מילווקי: האמא של הארלי דייוידסון

ראו את כל הפרקים בסדרה 'חוצה אמריקה' בסוף הכתבה

לפעמים קול מנוע של אופנוע אחד יכול להחריד שכונה שלווה שלמה, אז תארו לכם מה עשוי לחולל רעש הבוקע ממאה אופנועים שדוהרים בו-זמנית ביחד. כל זה עוד כלום לעומת החגיגה שציפתה לעיר המנומנמת מילווקי במדינת ויסקונסין, שחגגה לא מזמן ברוב המולה ורעש את יום ההולדת ה-100 לסמל הגבריות האמריקני, אותו אופנוע רעשני מתוצרת הארלי-דייוידסון, שמפעל ההרכבה שלו נמצא בתחומי העיר.

לא פחות מ-100 שנים חלפו מאז התאחדו שלושת האחים לבית הארלי עם שותפם דייוידסון ובנו את האופנוע הראשון שלהם. לפני חמש שנים, בעת חגיגות ה-95 לאופנוע, הגיעו לעיר 140 אלף רוכבים, חלקם קשישים שחגגו את נעוריהם האבודים, מלווים בנערותיהם המתקששות, כשהם לבושים מכף רגל ועד ראש בבגדי עור מיוחדים. בחגיגות ה-100 הגיעו כבר יותר מ-160 אלף. ואגב, תעשיית האביזרים והבגדים של מאות אלפי המכורים לאופנועי הארלי דייוידסון מתחרה בהצלחה אפילו במכירות האופנוע האגדי עצמו.

תושבי העיר קידמו בזרועות פתוחות את פני עשרות אלפי הרוכבים, שחלקם נראו כאילו יצאו זה עתה מסרטו של פיטר פונדה, 'איזי ריידר'. במצעד, שנערך ב-30 באוגוסט, דהרו האופנוענים ברחבי העיר. למחרת נערכה בפארק ותיקי המלחמות, מצפון למבנה המדהים של המוזיאון לאמנות, המסיבה הגדולה בה נחגג היומולדת באלפי ליטרים של בירות ומופע זיקוקי דינור.

הסיור במפעל לייצור מנועים לאופנועים, בקפיטול דרייב ווסט, הוא אטרקציה לחובבי הז'אנר, למרות שלא מרכיבים בו את האופנוע כולו אלא רק את חלקי המנוע שלו.

ממגהץ עד סירה מעופפת

מילווקי שוכנת לחופו של אגם מישיגן, כשעתיים נסיעה מהעיר שיקגו. מתגוררים בה בעיקר מהגרים גרמנים לצד יוצאי ארצות אחרות (ביניהם סקנדינבים ופולנים), מה שאולי מסביר את ריבוי מבשלות הבירה בעיר ואת הכמות הענקית של פאבים וברים.

שלושה נהרות נפגשים עם אגם מישיגן, מה שתורם לנוחיות התחבורה המקומית ומקל על יצוא מוצרי החקלאות והחלב של ויסקונסין - כר דשא ענקי עליו רועות בשלווה 4 מיליון פרות, כמספר תושבי המדינה.

העיר התחתית של מילווקי קטנה למדי ומהווה שילוב מעניין בין גורדי שחקים חדישים לבין בתים מרשימים שנבנו בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

המבנה המרשים ביותר בעיר הוא המוזיאון לאמנות, על שפת אגם מישיגן, שנחנך לפני כשנתיים וזכה בתואר 'העיצוב הטוב ביותר לשנת 2001' על ידי השבועון טיים. מדובר במבנה לבן, שנראה כמו שני מפרשים שנעים ברוח, עם תורן ענק במרכז המחזיק כביכול את המפרשים. לעיצוב המעניין אחראי האדריכל סנטיאגו קאלאטראווה, שזוהי עבודתו הראשונה בארצות הברית.

במוזיאון לאמנות, שאגפיו מוקדשים לאמנות מסורתית ולאמנות מודרנית, הוקצה מקום נכבד לתערוכה המציגה את תולדות אופנועי הארלי-דייוידסון. חלק לא מבוטל מהמוזיאון מוקדש לסטיבנס ברוק, אמן תעשייתי שפעל בעיר ועיצב בה את מרבית המוצרים בני זמננו - החל ממגהצים ועד מכוניות ורכבת נוסעים מצוידת בקרון-בר קדמי שקוף, או סירה מעופפת שנשארה עדיין בבחינת חלום.

לא רחוק מהמוזיאון, על שפת האגם, שוכן מבנה זיכרון מרשים המוקדש לחיילים בני המקום שנפלו במלחמות השונות. פסל גדול של הנשיא לינקולן עומד בחזית המבנה וממרפסת התצפית שלו נשקף נוף מרהיב של האגם.

במרכז המוזיאונים של העיר, בדאון-טאון, שוכן בין היתר המוזיאון הציבורי של מילווקי, המציג את ההיסטוריה של העיר וסביבתה. לידו ממוקם HUMPHREY DOME THEATER, בו מוקרנים סרטי 'איימקס'. מומלץ לבקר גם במוזיאון ע"ש וויליאם אייזנר, השוכן ברחוב ווטר ומוקדש לפרסום ולעיצוב המוצר. כאן תיתקלו שוב בשמו של המעצב הגאון סטיבנס ברוק.

רוב האטרקציות של מילווקי נגישות להולכי רגל, אבל תוכלו להיעזר גם בשירות קרוניות הטרולי, שייקח אתכם מאתר אחד למשנהו.

פעם גר שם רופא

אי אפשר לבלות בעיר מבלי לפקוד לפחות מבשלת שיכר אחת. אם תבחרו למשל ב-MILLER BREWING COMPANY, מבשלת הבירה ברחוב ווסט 425, תיהנו מסיור חינם ובעיקר מסיבוב טעימות של סוגי בירה שונים.

לא רחוק משם נמצא קפה-מסעדה שהוא אבן דרך היסטורית בעיר - LAKESIDE INN CAFE. זהו בית עתיק בן 150 שנים, השוכן ליד גדת נהר המיסיסיפי הענק. הבית היה שייך בעבר לרופא שבנותיו הפכו אותו לפונדק אירוח ולמסעדה מעולה. המחירים סבירים למדי והמקום מקסים. עד היום משכירים בו גם חדרי אירוח.

הטרגדיה של האוכלוסיה השחורה בארצות הברית מתועדת במוזיאון השואה האפריקני, הממוקם בתוככי רובע השחורים בעיר. לא לפסוח.

האטרקציה הייחודית למילווקי היא חממת הצמחים בשמורת פארק מיטשל, הבנויה בצורת שלוש כיפות ענקיות מפלסטיק, שכל אחת מהן מוקדשת לסוג אחר של צמחיה. בכיפה אחת מוצג, לצד צמחי מרפא עתיקים, גן ביתי מהמאה ה-18, שהיה שייך לאחת מתושבות העיר. זו גם דאגה להנציח את התפתחויות הגן ביומן אישי שהותירה אחריה. כיפה אחרת מוקדשת לצמחיה הטרופית של יערות הגשם, ובכיפה השלישית תפגשו שפע קקטוסים וגידולים האופייניים לאזורים שחונים.

שכחו את גולדה מאיר

למרות שיש בעיר קהילה יהודית די גדולה ולא מעט בתי כנסת (בית הכנסת עמנואל בני ישורון, למשל) לא תמצאו בה שום אתר שמציין את העובדה שראש ממשלת ישראל לשעבר, גולדה מאיר, גדלה בעיר הזו אחרי שהיגרה עם משפחתה בגיל שש מקייב שבאוקראינה.

אחת הכנסיות המרשימות במילווקי היא כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית בעלת הכיפה הכחולה, שעוצבה על ידי האדריכל הגאון פרנק לויד-רייט. מי שאוהב אחוזות מפוארות של עשירים מוזמן לבקר באחוזת PABST בשדרות ווסט ויסקונסין 2000. האחוזה המצועצעת נבנתה ב-1893 על-ידי איל בירה שהתעשר.

עיקר חיי הלילה של העיר מרוכז בטיילת שנבנתה לאורך הנהר החוצה את הדאון-טאון, הריברווק. גם רחוב בריידי בצפון-מזרח העיר וב-WALKER'S POINT תמצאו לא מעט מסעדות ומקומות בילוי.

קפיצה למדיסון

יעד מומלץ שלא כדאי לדלג עליו אם כבר נמצאים בסביבה הוא העיר מדיסון, כ-100 ק"מ מערבה ממילווקי. מדיסון מהווה נקודת ציון חשובה בהיסטוריה האמריקאית, שכן בה נוסחה החוקה האמריקאית. 37 מנציגי 13 המושבות הראשונות, שחתמו עליה, הפכו במשך השנים לשמות רחובות במדיסון.

מרכז העיר שוכן על מעין מיצר הממוקם בין שני אגמים - מנדוטה ומונונה. על גבעה באותו מרכז, בלב כיכר יפהפיה, ניצב בניין הקפיטול המפואר של וויסקונסין. הבניין בנוי משיש לבן, כשעל גגו פסל מוזהב. את בית התפילה האוניטרי (לנוצרים שאינם מאמינים בשילוש הקדוש) בנה האדריכל הנחשב פרנק לויד-רייט. כדאי מאוד להיכנס ולהתבונן בתקרה המרשימה והמעוטרת. אל תשכחו לפקוד גם את המרכז הקהילתי שעל שפת אגם מונונה, אף הוא בעיצוב לויד-רייט.

אתר ראוי אחר הוא הקמפוס האוניברסיטאי המקומי, בו לומדים 50 אלף סטודנטים. מול המצפה האסטרונומי של אוניברסיטת וויסקונסין, נפרש נוף מקסים של האגמים. שווה גם לשוטט במדרחוב סטייט סטריט, המחבר את הקמפוס לבניין הקפיטול, וליהנות יחד עם הסטודנטים מארוחת-צהריים זולה באחד הדוכנים שבמקום, תוך כדי ישיבה בכיכר או ברחבה שמאחורי הקפיטריה (UW TERRACE). זו, אגב, שימשה להרבה הפגנות נגד מלחמת וייטנאם.