בכיר בביטוח הלאומי נחקר בפרשת ההונאה הגדולה

פרשת הונאת הענק במוסד לביטוח לאומי: אמש (יום ה') נחקר עובד הביטוח הלאומי ביחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד למעורבות בפרשת הפחתת החוב של בנק הפועלים. הבכיר נחקר במשך כמה שעות ועדיין לא הוחלט האם לעוצרו להמשך חקירה.

שלשום בלילה עצרו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה שני בכירים בבנק הפועלים ובמוסד לביטוח לאומי, בחשד שנטלו חלק בפרשה.   

העצורים הם יצחק בחר, המשנה למנכ"ל והחשב של בנק הפועלים, וצדוק ארבל, סגן נציבת מס ההכנסה לעניינים מנהליים. בית-משפט השלום בתל-אביב האריך את מעצרם בארבעה ימים.

השופט דניאל בארי כתב בהחלטתו כי יש יסוד סביר לחשדות, כפי שהוצגו בפניו, וכי שני החשודים "הודו בפה מלא" בשיבוש הליכי משפט: "הדברים מדאיגים לכאורה, ואסור לוותר על כל פרט הדרוש לחקירה. יש להפוך כל אבן כדי לבדוק עד תום מה בדיוק התרחש". 

הפרשה פורסמה לראשונה ביום שלישי בערב, עת הובאו להארכת מעצר ארבעת החשודים בתיווך בין הבנק למוסד לביטוח לאומי. הארבעה - אלי אריזוני וניר שמשון מירושלים, ובני הזוג אברהם ושרה כהן ממעלה-אדומים, חשודים שבתמורה לשוחד הביאו להפחתת חוב שצבר הבנק לביטוח הלאומי, מסכום של 86 מיליון ל-20 מיליון שקלים.

מבקשת הארכת המעצר של היחידה הארצית לחקירות ההונאה עולה כי במהלך חודש אפריל 99' קשרו בחר וארבל קשר ביחד עם חשודים אחרים, שחלקם טרם אותרו ונחקרו, לפעול להפחתת החוב. לטענת המשטרה, "החשודים ידעו כי לא ניתן להפחית את החוב בדרכים מקובלות וכשרות, ולכן פעלו לאיתור אחרים שיפעלו להפחתת החוב בדרכים בלתי חוקיות שהחשודים מודעים להן".

לפי החשד, קיבל ארבל מבחר המחאה על סך כ-7.7 מיליון שקלים, שניתנה לחשודים האחרים בפרשה בתמורה לפעילותם להפחתת החוב. יצוין כי ארבל פעל כאדם פרטי, ולא בתוקף בתפקידו במס ההכנסה. חוקרי המשטרה אף סבורים כי בעקבות המעצר הראשוני, לפני יומיים, תיאמו בכר וארבל גרסאות ופעלו לשיבוש החקירה.

עו"ד נבות תל-צור, פרקליטו של בחר, ציין כי מרשו עובד בבנק מזה 23 שנים, ולא קיבל מכל הפרשה שום טובת הונאה אישית. לדבריו, בכירי הבנק והביטוח הלאומי החליטו לשכור את שירותיו של צד ג' כדי לצמצם את הפערים ביניהם, והבטיחו לו שכר טרחה. לטענת עורך-הדין, "מדובר במהלך שקוף שלווה בפעולה גלויה של המוסד לביטוח לאומי, ולווה במיטב אנשי הייעוץ החשבונאי והמשפטי של המוסד".

פרקליטו של צדוק ארבל, עו"ד ראובן בר חיים, אמר כי כל חטאו של מרשו הוא בכך שסייע לבחר, אותו הכיר בתור חבר, על ידי כך שהכיר לו אדם אשר לפי דעתו היה יכול לסייע לו לפתור את הסיבוך עם ביטוח לאומי. "הוא לא ציפה לתמורה כספית בעבור זה. תפקידו היה לקבל את הכסף ולהעביר אותו", הוסיף עורך-הדין.

לפי גרסת המשטרה, החל משנת 94' ניהל בנק הפועלים משא ומתן עם המוסד לביטוח לאומי בניסיון לסלק את החוב שצבר במהלך העשור שלפני כן, אולם הליך זה לא גרם לכל הפחתה בגובה החוב. רק התערבותם של אריזוני ושמשון הביאה את המחלוקת לידי סיום, בהפחתה המשמעותית של החוב.

במשטרה חושדים כי שמשון, בעברו סגן מנהל בבנק יהב, שימש כחוליה המקשרת בין דמות בכירה בבנק הפועלים לבין אריזוני, וקידם את העסקה - תוך הפעלת קשריו במוסד לביטוח לאומי. 

בתמורה, הוצאה המחאה על סך 7.7 מיליון שקל על-ידי בנק הפועלים לפקודת עסקיהם של שני החשודים הנוספים בפרשה - בני הזוג אברהם ושרה כהן ממעלה-אדומים, והופקדה בחשבונם הפרטי. שרה כהן היא אחותו של אריזוני, ובמשטרה חושדים כי מתוך הסכום הכולל היא קיבלה 600 אלף שקל. בעלה חשוד כי שימש גורם מסווה להעברת הכספים.

יתרת הסכום הועברה לחשודים העיקריים בפרשה: אריזוני שמשון. על-פי החשד, עם סכום הכסף שהתקבל באותה עסקה, ייסדו שני החשודים בשותפות חברה בה הושקע כסף.

מבנק הפועלים נמסר כי "בין הבנק לבין המוסד לביטוח היתה מחלוקת כספית שמקורה בשנים 1984-1987, לפני כ- 20 שנה. הבנק כפר בחבותו לשלם לביטוח הלאומי תשלומים נוספים כלשהם. בשנת 1999 הושג הסכם בין הבנק לבין המוסד לביטוח לאומי אשר הסדיר את המחלוקת. ההסכם נערך כדין ותוך שקיפות מלאה. חשוב לציין שהבנק פעל בתום לב בכל הכרוך להשגת ההסכם עם הביטוח הלאומי". בבנק הבהירו כי יסייעו לחקירת המשטרה ככל שיידרש.

מלשכת דובר המוסד לביטוח הלאומי נמסר כי "הסיכום עם בנק הפועלים נעשה על דעת ההנהלה, ולא על דעתם של פקידים במוסד, בתהליך מסודר ומבוקר. מדובר בהחלטה ישנה מאוד בעניין הפחתת החוב לבנק הפועלים. אין מדובר בתלונה של המוסד למשטרה, והנושא נבדק בעבר על ידי מבקר המדינה".