מת וצלב האבל, נשיא צ'כוסלובקיה לשעבר
הוא היה מחזאי חתרני ועמד בראש "מהפכת הקטיפה" שהתחוללה בארצו ב-1989, שבה הופל המשטר הקומוניסטי במדינה. להאבל, בן 75 במותו, הייתה היסטוריה של מחלות בדרכי הנשימה, גם בשל שנותיו בבתי כלא קומוניסטיים
נשיא צ'כוסלובקיה לשעבר, וצלב האבל, הלך היום (יום א') לעולמו בגיל 75. האבל, מחזאי חתרני, עמד בראש "מהפכת הקטיפה" שהתחוללה במדינה ב-1989, שבה הופל המשטר הקומוניסטי במדינה.
חדשות נוספות מהעולם הגדול :
- האפיפיור ביקר בכלא ברומא: "תנו כבוד לאסירים"
- דרום קוריאה ליפן: פיתרו סוגיית "שפחות המין"
- זוועה בניו יורק: הצית אשה למוות בתוך מעלית
- רוסיה: עשרות נעדרים בהתהפכות אסדת קידוח
- ביי בגדד: החייל האמריקני האחרון עזב את בגדד
להאבל הייתה היסטוריה של מחלות בדרכי הנשימה, שמקורן בין היתר בשנים שאותן בילה בבתי כלא קומוניסטיים. בדצמבר 1996, הוסר חלק מריאתו הימנית, לאחר שהתגלה בה גידול סרטני.
האבל נולד בשנת 1936 למשפחה אמידה, למד טכנאות כימיה ועבד לפרנסתו במעבדה. בה בעת פרסם מאמרים במגזינים ספרותיים וקולנועיים. כשעלו הקומוניסטים לשלטון ב-1948 הוכרזה משפחתו כ"סכנה למדינה" וכל נכסיה הוחרמו. האבל נאלץ ללמוד כלכלה באוניברסיטה משום שנאסר עליו ללמוד את מדעי הרוח.
ביקור מעורר השראה בארה"ב
ב-1957 השתחרר משירות של שנתיים בצבא. לאחר שנדחתה בקשתו ללמוד דרמה, עבד כעוזר במה באחד התיאטראות של פראג. בתקופה שהונהגה בצ'כוסלובקיה פתיחות וסובלנות יחסית (1962-1968) החל לחבר מחזות, שהוצגו וזכו להצלחה רבה. בשנות השישים של המאה העשרים' טייל בארצות הברית והושפע מרעיונות התקופה. הצגת מחזותיו נאסרה אחרי פלישת הסובייטים בעקבות "האביב של פראג" (1968). האבל נאלץ לעבוד כפועל במבשלת בירה ונכלא מדי פעם ע"י השלטונות.
ב-1975 כתב האבל מכתב גלוי לנשיא הוסק, שבו תיאר את מצבה הקשה של החברה בצ'כוסלובקיה. הוא היה מעמודי התווך של תנועת המחאה "אמנה 77", שהורכבה מקבוצה של אינטלקטואלים ואמנים.
חמש שנים בכלא הקומוניסטי
לאחר מכן היה פעיל בתנועות מחאה וחיבר מספר מאמרים חריפים נגד המשטר ובעד הדמוקרטיה, שנודעה להם השפעה בצ'כוסלובקיה וגם מחוצה לה. כתוצאה מכך נאסר שוב; סך הכול הוא בילה חמש שנים בכלא.
השלטונות בצ'כוסלובקיה ניסו להתנכל להאבל בגלל השפעתו הגוברת. פעם אף זויף מכתב בחתימתו, כביכול, שבו הוקיע את חברי "אמנה 77". לכל אורך מאבקו ביקש להישאר אמן ולא להפוך לפעיל פוליטי "מובהק".
ב-1989, לאחר נפילת משטרו של הוסק במהפכה לא-אלימה ("מהפכת הקטיפה"), נבחר לנשיא צ'כוסלובקיה. ב-1990 נבחר שנית, לתקופה של שנתיים. לאחר הפירוד בין צ'כיה וסלובקיה, שהאבל התנגד לו, התפטר ב-1993. אך בעקבות לחצים נבחר שוב לנשיאות צ'כיה לתקופה של חמש שנים. וב-1998 נבחר שוב לאותו פרק זמן.
הגן על צורכי האזרח הקטן
כנשיא, תפקידו של האבל היה ייצוגי, אם כי הוא לא חסך דברי ביקורת חריפים על הפוליטיקאים בארצו. עיקר ביקורתו הופנתה נגד השחיתות והתעלמות מצרכיו של האזרח הקטן. הוא סבל מסרטן, ואושפז מספר פעמים בבתי חולים.
האבל פרש מתפקידו כנשיא צ'כיה בפברואר 2003. נשוי לדגמר האוולובה, שחקנית תיאטרון, אשתו השנייה.
כמחזאי, יצירותיו המוקדמות היו סאטירות פוליטיות-אבסורדיות. לימים החל לכתוב מחזות ריאליסטיים המציגים את האבסורד שבשלטון הדיכוי במסווה של תקינות. הנודעים שבמחזותיו: "מסיבת גן" (1963), "ההודעה" (1965), "המצילים" (1974).