החיים האלה

מה היה קורה לו היה מגדל בבל כה גבוה עד שהיה נדרש לאלה שבנו אותו חודשים על מנת לטפס עד לראשו? אם היו מציעים לכם לעבור טיפול חדשני המאפשר לכם להביט בפניהם של אנשים ללא שיפוט אסתטי, מבלי שיהיה לכם אכפת אם הם יפים או מכוערים? מה היה קורה אם היו מוכיחים לכם, מעל לכל ספק סביר, שאחד ועוד אחד אינם שווים לשניים? האם היה עולמכם מתמוטט? את כל התשובות לשאלות אלה ולרבות אחרות תוכלו למצוא בספרו של פלוני, טד צ'יאנג.

צ'יאנג, סופר אמריקאי ממוצא אסיאתי, בילה את העשור השלישי לחייו כשהוא יוצר לאיטו כמה מטובי הסיפורים הקצרים בז'אנר המדע הבדיוני ובכלל. הוא אמנם לא כותב הרבה, אבל סיפוריו הקצרים, שיצאו בימים אלה לראשונה בעברית, כבר הספיקו לזכות בכל פרס חשוב בז'אנר, כולל פרסי ה"הוגו" וה"נביולה".

באסופה זו מפליג צ'יאנג כספן מנוסה אל המתמטיקה, הנוירולוגיה, האבולוציה ואפילו הקבלה היהודית, בסיפור נפלא המתבסס על מעשיית הגולם מפראג (שמככב לאחרונה, לאחר שנתן הופעת אורח גם ב"הרפתקאות הנפלאות של קוואליר וקליי" של שייבון).

אל תירתעו משם הקוד של הז'אנר ומההתייחסות למקצועות הריאליים. את צ'יאנג מעניינים מספרים וחייזרים הרבה פחות ממה שניתן לעשות בהם, ומה שהוא עושה יצליח לרגש אתכם ולגרום לכם לחשוב גם אם נכשלתם בחמש יחידות במתמטיקה ומעולם לא נחטפתם על ידי יצורים קטנים וירוקים. הוא יצליח לעשות את זה בשל יכולתו הבורחסית כמעט לאחוז בכנפות מעילו של רעיון אחד, בלתי אפשרי אך מאחז עיניים בפשטותו, לשסות אותו בעצמו ולדווח לנו על תוצאות הקרב, שבו תמיד יש מנצח אחד, רק שלא ברור לנו בדיוק מי הוא. תכונתו זו מוצאת את ביטויה העמוק בסיפור המופלא ביותר בקובץ וזה שהעניק לו את שמו, "סיפור חייך".

אז נכון, על פניו זהו סיפור על חייזרים ועל בלשנית הבאה ללמוד את שפתם, אך למעשה זהו סיפור על אהבת אם רוויה במתחים אונתולוגיים ועל מהותה של ראיית הנולד, כשהעתיד, ההווה והעבר משמשים לפניו בערבוביה מרגשת ומפעימה.

לא כל הסיפורים חזקים באותה המידה, ולפחות בשניים מהם נרשמו נפילות מתח קלות. אבל הסך הכל נשאר בעינו. ספרו של צ'יאנג הוא אחד מאוספי הסיפורים הטובים שראו כאן אור לאחרונה, ולו בשל האפשרויות שהוא מממש וחוסר הפחד בו הוא ניגש אל הרעיונות המורכבים ביותר.

"סיפורי חייך ואחרים" מוכיח באותיות ובמופתים כי כל מה שנדרש הוא זרעו של רעיון שנובט במוחו של איש שיודע לספר סיפור, בין אם זוהי גירסה מתוחכמת ליומרה ארכיטקטונית קדומה או סיפור על מותה של המתמטיקה כפי שאנו מכירים אותה (ותודה לאל, אם תשאלו אותי), באמת שלא צריך הרבה יותר.