יוצרים חוק חדש
משרד המשפטים הפיץ טיוטת הצעה לחוק זכויות היוצרים החדש, שמיועד להחליף את החקיקה הקיימת. הצעת החוק מרחיבה את ההגנה על זכויות היוצרים מצד אחד אך במקביל מבהירה את זכויות המשתמשים. אפשר להירגע: לא יהיה דיגיטל מילניום ישראלי
משרד המשפטים הפיץ היום (א') לעיון הציבור טיוטת הצעה לחוק זכויות היוצרים החדש, שאמור להחליף את החקיקה הקיימת. ההצעה מבוססת על החקיקה הקיימת בישראל, על פסיקת בתי המשפט ועל האמנות הבינלאומיות המחייבות את ישראל, ומתחשבת בהתפתחויות טכנולוגיות ואחרות.
חוקי זכויות היוצרים הנוכחיים מתבססים על חוק זכויות היוצרים של בריטניה משנת 1911 ופקודת זכויות היוצרים המנדטורית (1924). חוקים אלה תוקנו במשך השנים אך הם נשארו ארכאיים ומסורבלים בבסיסם. בשנים האחרונות שקדו ועדות ציבוריות בישראל על חקיקה חדשה שתחליף את החוקים האנגליים.
"החוקים הקיימים תורגמו מאנגלית לעברית קלוקלת", אומר ד"ר מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, "טיוטת החוק החדש מנוסחת בבהירות ומתקנת כמה נקודות שלא היו ברורות בחוקים אלה. מדובר בהצעת חוק חשובה, שמרחיבה את ההגנה על זכויות היוצרים מצד אחד אך במקביל מבהירה את זכויות המשתמשים. יוצרים רבים מתחומי פעילות מגוונים צריכים להביט בעין בוחנת על הצעת החוק. חלקם לא יאהבו את מה שיגלו".
הסדרה של הפרסום באינטרנט
טיוטת החוק מגדירה את תחומי ההגנה של זכויות היוצרים וקובעת את סוגי היצירות המוגנות והזכויות הכלכליות והמוסריות בהן. "זכות יוצרים ביצירה לא תחול על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון וחדשות היום, אך תחול על דרך ביטויים".
על פי ההצעה, לבעל זכות יוצרים זכות בלעדית לפרסם יצירה בפרסום ראשון, להעתיקה ולאחסנה באמצעי אלקטרוני או טכנולוגי, לבצעה בביצוע פומבי, לשדרה, להשכירה ולהעמידה לרשות הציבור כך שיהיה ליחידים מקרב הציבור גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם האישית.
"הזכות הבלעדית להעמיד את היצירה לרשות הציבור (making available) מסדירה למעשה את הפרסום באינטרנט", אומר ד"ר בירנהק, "למשל, ההצעה קובעת כי בעל זכות יוצרים על סרט נהנה מזכות זו באופן בלעדי גם באינטרנט, וכל אדם אחר שיפרסם את הסרט ברשת מפר את החוק. עניין זה לא היה מוסדר בחוק הנוכחי באופן כה גורף".
הסכנה: פגיעה בלימוד מרחוק
בירנהק סבור כי סעיף זה עלול להיות גורף מדי. על אף שהצעת החוק קובעת שימושים מותרים בבתי ספר ואוניברסיטאות, מוסדות חינוך לא נהנים ממעמד חריג בנוגע לפרסום ברשת של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים. המשמעות: כאשר אוניברסיטה או בית ספר יבקשו להעלות קורס לרשת הפנימית עבור תלמידים שילמדו מרחוק, הם יידרשו להשיג את רשות בעלי הזכויות בנוגע לפרסום כל פריט ופריט. "מדובר באלפי קורסים עם עשרות פריטים בכל קורס ולכן דרישה זו אינה מעשית", הוא אומר, "ראוי לתקן נקודה זו".
רשימה סגורה של שימושים הוגנים
הצעת החוק קובעת את גבולות שימוש ההוגן ביצירה. כלומר, מתי משתמש יכול לעשות שימוש ביצירה מבלי להפר את החוק. "שימוש הוגן ביצירה מותר לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סיקור או תמצית עיתונאית", נכתב בטיוטה. סעיף נוסף מתיר שימוש במובאות (ציטוטים) מתוך יצירה, בתנאי שצוין מקור המובאה בהיקף ובמידה המקובלים, והיקפה של המובאה לא עלה על "ההיקף המוצדק" - נקודה שתתברר תמיד בבתי המשפט.
"רשימת השימושים המותרים נשארה כפי שהיא בהצעת החוק החדשה", אומר בירנהק, "מחברי הצעת החוק בחרו בגישה של רשימה 'סגורה', להבדיל מהמודל האמריקני שמבוסס על רשימה פתוחה של שימושים מותרים. רשימה פתוחה עשויה לאפשר לבתי המשפט לגלות פתיחות ביחס לטכנולוגיות חדשות ולכלול גם אותן במסגרת השימושים המותרים.
"כך נהג בית המשפט המחוזי בארה"ב בשנת 1998 בעניין נגן המוזיקה 'ריו', לאחר שתעשיית המוזיקה ניסתה לטעון כי הנגן, המאפשר למשתמשים בו לאחסן מוזיקה דיגיטלית, מפר למעשה את החוק. פסיקה דומה אינה אפשרית בישראל במסגרת הצעת החוק המוצעת. אפשר לקוות שסעיף זה יורחב בהליכי חקיקה".
אין דיגיטל מילניום ישראלי
מי שחשש מהצעת חוק בנוסח "דיגיטל מילניום" (DMCA) האמריקני, המחמיר עם המשתמשים לטובת בעלי הזכויות, יכול להירגע. בתחום המחשבים והטכנולוגיה, החקיקה המוצעת קובעת, כי "העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת, למי שמחזיק עותק מורשה של התוכנה". כמו כן, טיוטת החוק קובעת כי העתקת תוכנת מחשב מותרת למי שמחזיק בעותק מורשה אם השימוש דרוש לצורך תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה לעבודה עם תוכנות מחשב אחרות או מערכות מחשב אחרות.
"משמעות סעיף זה היא כי גם אם היצרן משלב בתוכנה טכנולוגיה אנטי פיראטית, מותר למשתמש לפרוץ הגנה זו ולהעתיק את התוכנה רק לצורך גיבוי, לשם תיקון שגיאות או כדי להתאים את התוכנה למערכת מחשב אחרת", אומר בירנהק, "למשל, אם קניתי תוכנה שמתאימה רק לסביבת חלונות ואני רוצה להתאים אותה למערכת אחרת, אני רשאי לעשות זאת ובלבד שלא אפיץ את התוכנה המותאמת ואשתמש בה למטרות שונות מכפי שצוין. ברכותיי למשרד המשפטים שהשכיל לא לאמץ את המודל האמריקאי של הדיגיטל מילניום".
הצעת החוק מתירה העתקה זמנית
סעיף חשוב נוסף בהצעת החוק מתיר העתקה זמנית של קובץ המוגן בזכויות יוצרים כחלק בלתי נפרד של הליך טכנולוגי, שמטרתו היחידה לאפשר העברת היצירה ברשת תקשורת, ובלבד שאין להעתקה הארעית ערך כלכלי משלה. במלים אחרות, ספקי תקשורת שישתמשו בשירותי "פרוקסי" וגולשים שמחשבם יוריד באופן אוטומטי דפי אינטרנט הכוללים זכויות יוצרים לאיזור המטמון (cache) בדיסק הקשיח לא יפרו את החוק. סעיף זה עשוי להכשיר באופן חלקי שיתוף קבצים, הליך שגם כרוך ביצירת עותק זמני מצד השולח. נראה כי אם יישאר סעיף זה על כנו, הפרשנות שיעניקו לו בתי המשפט עשויה לקבוע את גורלם של רשתות שיתוף הקבצים בישראל.
אקו"ם, מאחוריכם
סעיף חדשני נוסף בהצעת החוק קובע, כי שידור או ביצוע פומבי של תקליט, ללא רשות בעל זכויות היוצרים בתקליט, לא יפר את זכות היוצרים בתקליט, אם ישולמו תמלוגים ראויים לתאגיד לניהול משותף של זכויות מפיקי תקליטים ומבצעים. שר התרבות רשאי לאשר את זהות הארגון המייצג את היוצרים.
"כיום, כדי להשמיע מוזיקה מתקליט נדרש המבקש להיתרים של המבצע וחברת התקליטים. אם הם לא רצו הם לא נתנו", אומר בירנהק, "הצעת החוק החדשה הופכת זאת לרישיון בכפייה. כיום פועלים לפחות ארבעה ארגונים המייצגים את היוצרים, אך ההצעה קובעת כי השר רשאי לקבוע, לאחר התייעצות, תקנות לניהולם במשותף. כלומר, הוא יוכל לומר להם מה לעשות. המבצעים לא יאהבו את זה".
תקופת ההגנה על זכות יוצרים ביצירה נקבעה למשך חייו של היוצר ועד שבעים שנה לאחר מותו. תקופת ההגנה על יצירה משותפת היא משך חייו של השותף האחרון שנותר בחיים, מבין השותפים שיצרו את היצירה, ועד שבעים שנה לאחר מותו. הרף העליון לכל הפרת זכות יוצרים הוא 50,000 שקל.
לפנייה לכתב/ת 
