איך תשפיע פרשת רמדיה על תחליף החלב של תינוקכם?

האספקה גדלה פי 100

לא במקרה הפעם המתחרים, "מטרנה" ו"פרומדיקו", יושבים בשקט. בשתי החברות לא עושים דבר, למעט אספקת סחורה לנקודות המכירה. ב"מטרנה" גדלה אתמול אספקת תחליפי החלב הצמחיים ב-100 אחוז בהשוואה ליום רגיל, ב"פרומדיקו" לא יכלו להעריך את הגידול במכירות.

בחברה רק סיפרו שביקושים מוגברים אובחנו בעיקר ביישובים מרוחקים. בקריית-שמונה נרשם, משום מה, ביקוש השיא. כן דיווחו אצל שני המתחרים על תגבור מספר העובדים בקווים הפתוחים לשאלות צרכנים, שמפעילות שתי החברות בכל ימות השנה. הקווים הללו היו אתמול עמוסים מהרגיל בשאלות של הורים נבוכים, כולל אפילו כאלו שטענו שהם מתבלבלים בין המותגים.

חלק מההורים טענו שהם לא מוצאים את סימון הוויטמינים בי-1 ובי-2 על האריזות - עד שהתברר כי החברות מסמנות אותם בשמות אחרים. ב"פרומדיקו", למשל, ויטמין בי-1 נקרא "תיאמין" ובי- 2 – "ריבופלאבין".

גם תוכניות לצאת בקמפיינים שמדגישים את תקינות מוצריהם של המתחרים נגנזו. המצב של המתחרה הוותיקה "רמדיה" נראה כה עגום, עד שקמפיין מן הסוג הזה נראה כמו לעג לרש. אפילו בשוק עתיר השמצות כמו תחליפי חלב-אם לתינוקות, איש לא יעריך ריקוד על המתים.

למרות שגם רופאי הילדים וגם משרד הבריאות מכריזים שוב ושוב שאין תחליף בטוח לחלב-אם, שוק התחליפים מגלגל על-פי הערכות 450-350 מיליוני שקלים בשנה. אמהות, מתברר, מעריכות את הנוחיות שבשימוש בתחליפי חלב-אם. גם תקופת השימוש בהם הוארכה בשנים האחרונות עד לגיל שנתיים, בעקבות מאמצים שיווקיים אגרסיביים של החברות.

בטווח הקרוב, על-פי הערכות גורמים בענף, אנחנו עשויים לראות גל זמני של שיבה להנקה וכן קיצור תקופות ההזנה בתחליפי חלב-אם וחזרה לחלב פרה בקרב ילדים מעבר לגיל שנה.

שלושה שחקנים עיקריים, ותיקים למדי, פועלים בשוק תחליפי חלב האם: "מטרנה" של קיבוץ מעברות, ותיקת הענף שלוחמת בשנים האחרונות להחזיר את בכורתה; "רמדיה" שבבעלות היינץ (51 אחוז) ומשה מילר (49 אחוז), חתנו של מייסד החברה שעשה את דרכו אתמול מאוסטרליה - שאליה הגיע רק בסוף-השבוע - בחזרה לישראל. החברה השלישית בתחום מוצרי תחליפי חלב-אם היא "פרומדיקו" שבבעלות בני יסלזון, זכיינית מזון התינוקות של מעבדות "אבוט" – "סימילאק" ו"איזומיל".

"רמדיה" התחילה את דרכה לפני ארבעים שנה, כחברת תרופות שייצרה גם דייסות לתינוקות. עם הזמן שקעו התרופות והתעצם הנתח של מזון התינוקות. החברה נכנסה גם לתחום תחליפי חלב-האם וכן לשורה ארוכה של מוצרים לתינוקות, ממוצצים ועד בקבוקים. רק לפני שבוע השיקה בקבוק רחב ובצנרת שמורים מוצרים רבים, שעמדו לצאת לשוק בתקופה הקרובה. עתה תוהים בחברה אם להשיק אותם תחת השם "רמדיה" שנפגע קשות, או להגות מותג חדש.

רק בשנה שעברה השקיעה "רמדיה" כשני מיליון שקלים במיתוג כל מוצרי התינוקות שלה, ממוצצים ועד בקבוקים, דווקא תחת השם "רמדיה".

שלוש השחקניות בענף נחשבות אגרסיביות. מדי שנה הן מוציאות על פרסום כ-4.5 מיליוני דולרים. הנתח שלהן בכלל השוק דומה למדי, ומשתנה לפי נקודות המכירה והמבצעים הנקודתיים. כשחברה יוצאת במבצע פרסום מוצלח או מבצע מכירות - עולה חלקה בשוק. דווקא "רמדיה" רשמה בשנתיים האחרונות גידול בחלק שהיא תופסת, בין השאר הודות לכניסתה המאסיבית לתחום האריזות הגדולות והחסכוניות, המתאימות לרוח המיתון.

כל שלוש החברות מנגנות שוב ושוב על מצפון האמהות עם הבטחות לתינוק הבריא ביותר, ילד גאון של אמא, המזון הבטוח ביותר וגם המזון שנותן לך את השקט - הקמפיין האחרון המלווה את "רמדיה" בשנה האחרונה.

האם השינוי בפורמולה של "רמדיה" הצמחית שעלתה לכותרות - כולל הקטנת מינון הוויטמין בי-1 - נעשה כדי להפוך את המוצר למסיס יותר ומתעכל בקלות רבה יותר במערכת העיכול של התינוק? על כך סירבו אתמול לענות בחברה.

כמה בדיקות מעבדה נעשו למוצר החדש, שהושק בארץ רק באפריל האחרון ואיפה נעשו הבדיקות האלו? נעשו בדיקות רבות במפעל המייצר, נמסר מ"רמדיה". ואיך מגיבים בחברת האם היינץ, המחזיקה 51 אחוז ממניות "רמדיה", על ההסתבכות האחרונה? "היינץ מעודכנת על-ידי המנכ"ל, וגם היא בודקת", נמסר.

"לפני חמישה חודשים בוצעו בה שינויים מינוריים מתוך רצון לעדכן את הפורמולה, שתהיה מתאימה להתפתחויות המדעיות בתחום", נאמר. באילו התפתחויות מדעיות מדובר? המפעל סתם ולא פירש. הנושא המדעי מככב שוב ושוב בקמפיינים השיווקיים של שוק תחליפי חלב האם, לא במקרה.

במשך שנתיים, בין השנים 2000-1998, התלהט השוק סביב סוגיית ה"אל-סי-פופה". "מטרנה" הכניסה את המרכיב למוצריה, "פרומדיקו" טענה שהוא לא בטוח, ואחר-כך חזרה בה בעקבות ממצאי מחקר שנעשה על-ידי מעבדות "אבוט". לפני פחות משנה סער השוק סביב סדרת הביו והחיידקים שהכניסה "מטרנה" למוצריה.

דווקא "רמדיה" נתפסה במשך השנים כחברה הסולידית והפחות אגרסיבית מבין השלוש הפועלות בשוק. עם זאת, גם היא עוררה בעבר את זעמו של משרד הבריאות כאשר יצאה עם קו דייסות בשם חיזוקל. דייסות אלה הכילו אכינציאה ופרופוליס, מרכיבים מעוררי מחלוקת כשמדובר בתינוקות רכים. הדייסות המקוריות יועדו לתינוקות מגיל שישה חודשים. אחרי התערבות משרד הבריאות הועלה הגיל המומלץ לגיל שנה.

שוק תחליפי חלב-אם נחשב לשוק אגרסיבי ורגיש בכל העולם. אבל לשוק הישראלי יש מאפיין יוצא דופן: הביקוש הגדול יחסית לתחליפי חלב-אם על בסיס צמחי, כלומר סויה. בעולם מהווים התחליפים הללו רק 10-7 אחוזים מכלל המכירות, ואילו בארץ מגיע שיעורם ל-20-15 אחוז. ב"מטרנה" אף טוענים שחלקם של התחליפים הצמחיים מגיע ל-30 אחוז.

הסיבה העיקרית לפריחת התחליפים הצמחיים היא כשרות. המגזר החרדי נחשב באופן מסורתי לצרכן גדול, כי עד לפני כחצי שנה לא יכול היה למצוא תחליפי חלב-אם חלביים בכשרות מהודרת. בין האמהות עוברות גם אגדות אורבניות המושפעות מהרפואה האלטרנטיבית, לפיהן תחליפי חלב גורמים לליחה ולבעיות עיכול יותר מאשר תחליפים על בסיס סויה.

בתחקיר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" בחודש יולי האחרון התרתה ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, ראש שירות התזונה והמזון במשרד הבריאות, על שימוש יתר בתחליפי סויה. אתמול אמר לנו דר רענן שמיר, יו"ר הוועדה לתזונה של איגוד רופאי הילדים ומנהל היחידה הגסטרו-אנטרולוגית לילדים בבית-החולים מאייר: מאז ומתמיד לא אהבתי את הפורמולות של הסויה. יש שימוש מוגזם בישראל בתחליפי סויה. הם חשובים רק במקרים של אלרגיה מוכחת לחלב פרה, כאשר גם אז יש לפעמים תופעות של רגישות לסויה.

על-פי הנחיות משרד הבריאות, אין לתת לתינוקות כל מזון או משקה פרט לחלב-אם, אלא אם כן קיימת לכך סיבה רפואית, במשך חצי השנה הראשונה. אך נתונים שפרסם משרד הבריאות לאחרונה, על-פי משאל טלפוני, הראו כי 15 אחוז מהישראליות אינן מיניקות כלל. 85 אחוז מיניקות בימים הראשונים לחיי הילוד, וחלקן ממשיכות גם הלאה.