ידידתו של טננבאום: "הוא רימה את כולנו"
שלוש שנים אחרי, ריימונדה פישר עדיין כועסת. "אלחנן היה מסובך בהימורים ובחובות עד הראש. הוא חיפש את הדרך הקלה לצאת מזה, ולכן היה קל לפתות אותו". אף שסיבך אותה קשות, היא אומרת: "רק שייצא מזה בחיים"
ריימונדה פישר מחזיקה בתיק תצלום דהוי של אלחנן טננבאום, שאותו היא שולפת מדי פעם ומחזירה מייד לארנק, שמא יתפורר וייעלם גם הוא. כמו האיש שהיה מרכז חייה בשנתיים שלפני החטיפה.
אפשר שהיא מחזיקה את המפתח להבנת פרשת טננבאום, מדווח הבוקר (יום ה') "ידיעות אחרונות". היא יודעת שהיה שקוע בצרות וש"חיפש את הדרך המהירה והקלה לצאת מזה", ולכן "כל-כך קל היה לפתות אותו".
"בשנה האחרונה אלחנן היה מסובך מעל הראש", היא מספרת באמצעות עורך דינה, צבי פפרברג. "לחברה שלו היה סכסוך עם חברה מתחרה שהתגלגל לבתי-משפט ורושש אותו. הוא נכנס לסחרור, וזה נגמר בפשיטת רגל".
"הוא ניסה לצאת מזה במכה. לכן התעסק מדי פעם בהימורים. כמה פעמים נסענו לקזינו ביריחו. ניסיתי להרגיע אותו, אבל כמה שדאגתי לו יותר, כך הסתגר יותר. טיפוס פולני שדבק במצ'ואיזם שלו".
הפתרון צץ בדמותו של קייס עובייד מטייבה. "אלחנן הכיר את המשפחה הזו הרבה זמן. הוא אפילו עזר להם כשאבי המשפחה הסתבך עם סמים". פישר הייתה מודעת לעסקה הנרקמת בין טננבאום לעובייד. לפי העסקה, טננבאום היה אמור לטוס לאירופה, ומשם למדינה ערבית, כדי לשמש בלדר לחצי מיליון דולר ולקבל אחוז מסוים מהכסף שיבריח ארצה".
והוא האמין לזה?
"בהתחלה לא כל-כך. כל השנים הם היו מדברים על עסקאות שיעשו יחד, אבל לא יצא מזה כלום. הפעם לא הפסיקו לנדנד לו. שלוש פעמים ביום צלצלו אליו. כששלחו לו בסוף גם כסף לכיסוי הוצאות, אלחנן אמר לי: 'זהו, זה רציני'".
קשה להאמין שאיש שקול ורציני יאמין לסיפור כל-כך רעוע.
"הוא באמת פתי שהוא האמין לזה, אבל אל תשכחו באיזו מצוקה הוא היה. הם מכרו אותו. פשוט מכרו אותו".
לא ניסית להזהיר אותו, לעצור בעדו?
"הייתה לנו מריבה בערב ראש השנה, ומאז לא דיברנו. היום אני חושדת שהוא יזם את המריבה כדי להרחיק אותי מכל הפרשה".
ריימונדה מאמינה שאלחנן לא הגיע ללבנון מרצונו, וכי הובל לשם בכפייה. "הוא היה מוכן לנסוע למדינה ערבית לא מסוכנת, אבל ללבנון? בשום פנים ואופן. הם בטח סיממו אותו לפני שהעלו אותו על המטוס לביירות".
בחודשים הראשונים היא הייתה אכולת דאגה. "הכי נורא זה הספק שמלווה אותך כל הזמן, אם האיש הזה יחזור. התפללתי שהם יבינו שהם תפסו דג רקק, ואז ישחררו אותו. הוא יעדיף למות שם ולא יגיד להם משהו שקשור למדינה".
שלוש שנים היא מחוסרת עבודה, שקועה בחובות. "הייתי טיפשה. הוא סיבך לי את החיים. אף אחד לא ידע את האמת. לא הילדים, לא אשתו, לא אני. את כולנו הוא רימה".
למרות זאת היא אומרת: "אני רק רוצה שייצא משם בחיים, ואז ייתן את הדין למדינה שהעמיד על שתי הרגליים האחוריות".