להיפרד מהטרנטה ולנשום לרווחה

איכות האוויר בישראל הולכת ויורדת בשנים האחרונות. המשמעות: יותר בני-אדם מתים בגלל זיהום האוויר ורבים יותר חולים במחלות נשימה קשות, שפוגעות באיכות חייהם. ככל שאנו מעלים את רמת החיים שלנו גדלה פליטת מזהמי האוויר לאטמוספירה, בגלל הגברת ייצור האנרגיה, שימוש בתחבורה ופעילות תעשייתית. מאחר שכלי רכב מהווים אחד מגורמי הזיהום הגדולים ביותר, החליט המשרד לאיכות הסביבה לבדוק את הכדאיות הכלכלית של עידוד גריטת רכב ישן (הפיכתו לגרוטאה) באמצעות מתן תמריצים כלכליים לבעלי הרכב.

תופעת הזיהום אינה ייחודית, מן הסתם, לישראל, ובעולם מנסים כבר שנים להילחם בה בשיטות שונות - החל מקביעת תקנים מחמירים מאוד נגד זיהום בכלי הרכב החדשים, דרך ייצור מכוניות מחומרים הניתנים למיחזור, וכלה בהורדת כלי רכב ישנים ומזהמים מהכבישים על-ידי עידוד בעליהם להקדים את הפרידה מהם לטובת מגרש הגרוטאות.

בעבר הועלו בארץ לא אחת הצעות לעודד בעלי רכב ישן לגרוט אותו, אבל כל התוכניות נדחו בשיטת השליפה מהמותן בטענה שהן אינן כלכליות. הפעם החליטו במשרד לאיכות הסביבה להזמין מחקר רציני בנושא. העבודה שהוזמנה על-ידי המשרד היא הראשונה המתמודדת בצורה מקיפה עם הבעיה ועם היבטיה הכלכליים. המחקר, שמשתרע על פני יותר מ-70 עמודים, הוכן על-ידי חברת פראטו-הנדסה.

התוכנית

עורכי המחקר מצאו, כי הנזק הכלכלי הנגרם למשק כתוצאה מזיהום האוויר מכלי רכב בלבד מגיע ל-2.4 מיליארד שקל בשנה. מדהים לא פחות: את רוב הזיהום הזה גורמים דווקא כלי הרכב הפרטיים. חלקם בנזק הכלכלי מגיע ל-1.5 מיליארד שקל בשנה. נכון שמשאיות ואוטובוסים מזהמים הרבה יותר מכלי רכב פרטיים (עד פי 3), אבל על כבישי הארץ נעים כ-1.5 מיליון כלי רכב פרטיים - ורק 60 אלף משאיות ואוטובוסים, שחלקם מגיע ל-4% בלבד ממצבת כלי הרכב.

מסקנת המחקר מנוגדת לכל מה שטענו עד כה: יש כדאיות כלכלית להפעלת תוכנית גריטה מרצון לכלי רכב פרטיים שגילם 23 שנה ומעלה. התועלת שתהיה למשק מהפעלתה של התוכנית תנוע בין 25 ל-68 מיליון שקל בשנה. כולם ירוויחו: רמת זיהום האוויר תקטן ב-80%. בעלי הרכב יקבלו פיצוי של 3,000 שקלים תמורת העברת המכונית למפעלי גריטה (אם היא עדיין במצב של נסיעה). בנוסף, הכנסות המדינה ממסים, כתוצאה מרכישת כלי רכב חדשים במקום הישנים, יגדלו.

גם יבואני הרכב ירוויחו מכך שימכרו יותר מכוניות, וחברות הביטוח ייהנו גם הן מכך שעל הכביש ינועו יותר כלי רכב חדשים, שיעשו גם ביטוח מקיף, וגם יהיו בטוחים יותר ופחות מעורבים בתאונות. ואולי גם נשלם פחות עבור הביטוח.

מה שנכון לגבי כלי רכב פרטיים, לא עובד לגבי כלי הרכב שהם המזהמים הגדלים יותר - המשאיות והאוטובוסים. לפי המחקר, במשאיות שמשקלן עד 16 טונות הכדאיות הכלכלית של התוכנית היא גבולית, ובקושי עומדת במבחן העלות-תועלת. תוספת הגריטה של משאיות כאלה בתוכנית הגריטה מרצון תתבטא לכל היותר ב-90 משאיות בשנה. בנוסף, אין מקורות מימון לביצוע תוכנית כזו, שכן בניגוד לרכב הפרטי, שבו יש מיסוי כבד שיכול לשמש מקור מימון לתוכנית, על משאיות קלות לא מוטלים מסי קנייה, וגם את מרכיב המע"מ ניתן לקזז בעת המכירה.

לכן ממליצים החוקרים לא להפעיל תוכנית גריטה מרצון על כלי רכב אלה, שכן העלות למשק תהיה שלילית. בכל זאת, הם ממליצים לקבוע תקנות המגבילות את השימוש בכלי רכב כאלה ל-14 שנה בלבד, ללא מתן פיצוי לבעלי הרכב - בגלל רמת הזיהום הגדולה שהם גורמים.

מעבר ליתרונות התוכנית, יש גם טיעונים נגד הפעלתה. אחד מהם הוא שהיא תפגע בשכבות החלשות, המחזיקות במכוניות ישנות. עורכי המחקר דוחים זאת בטענה שהתוכנית תהיה וולונטרית, כך שמי שלא ירצה לא יצטרף, ולטענתם, בעלי רכב ישן יוכלו רק להרוויח ממנה, שכן היא תהיה כדאית ככל שהפיצוי שיינתן על הרכב יהיה קרוב לערכו בשוק המשומשות. בנוסף, העובדה שיהיה יותר ביקוש לכלי רכב חדשים תלחץ את מחירן של מכוניות ישנות בכלל, כך שהשכבות החלשות יוכלו לרכוש מכוניות משומשות במחיר זול יותר מבעבר.

עוד טיעון נגד התוכנית הוא שרמת הזיהום תלויה באחזקת הרכב ולא בגילו. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מאמתים את הקביעה הזו. רכב ישן מזהם הן בגלל הטכנולוגיה המיושנת שבה יוצר והן בגלל האחזקה הלקויה.

השאלה המרכזית היא איך תמומן התוכנית. בניתוח הכלכלי שלהם פוסלים אנשי פראטו-הנדסה את האפשרות שהמימון יגיע מיבואני הרכב, שכן גם אם יגדל הביקוש למכוניות חדשות, צפויה תחרות בין היבואנים, שתביא לירידת מחירים, ואין אפשרות לחייב אותם במס למימון התוכנית. גם חברות הביטוח פועלות בתנאי תחרות, כולל בענף ביטוח החובה, ולכן סביר להניח שאם הנזקים יקטנו, יבוא הדבר לביטוי בירידת הפרמיות. גם לחברות המיחזור אין כל אפשרות לממן את תוספת העבודה שתגיע אליהן: הרווחיות שלהן כיום על גריטה מגיעה ל-20% (הן גובות 100 שקל לגרט). גם אם יגבו מהן 20 שקל לגרט, זה יפגע מאוד ברווחיותן ויממן רק חצי אחוז מעלות התוכנית.

הכתובת אם כן נשארת הממשלה: זו גובה מסים של 0.6% ממחיר רכב חדש. לפי הערכת עורכי המחקר, כמות כלי הרכב שילכו לגריטה תגדל, מעבר לכמות הגריטה הטבעית, ב-11,000-6,000 מכוניות בשנה. ההערכה היא שכ-70% מבעלי הרכב הישן שייגרט יעברו למכוניות חדשות יותר, ולכן יהיה גידול דומה ברכישת מכוניות חדשות. מאחר ש-60% ממחיר מכונית חדשה לצרכן הוא מס, הכנסות המדינה מתוספת המס יגדלו ב-460-250 מיליון שקל, בעוד שעלות התוכנית היא רק 34-20 מיליון שקל (תלוי בכמות כלי הרכב שייגרטו). המסקנה: מעבר לכדאיות למשק יש גם כדאיות ישירה לתקציב הממשלה.

איך זה יעבוד

כך ממליצה פראטו הנדסה להפעיל את התוכנית: הממשלה תפרסם מכרז ליזמים פרטיים, שיקלטו את כלי הרכב, יבצעו בדיקות התאמה לפי הקריטריונים, יוציאו אישור תשלום לבעלי הרכב, יהיו אחראים לגריטה ולמחזור החלקים הרלוונטיים ולהטמנת האחרים. משרד התחבורה יקים מערכת פיקוח על היזמים, שתעקוב גם אחרי הצלחת התוכנית ותמליץ על שינויים נדרשים.

רכב מועמד לגריטה יהיה כל רכב משנת 1980 ומטה, שעבר טסט בשלוש השנים שקדמו לגריטה ושהיה לו ביטוח חובה במשך שלוש השנים שקדמו לגריטה (זאת כדי למנוע מצב שבו בעלי רכב שאינו בשימוש יבקשו פיצוי עבורו). הרכב צריך להיות כזה שלא עבר תאונה עם נפגעים בשנה האחרונה (על רכב שעבר תאונה ללא נפגעים אי-אפשר לקבל מידע, שכן אין לו ביטוח מקיף), על מנת למנוע תשלום עבור רכב שיצא משימוש עקב תאונה.

בעל רכב שיבקש לגרוט אותו יגיש בקשה למשרד הרישוי. לאחר קבלת האישור הוא יקבל רשימה של מפעלי גריטה אליהם יוכל להעביר את הרכב, ויקבל מהם אישור על הפקדת הרכב. מפעל הגריטה יעביר את לוחיות הרישוי ואישור קבלה של הרכב למשרד התחבורה, והוא יעביר את תשלום הפיצוי לבעל הרכב. נגד מפעלי גריטה שייתפסו מרמים יוגשו תביעות משפטיות ותישלל מהם הזכות להיכלל ברשימת המפעלים המאושרים.

את התוכנית ממליצים להתחיל להפעיל כבר בשנת 2004. אלא שעד שיימצא פתרון תקציבי למימונה, היא עלולה למצוא עצמה במגירה ולהמתין לזמנים טובים יותר. השרה לאיכות הסביבה, יהודית נאות, אומרת כי היא מתכוונת להביא לאישור הממשלה תוכנית רחבת היקף להפחתת זיהום האוויר מכלי רכב, שגריטת כלי רכב היא נדבך אחד מתוכה. 

ומה אומרים באוצר? בועז סופר, סגן הממונה על הכנסות המדינה שבפניו הוצגה התוכנית: "מדובר בתוכנית מעניינת, אם כי יש בה לדעתי כמה טעויות. לאחר שעיינתי בתוכנית ביקשתי מאנשי המשרד לאיכות הסביבה כמה תשובות מדויקות לסוגיות הקשורות להפעלת התוכנית, כמו למשל מה לעשות עם גרוטאות הרכב. לאחר שנקבל את התשובות שביקשנו, נבדוק את המשמעות הכספית. על פניו נראה כי אם הסדר הגריטה יביא להגדלת מכירות הרכב החדש ב-1%, יהיה כיסוי תקציבי לתוכנית. אם באמת יתברר שהתוכנית ניתנת ליישום, אין כל בעיה להערכתי להפעילה תוך שישה חודשים מיום שיוחלט על כך".