מחקר מוכיח: אין קשר בין חיסון ילדים לאוטיזם
מחקר רחב היקף שכלל 140 אלף ילדים אמריקאים קבע כי על אף חששם של מיליוני הורים ברחבי העולם - לא קיים קשר ישיר בין חיסוני ילדים לבין אוטיזם. מומחים: הסיפורים באינטרנט מטעים את ההורים. מידי שנה ניתנים כ-120 אלף חיסוני ילדים בישראל
חששם של מיליוני הורים ברחבי העולם מהחיסון המשולש הניתן לתינוקות הוא מיותר, כך קובעים השבוע חוקרים, המפרסמים מחקר רחב היקף חדש שכלל יותר מ- 140 אלף ילדים שקובע: אין קשר ישיר בין החיסון לאוטיזם או להפרעות קשב. המחקר פורסם בגליון החדש של כתב העת Pediatrics.
מידי שנה ניתן החיסון המשולש (MMR) כנגד מחלות האדמת, החזרת והחצבת ל-120 אלף ילדים בישראל, בגיל שנה ושוב בכיתה א'. היתרון המרכזי שבחיסון הוא במניעת מחלת החצבת, שיכולה לגרום לסיבוכים רציניים כמו דלקת מוח קשה ואפילו מוות.
פרסומים קודמים טענו כי חומר השימור "תימרוסאל", המכיל כספית, שהוכנס בעבר לחיסונים, הוא הגורם לאוטיזם, הפרעות קשב והיפראקטיביות ומחלות אחרות במערכת העצבים. החשש מכספית נולד לאחר שילדים ביפן נחשפו לכמויות גבוהות של החומר ולקו בהפרעות התפתחויות. אלא שמהמחקר החדש שנערך בחסות המרכז לבקרת מחלות בארה"ב לא מצא כל קשר ישיר בין החיסונים המכילים כספית, לבין אוטיזם או הפרעות קשב.
"הורים חוששים מאוטיזם כל הזמן וזו שאלה שכל הורה שואל לפני החיסון", אומרת ד"ר לידיה גביס, מומחית בכירה לנוירולוגיית ילדים מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר, "ואנו חוזרים ואומרים שאין אף מחקר שמראה את הקשר. למרות זאת, יש מידע רב באינטרנט שהורים נתקלים בו, של סיפורים של הורים אחרים שקושרים את האוטיזם של ילדיהם לחיסון".
גביס מסבירה כי בעבר הוכנס התימרוסאל לחיסונים, אולם גם אז המחקרים הצביעו על פחות מקרי אוטיזם. הקשר הנוסף לאוטיזם נוצר בשל העובדה שרוב סימני האוטיזם מתגלים בסביבות גיל שנה וחצי, סמוך לזמן מתן החיסון הראשון. "עם זאת, בהסתכלות זהירה ניתן לאבחן אוטיזם עוד לפני גיל שנה, לפני שהחיסון בכלל ניתן".
"החיסון המשולש הוריד את התחלואה במאות אחוזים", אומר ל-ynet פרופ' שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים ומומחה למחלות זיהומיות במרכז שניידר לרפואת ילדים, "את החיסונים נותנים למיליוני ילדים בעולם כל שנה וחלק מהם יפתחו בהמשך אוטיזם, סוכרת, חלק יפלו מהמיטה וחלק יתחצפו להורים. אפשר להאשים את החיסון בכל דבר".
לפנייה לכתב/ת 
חיסון. מואשם בכל דבר
צילום: מיכאל קרמר
מומלצים
