - ולא ברור כמה זמן החזיקו בו ואיזה מידע בדיוק הוציאו ממנו. בסופו של דבר הועבר טננבאום ללא הכרה לביירות, כשהוא בתוך ארגז סגור, ונמסר לידי החיזבאללה. גורמי ביטחון העריכו כי אפשר שטננבאום סומם בידי חוטפיו. זמן קצר לאחר מכן הודיע השייח חסן נסראללה בפומבי: "יש בידינו קצין ישראלי בכיר".

הפרשה התרחשה כשבוע לאחר חטיפתם של שלושת חיילי צה"ל, בני אברהם, עומר סואעד ועדי אביטן ללבנון. בידי נסראללה היו כעת ארבעה ישראלים, ששירתו בפועל או בעבר בצה"ל.

איזה מידע ביטחוני העביר טננבאום לאנשי החיזבאללה, ואולי אף לאיראנים? האם נשבר בעינויים ובשבי הממושך? השאלות האלו נותרו לוטות בערפל, בשלב זה.

המצוד אחרי השותף הערבי

עיקר החשדות בפרשה התמקדו בקייס עובייד , שהיה ככל הנראה בסוד העניינים של תוכנית החטיפה. בעקבות הארוע אף הפך עובייד רשמית ליד ימינו של מנהיג חיזבאללה נסראללה. קייס הוא נכדו של דיאב עובייד, ששימש כחבר כנסת בשנות ה-60 וה-70 מטעם "הרשימה הערבית".

מאז העיסקה לא שב עובייד לארץ והוא שוהה כיום עם אנשי חיזבאללה בביירות. בשלב מסוים אף הוחזקו כמה מבני משפחת עובייד במעצר מינהלי, בניסיון לגלות האם הם יודעים פרטים על פרשת טננבאום וכן כדי ללחוץ על עובייד לשוב ארצה. בין היתר נעצרו באוגוסט 2001 אחותו של קייס, מונה חסן עובייד, בת 30, ואחיו אכרם, בן 40. שניהם הכחישו בתוקף כי ידעו דבר על הפרשה. מונה עובייד אמרה: "אפילו היו שוחטים אותי, לא הייתי מודה, כי אין במה להודות".

האחים לא ידעו דבר - וניסיון הלחץ על האח הנעלם נכשל. בני משפחת עובייד שוחררו כעבור מספר שבועות מהכלא. הם עדיין מתקשים להאמין שבן משפחתם ביצע את הדברים המיוחסים לו. יצויין שאביו של עובייד הורשע בסחר בסמים ונושא כיום עונש מאסר בכלא בישראל.

השופטים אישרו לפרסם

ביום ד' אחר-הצהריים התיר בית המשפט העליון לפרסם את כל הידוע על חטיפתו של טננבאום. את ההכרעה קיבלו שלושת שופטי העליון - תיאודור אור, דליה דורנר ואסתר חיות - שדנו בערעור המשפחה נגד החלטת בית-המשפט המחוזי להתיר את הפרסום. נציגי המדינה בדיון טענו כי אינם מתנגדים לפרסום.

"הגענו למסקנה שאין בפנינו תשתית של ממש בדבר קיום הסיכון לו טוענים המערערים", כתבו השופטים. "על פי נסיבות המקרה, ניתן לצאת מנקודת הנחה שגורמי החיזבאללה יודעים אל-נכון את הנסיבות בהן הגיע טננבאום ללבנון. החשש שהגרסה בעניין זה, אשר תפורסם על-ידי עיתון 'הארץ' או חדשות 10 (המשיבים) עלולה לגלות עובדות חדשות לגורמים אשר טננבאום מוחזק על ידם, הוא רחוק ובלתי סביר. מה גם, שבעניין זה נעשו פרסומים רבים בכלי התקשורת הבינלאומית, לרבות באינטרנט".

עוד כתבו השופטים: "לא התעלמנו מהטענה לפיה קיים חשש שפרסום עובדות אשר אינן בידיעת החיזבאללה, עלול להביא לפגיעה בטננבאום, אלא שחשש כזה אינו יכול להיות לגבי פרסום נסיבות חטיפתו. קשה להניח שדווקא פרסום הדבר על-ידי מי מהמשיבים, יגרום למה שפרסומים קודמים, שנעשו בעבר באותו נושא, לא גרם".