"אולמרט הוא איש הקשר בין הון ושלטון"

שר התמ"ת, אהוד אולמרט, עלה השבוע לכותרות, בעקבות המלצתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שלא לאשר את הסיוע החריג של מינהל ההשקעות לחברת קוקה-קולה. כזכור, שואפים בתמ"ת להעביר לקוקה-קולה מענק של 70 מיליון שקל, כסיוע להעברת מפעל הייצור של החברה מבני-ברק לאשקלון.

רובינשטיין התערב כנגד מתן המענק בעקבות פנייתו של הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אורי יוגב, שטען שהמענק אינו תואם את חוק ההשקעות. בעקבות ההמלצה, השתלח אולמרט ברובינשטיין, וסיפק לתקשורת כותרות כמו "מי זה הרובינשטיין הזה", "הוא לא אמור להחליט", ו"הוא מבין בכלכלה פחות מכתב כלכלי".

אולמרט עצמו החליט השבוע החלטה מעניינת נוספת: תחת כובעו השני, כיו"ר מנהל מקרקעי ישראל, החליט להעניק עשרות מיליוני שקלים לבני משפחת דנקנר. המינהל, המחכיר למשפחה 2,000 דונם בעתלית ובאילת לצרכי תעשייה, התיר למשפחה למכור אלפי יחידות דיור בתנאים טובים בהרבה מבהסכמי חכירה אחרים. רובינשטיין התנגד בעבר גם להחלטה הזאת.

הד"ר לינדה עפרוני, מומחית ליחסי עבודה, טוענת שהקשר בין שתי הפרשות אינו מקרי. בראיון ל-ynet היא תוקפת את התנהלותם של אולמרט והממשלה בכלל מול אנשי העסקים הגדולים, ומנסה לשפוך אור על המניע הסמוי, לטענתה, של פוליטיקאים המסייעים לבעלי ההון.

אולמרט טוען ששתי ההחלטות, כמו כל ההחלטות שלו, נועדו לשפר את המצב הכלכלי במדינה. מה דעתך?

"אולמרט פועל ממניעים אחרים לגמרי. אולמרט הוא כיום המייצג הגדול ביותר של הקשר בין הון ושלטון. כשמסתכלים על מה שקורה כיום בליכוד, ברור שמתחילה שם איזושהי מלחמת ירושה. אולמרט הוא מועמד כמעט ודאי לראשות הממשלה, ויש לאולמרט ידיעה אינטימית, מחברים קרובים שלו כמו ראש הממשלה הנוכחי, שהדרך לראשות הממשלה עוברת דרך חצרן של כמה משפחות חשובות".

תסבירי את עצמך: איזה משפחות, ולמה הדרך לראשות הממשלה עוברת דרכן?

"משפחת דנקנר היא דוגמא טובה למשפחות האלה. בישראל יש כמה משפחות, שכמעט שולטות במדינה. קודם כל, הן קובעות את סדר היום התקשורתי, בהיותן בעלים של רוב מערכות התקשורת במדינה, וברור שהדרך לשלטון עוברת בתקשורת. אבל מה שחשוב אצל הדנקנרים, זה לא השליטה שלהם בתקשורת, כי שם יש להם מעט אחזקות, אלא השליטה שלהן על המערכות הפיננסיות, שיכולות להיות נדיבות יותר או פחות".

כלומר?

"משפחת דנקנר יושבת במועצת המנהלים של שני בנקים גדולים, בנק דיסקונט ובנק הפועלים. במדינה שיש בה שלושה בנקים גדולים, זה די הרבה. ברור שכדאי לו להתחבר אתם. הבעלים של קוקה-קולה בארץ, משפחת ורטהיים, היא שותפה בעוד בנק בינוני, בנק מזרחי. המניע  כאן הוא די ברור.

מה הקשר בין ריצה לראשות הממשלה ובין קשרים עם בעלי בנקים?

"בדרך לראשות הממשלה הוא קודם-כל יצטרך להיות יו"ר הליכוד, ויו"ר הליכוד בתקופה שבה הוא יצטרך הרבה כסף. אצלנו גם למפלגות שלטון יש קשיי מימון: אפשר לראות את זה גם בליכוד, גם בעבודה, גם בהסתדרות, כל הגופים האלה מקבלים החלטות שנגועות בכסף, והבנקים הם למעשה החמצן שלהם. והבנקים יודעים למחוק חובות של גופים ואנשים שנקלעים לקשיי נזילות".

"הבנקים בארץ סלקטיביים מאוד במתן האשראי שלהם. כשלאנשים מהיישוב יש חוב של 3,000 שקל, אז הם אומרים לך, לך תמשכן משהו. כשמדובר באנשי עסקים כאלה ואחרים, בגופים ממסדיים ומוסדיים ובכל מיני חברות, הבנקים יודעים לבוא לקראת גופים כאלה כשיש להם בעיית אשראי. מי משלם, בסופו של דבר, את המחיר? אנחנו. כשנגמר להם הכסף, הבנק אומר קשה לי, ועכשיו אני אעלה את העמלה ואקשיח את הקריטריונים לקבלת אשראי עם משקי הבית הפרטיים".

השיקולים של שר בישראל הם כל-כך קטנים? והוא באמת משוכנע, שאם הוא ייתן להם הטבה כזאת וכזאת, הם ייגמלו לו אחר-כך ישירות בתנאי ההלוואות שיקבל הליכוד?

"יכול להיות, אבל בכל מקרה זה לא הולך בצורה כל כך פשוטה. השיקול שלו הוא שחשוב להישאר חלק מהקליקה. יש קליקה של בעלי הון ואנשי שלטון, שחשוב לכולם להיות בה, ולקליקה יש חוקים. אתה יכול לראות את הקליקה הזאת בהרבה דרכים. אתה יכול לראות את הקשרים האישיים החמים שלהם, ואיך שהם מרגישים בנוח ביחד. אתה יכול לראות שהפקידים, שמסיימים לעבוד במגזר הציבורי, הולכים למגזר הפרטי. אני מדברת על סחבקיה שלמה, לא על הסכמים פשוטים של שמור לי ואשמור לך, למרות שגם הסכמים כאלה קיימים".

אולמרט אף פעם לא הכחיש שהוא "מסתחבק", כדבריך, עם בעלי ההון, ועוזר להם, אבל הוא טוען שהשיקול שלו הוא אחר לגמרי. הוא טוען שהוא בסך הכל רוצה שהמשק יזוז ושיווצרו מקומות עבודה, ושככל שהוא יעודד את היזמים יותר, הם יצרו יותר מקומות עבודה, כמו במקרה של קוקה-קולה.

כל הסיפור של יצירת מקומות עבודה הוא מופרך. מי תוקע לידינו, שחלק מהעובדים החדשים שקוקה-קולה תעסיק לא יהיו מעזה? קוקה-קולה תעבור לאשקלון, כי הערך של הנדל"ן שלה במרכז הוא עצום, ולא בגלל שום סיבה אחרת. ואם הם צריכים לייצר יותר, הם יכולים לקחת 500 עובדים חדשים גם בבני-ברק. גם בבני-ברק יש מובטלים, ועובדים מאשקלון יכולים להגיע לבני ברק.

"כל הסיפור הזה הוא בלוף אחד גדול. זאת דוגמא מובהקת לחוסר היעילות של סיוע ממשלתי למפעל פרטי. זה שריד של הסוציאליזם, שפועל תחת סיסמאות קפיטליסטיות, והוא מנוגד לכל ההיגיון של כוחות השוק. אם היו משקיעים את אותו הכסף בבניית רכבות לאשקלון, המובטלים מאשקלון היו באים לעבוד בבני ברק. אפשר לנופף בסיסמאות מפה ועד להודעה חדשה, אבל הנתונים בשטח מראים דברים אחרים לגמרי."

מה הם מראים?

"הממשלה עוזרת ליזמים פרטיים כבר יותר מ-15 שנה, גם באמצעות חוק ההשקעות וגם באמצעות שיפוי מעסיקים. המעסיקים קיבלו יותר מ-150 מיליארד דולר, ולא הוסיפו מקום עבודה אחד, להיפך, האבטלה רק גדלה וגדלה. היה עולה לנו הרבה פחות לשלם להם הבטחת הכנסה הוגנת, או לשלוח את המובטלים לבנות בתי ספר ורכבות בתור עובדי מדינה".

"אין שום דרך לבדוק מעסיק פרטי, כשהוא מקבל סיוע מהממשלה, מה הוא באמת עושה עם הכסף. כבר 15 שנה נמשלמים למעסיקים שיפוי מעסיקים, ובסוף הם עושים עלינו סיבוב פעמיים ולוקחים עובדים זרים.

את מדברת על המדיניות הזאת כקנוניה של הממשלה כולה, אבל במשרד האוצר דווקא מתנגדים להעברת קוקה-קולה.

כל ההתנהלות של הממשלה בנושאים כלכליים היא מאוד לגמרי לא מקצועית. אז בין ביבי לאולמרט יש מלחמת ירושה, ואנחנו רואים את זה בהתגייסות של שרון למען אולמרט ובמלחמת ההתבטאויות בין נתניהו לשרון. אבל מה, למשל, כל-כך אצה הדרך לנתניהו בעניין הנמלים? הרי הנמלים יופרטו, ונתניהו יכל להשיג את אותו הדבר במשא ומתן ובלי שביתה".

אז מה, הוא רצה שביתה?

"הוא ללא ספק רצה שיהיו בעיות בעבודת הנמלים. יש פה לחצים עצומים של אנשי עסקים שרוצים להשתלט על הנמלים  ולקבל נמל פרטי במתנה. כל עוד רשות הנמלים מתפקדת, ההשקעה של "מספנות ישראל" בנמל שלהם עלולה לרדת לטמיון. אז עכשיו הם איתרו את הפרטנר, ביבי, וכרגע הם רק צריכים לחכות להתמוטטות של רשות הנמלים.

"גם המקרה של מספנות ישראל הוא דוגמא לבלוף הזה שנקרא יצירת מקומות עבודה. הרי כשהעניקו להם את הנמל, הם אמרו שהם שכרו 600 עובדים, שיאבדו את מקומות עבודתם אם הנמל לא יופרט. בסוף התברר ש-300 מהעובדים האלו הם סינים".

יכול להיות שיש לחץ של אנשי עסקים בשביל שהנמל יופרט ויעבור לידיהם, אבל יש גם לחץ של כל הקהילה העסקית, שפשוט רוצה נמל יעיל לטובת היבוא והיצוא.

"זה טוב ויפה, אבל אם הנמלים יופרטו בצורה שבה מפריטים חברות ממשלתיות בארץ, ובסוף, כשהנמלים יהיו בידיים פרטיות אז לא תהיה תחרות, אלא מונופול ממשלתי שיהפוך למונופול פרטי. כי יש כאן אוליגרכיה, או חונטה ששולטת במדינת ישראל, וכולם מפחדים ממנה, חברי הכנסת, התקשורת, ולצערי אפילו מערכת המשפט.

אז הנה, היועץ המשפטי לממשלה יצא נגד אולמרט בעניין קוקה קולה וגם בעניין הדנקנרים.

"אז באמת אולמרט מגלה כאן אומץ לב, שלא כהרגלו, אבל מה שמפחיד כאן, זה שאולמרט מצפצף על היועץ המשפטי לממשלה. יש לו גישה מתנשאת, של אני ואפסי עוד, אני מעל מערכת החוק ואל תבלבל לי את המוח. וזאת גישה מאוד מסוכנת. היא מסוכנת דווקא בגלל שאנשים הם לא כל כך מטומטמים. האוכלוסייה, האזרחים, הציבור, איך שאתה רוצה לקרוא להם, מאבדים  אמון בכל המערכות. והם מאבדים אמון לא בגלל שהם מטומטמים, אלא בגלל שהמערכות מתדרדרות.  

"אנשים רואים ומבינים הכל. אנשים רואים, שכל הטבה חברתית, שחיונית לחיים של אנשים קטנים, כמו הכסף לאמהות החד הוריות, או חוק הדיור הציבורי, נקברת לבסוף בחוק ההסדרים, ולעומת זאת, כל הטבה לבעלי ההון, חוקית או לא חוקית, יוצאת לפועל בסוף. אנשים רואים הכל, ובסופו של דבר, אנשים כאן יאבדו את הסבלנות ויצאו מהכלים".

ומה יקרה אז? 

יש דברים שעדיף לא לחשוב עליהם.

לא התקבלה תגובת אולמרט לכתבה.